7,331,981 אזרחים בעלי זכות בחירה יכולים להצביע היום (שלישי) בבחירות לכנסת ה-26, כך עולה מנתונים שפרסמה ועדת הבחירות המרכזית. זהו גידול של 543,177 בוחרים לעומת הבחירות לכנסת ה-25, שנערכו בנובמבר 2022 ובהן עמד מספר בעלי זכות הבחירה על 6,788,804. בסך הכול מדובר בעלייה של כ-8%. 618,839 צעירים הגיעו לגיל 18 מאז מערכת הבחירות הקודמת, והם מהווים כ-8.4% מכלל הבוחרים.
העלייה החדה מוסברת גם בלוח הזמנים הפוליטי. הכנסת ה-25 היא הראשונה מאז 1988 שהשלימה את כהונתה המלאה, ולכן חלפו כמעט ארבע שנים בין שתי מערכות הבחירות. לשם השוואה, בבחירות 2022, שנערכו שנה וחצי בלבד אחרי הבחירות שקדמו להן, נוספו לפנקס הבוחרים 210,720 איש בלבד. לפי נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשבוע שעבר, כ-6.5 מיליון מבעלי זכות הבחירה מתגוררים דרך קבע בישראל וכ-810 אלף בחו"ל.
נתוני הלמ"ס מלמדים גם על הרכב ציבור הבוחרים. 77% מבעלי זכות הבחירה המתגוררים בישראל הם יהודים. בסך הכול יש כ-766 אלף בוחרים חרדים, שהם 10.5% מכלל בעלי זכות הבחירה. חלקם של בני 60 ומעלה עומד על 26.3%. היישוב שבו שיעור בעלי זכות הבחירה מתוך התושבים הוא הגבוה ביותר הוא מטולה, עם 83.8%. בקצה השני נמצא היישוב הדרוזי מסעדה שברמת הגולן, עם 30.1% בלבד. הסיבה היא שרבים מתושביו הם תושבי קבע ללא אזרחות ישראלית, ולכן הם רשאים להצביע בבחירות למועצה המקומית בלבד.
הגידול במספר הבוחרים משפיע ישירות על סף הכניסה לכנסת. אחוז החסימה עומד על 3.25% מהקולות הכשרים, ובבחירות 2022 נדרשו כ-155 אלף קולות כדי לעבור אותו. אם שיעור ההצבעה יעמוד על כ-70%, בדומה לבחירות הקודמות, רשימה תידרש ל-165,635 קולות. בשיעור הצבעה של 75% יעלה הרף ל-177,466 קולות, וכל אחוז נוסף בשיעור ההצבעה מוסיף לו כ-2,370 קולות.
גם שווי המנדט צפוי לעלות. בבחירות 2022 עמד המודד, כלומר מספר הקולות המזכה במושב אחד, על 36,227 קולות. בניגוד לאחוז החסימה, המחושב מכלל הקולות הכשרים, המודד נגזר רק מהקולות שניתנו לרשימות שעברו את הרף: סך הקולות האלה מחולק ב-120. לכן הוא תלוי בהיקף הקולות שיירדו לטמיון. בבחירות הקודמות ניתנו כמעט 420 אלף קולות, שווי ערך לכעשרה מושבים, לרשימות שנותרו מחוץ לכנסת, ובהן מרצ ובל"ד. נפילתן מתחת לרף הפכה מערכה צמודה בין הגושים לניצחון ברור של גוש הימין בראשות בנימין נתניהו.
