מדגם ערוץ 14 העניק הלילה (שלישי) 17 מנדטים למפלגות הערביות: 10 לרשימה המשותפת ו-7 לרע"ם. אלא שהמספר הזה מסתיר פערים עמוקים. בבחירות הנוכחיות ניצבות בקלפי שתי רשימות בלבד, אבל מאחוריהן פועלות ארבע מפלגות שונות מאוד באידאולוגיה, בקהל וביחסן למדינת ישראל.
הרשימה המשותפת מאגדת הפעם את חד"ש, תע"ל ובל"ד. בראש הרשימה עומד יוסף ג'בארין מטעם חד"ש, אחריו אחמד טיבי מתע"ל, ובל"ד היא השותפה השלישית. רע"ם של מנסור עבאס בחרה לרוץ בנפרד, לאחר שמגעי האיחוד עמה לא הבשילו.
יו"ר המשותפת הכריז: "נמשיך את המאבק להקמת מדינה פלשתינית"
המשמעות היא שלא ניתן לדעת מתוצאות המדגם כמה מנדטים קיבלה כל אחת משלוש מפלגות המשותפת. הבוחרים הצביעו לרשימה אחת, והחלוקה הפנימית נקבעת לפי ההסכמים בין המפלגות. ועדיין, לכל אחת מהן בסיס כוח, מסורת פוליטית וסדר עדיפויות משלה.
חד"ש: השמאל הערבי-יהודי
חד"ש היא הוותיקה מבין הארבע. היא נוסדה ב-1977 ומבוססת על החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון ועל מק"י, המפלגה הקומוניסטית הישראלית. להבדיל משלוש האחרות, היא אינה מגדירה את עצמה כמפלגה ערבית בלבד, אלא כמסגרת ערבית-יהודית – אף שרוב מצביעיה ונבחריה ערבים.
פרשנות: מה עומד מאחורי הנהירה לקלפיות של המגזר הערבי?
מבחינה אידאולוגית, חד"ש מציבה במרכז את הסוציאליזם, המאבק המעמדי והשוויון האזרחי, לצד תמיכה במדינה פלשתינית ונסיגה ישראלית. מעוזיה ההיסטוריים נמצאים בגליל, בעיקר ביישובים סביב נצרת ובבקעת סח'נין. בבחירות 2022 חד"ש-תע"ל הייתה הרשימה הדומיננטית באזורי התמיכה המסורתיים של חד"ש בצפון.
תע"ל: המפלגה של אחמד טיבי
תע"ל, התנועה הערבית להתחדשות, נוסדה ב-1996 על ידי אחמד טיבי. היא מפלגה חילונית בעלת זהות ערבית-לאומית ברורה, אך בשונה מחד"ש היא פחות מזוהה עם שיח קומוניסטי וסוציאליסטי ויותר עם הנהגתו האישית והתקשורתית של טיבי.
מאחורי הזינוק הדרמטי של רע"מ והרשימה המשותפת
מאז הקמתה תע"ל כמעט לא רצה לבדה. היא חברה לאורך השנים לבל"ד, חד"ש, רע"ם והרשימה המשותפת. בסיס התמיכה המסורתי שלה נמצא במשולש, ובפרט בטייבה ובטירה. בבחירות 2022 קיבלה חד"ש-תע"ל כמעט 63% מהקולות בטייבה, נתון שהמחיש את כוחן של שתי המפלגות באזור.
בל"ד: מהפיכת "מדינת כל אזרחיה" אל הפסילות וההרשעות
בל"ד, ברית לאומית דמוקרטית, הוקמה לקראת בחירות 1996 בראשות עזמי בשארה. מראשיתה הציבה המפלגה קו לאומי פלשתיני מובהק: הפיכת ישראל ל"מדינת כל אזרחיה", הכרה בערביי ישראל כמיעוט לאומי, ביטול ההכרה במוסדות ציוניים, הקמת מדינה פלשתינית שבירתה ירושלים ומימוש זכות השיבה. במשך השנים נעה בל"ד בין ריצה עצמאית לבין חיבורים עם חד"ש, תע"ל והרשימה המשותפת.
"מערכה קיומית": הקמפיין שהוציא את הערבים לקלפיות
המסלול העצמאי של בל"ד הצליח בעבר להביא לה שלושה מנדטים בכמה מערכות בחירות, אך בבחירות 2022 היא לא עברה את אחוז החסימה. החזרה לרשימה המשותפת בבחירות הנוכחיות נועדה למנוע בזבוז קולות ולהחזיר את בל"ד לכנסת, גם במחיר ויתור על ריצה נפרדת ועל היכולת למדוד את כוחה האלקטורלי לבדו.
הפולמוס סביב בל"ד אינו אידאולוגי בלבד. אחד מראשי המפלגה בעבר, ח"כ סעיד נפאע, הורשע בעבירות של יציאה שלא כדין למדינת אויב, סיוע לאחרים לצאת למדינת אויב ומגע עם סוכן חוץ. נפאע נסע לסוריה ונפגש עם טלאל נאג'י, בכיר בחזית העממית. בית המשפט העליון דחה את ערעורו והותיר על כנו עונש של שנת מאסר בפועל.
מקרה נוסף הוא של ח"כ בל"ד לשעבר באסל גטאס. גטאס הורשע במסגרת הסדר טיעון במרמה והפרת אמונים, בהכנסת ציוד אלקטרוני לכלא, בהעברת מסמכים אסורים ובמתן אמצעים לביצוע מעשה טרור. ההרשעה עסקה בהברחת טלפונים ומסמכים לאסירים ביטחוניים, והוא ריצה עונש מאסר בפועל.
גם מערכת הבחירות הנוכחית החזירה את בל"ד לכותרות. ועדת הבחירות המרכזית פסלה את מועמדות יו"ר המפלגה סמי אבו שחאדה, בטענה לתמיכה במאבק מזוין נגד ישראל. במהלך הדיון בעליון הסתמן רוב ברור לאישור הפסילה, לאחר שהשופטים התייחסו בחריפות לדבריו על טבח 7 באוקטובר. אבו שחאדה פרש מהמועמדות לפני שניתן פסק דין סופי בעניינו, ולכן ההליך נמחק.
רע"ם: אסלאמית, אבל רוצה להיות בפנים
רע"ם מייצגת את הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית בישראל, ולכן קהל הבסיס שלה דתי ומסורתי יותר. כוחה בולט במיוחד בנגב הבדואי, אך לאורך השנים הרחיבה המפלגה את השפעתה גם למשולש ולחלק מהיישובים בגליל.
מנסור עבאס: "שעתיים מפרידות בינינו לבין סוף ה'נכבות'"
ההבדל הגדול בין רע"ם לשותפותיה אינו רק דתי. עבאס הפך את ההשתלבות בשלטון לכלי מרכזי: רע"ם הייתה המפלגה הערבית העצמאית הראשונה שהצטרפה רשמית לקואליציה, בממשלת בנט-לפיד. בבחירות הנוכחיות היא אף צירפה למקום השני את סגן השר לשעבר יואב סגלוביץ', צעד שנועד לחזק את תדמיתה כמפלגה שמבקשת להיות שותפה בפועל לניהול המדינה.
עם זאת, הפרגמטיות של רע"ם אינה הופכת אותה למפלגה ציונית. גם היא תומכת בהקמת מדינה פלשתינית, בהכרה בערביי ישראל כמיעוט לאומי ובדרישות לאומיות רחבות. ההבדל הוא בעיקר בשיטה: עבאס מעדיף להשיג כוח, תקציבים ועמדות השפעה מתוך הממשלה, בעוד חלק משותפיו לרשימה המשותפת מעדיפים להפעיל לחץ מבחוץ.
מיד לאחר המדגמים: האמירה המטרידה של חבר מפלגת רע"מ
אותה מטרה, דרכים שונות
כל ארבע המפלגות חולקות התנגדות לממשלות הימין, דרישה לשוויון אזרחי וחתירה להגדלת הכוח הפוליטי הערבי. אולם הדרך שונה: חד"ש מדברת על מהפכה חברתית ערבית-יהודית, תע"ל מתמקדת בהנהגה לאומית ובמאבק פרלמנטרי, בל"ד מבקשת שינוי יסודי בזהות המדינה, ורע"ם מציעה שותפות שלטונית תמורת הישגים.
באיזה איזורים מצביעים לכל מפלגה?
חשוב להבחין: בבחירות הנוכחיות חד"ש, תע"ל ובל"ד רצות יחד, ולכן אי אפשר יהיה לדעת מתוצאות האמת בכל יישוב כמה מהקולות שייכים לכל אחת מהן. כדי לזהות את המעוזים צריך להסתכל על מערכות בחירות קודמות, שבהן המפלגות התמודדו בנפרד או במסגרת רשימות שונות.
הגליל הוא הבסיס ההיסטורי של חד"ש. יותר מ-60% מבעלי זכות הבחירה הערבים והדרוזים מתגוררים בצפון, ובבחירות 2022 חד"ש-תע"ל הייתה הרשימה המובילה במטרופולין נצרת ובבקעת סח'נין, עם תמיכה ממוצעת של כ-40% במעוזים אלה. גם בל"ד נהנית מתמיכה בגליל, בעיקר בקרב פעילים המזוהים עם הקו הלאומי הפלשתיני, אך אין לה יישוב אחד שאפשר להגדירו מעוז בלעדי.
המשולש הוא אזור הכוח המובהק של תע"ל ושל אחמד טיבי. בטייבה, למשל, קיבלה חד"ש-תע"ל בבחירות 2022 כמעט 63% מהקולות הכשרים, לעומת כ-17% לבל"ד וכ-16.6% לרע"ם. גם טירה ויישובים נוספים במשולש היו לאורך השנים בסיס חשוב לתע"ל.
רע"ם בולטת במיוחד בנגב הבדואי, שם לתנועה האסלאמית – הפלג הדרומי – יש תשתית שטח מקומית חזקה. ביום הבחירות הנוכחי נרשמה התעוררות בולטת ברהט, תל שבע ושגב שלום. במקביל, רע"ם הרחיבה בשנים האחרונות את פעילותה גם למשולש ולחלק מהיישובים בגליל, באמצעות ראשי רשויות ופעילים מקומיים.
