שלושים שנה עברו מאז שראש הממשלה בנימין נתניהו התמודד לראשונה על ראשות הממשלה. בזמן הזה הוא הספיק להתמודד מול ראשי ממשלה מכהנים, רמטכ"לים לשעבר, כוכב טלוויזיה ובן של נשיא. כמעט כולם כבר אינם בזירה. רק נתניהו נשאר. חזרנו לרגע לכל הסיבובים.
1996
פרס. זו הייתה הבחירה הישירה הראשונה לראשות הממשלה, חצי שנה אחרי רצח רבין. כל הסקרים הכתירו את שמעון פרס, ובמשדרי הלילה הוא הוצג כמנצח. בבוקר התברר שנתניהו, אז בן 46, ניצח ב-50.5% מול 49.5%. בכנסת העבודה דווקא גברה, 34 מנדטים מול 32 לליכוד-גשר-צומת, אבל המפתחות עברו לנתניהו.
1999
ברק. אהוד ברק, הרמטכ"ל לשעבר, הוביל את "ישראל אחת" לניצחון חד: 56.1% מול 43.9% בבחירה הישירה לראשות הממשלה. גם במסגרת הבחירות לכנסת עצמה הליכוד צנח ל-19 מנדטים מול 26. באותו לילה הודיע נתניהו על פרישה מראשות הליכוד. זו הייתה התבוסה הגדולה של הקריירה שלו, וזה גם לא נגמר שם.
2006
אולמרט. נתניהו חזר לראשות הליכוד אחרי שאריאל שרון עזב והקים את קדימה. במערכת הבחירות הזו הליכוד ספג את המכה הקשה בתולדותיו והשיג 12 מנדטים בלבד. קדימה בראשות אהוד אולמרט קיבלה 29 והקימה ממשלה. הפרשנים ספדו לליכוד ולא האמינו שישמעו את השם נתניהו שוב.
2009
לבני. ציפי לבני הובילה את קדימה למקום הראשון, 28 מנדטים מול 27 לליכוד. אבל אזרחי ישראל למדו שראש הממשלה לא נקבע לפי המפלגה הגדולה אלא לפי מי שמצליח להרכיב קואליציה ובליכוד עבדו מהרגע הראשון על הקמת הקואליציה שתתפתח בעתיד לגוש הימין שאנחנו מכירים כיום. בסופו של דבר גוש הימין הכריע, ונתניהו חזר ללשכה אחרי עשור.
2013
יחימוביץ' ולפיד. אולי הבחירות הקלות ביותר עבור נתניהו. שלי יחימוביץ' מהעבודה הציגה את עצמה כחלופה, אבל קיבלה 15 מנדטים בלבד. ההפתעה הגיעה מכוכב הטלוויזיה יאיר לפיד, שמפלגת יש עתיד שלו קיבלה 19 בהתמודדות הראשונה. רשימת "הליכוד ביתנו" קיבלה 31, ונתניהו הקים ממשלה עם לפיד ובנט – שהציגו לראשונה את ברית האחים שקמה בהווה לתחיה במסגרת מפלגה אחת.
2015
הרצוג ולבני. מהשמאל לראשונה התארגן באופן מסודר להפלת שלטון הימין לאחר שנים של דשדוש עם הקמת V15. מפלגת "המחנה הציוני" של יצחק הרצוג וציפי לבני הובילה בסקרים עד יום הבחירות, אבל בסופו של דבר הליכוד קיבלה 30 מנדטים והמחנה הציוני 24 בלבד. נתניהו הקים קואליציה צרה של 61. וזה היה עוד לילה שבו התוצאות סתרו את הסקרים של האולפנים.
2019
גנץ. הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ איחד כוחות עם לפיד ויעלון תחת הנהגה משותפת במפלגת "כחול לבן". התוצאה הייתה תיקו, 35 מנדטים לכל צד. ליברמן סירב להצטרף לממשלה, נתניהו הכריז ששותפו לשעבר "הצטרף לגוש השמאל", לא הצליח להרכיב קואליציה, והכנסת פוזרה בדרך לשחזור מערבת הבחירות בספטמבר 2019. בסיבוב השני כחול לבן קיבלה 33 מנדטים והליכוד 32. גם הפעם אף אחד מהשניים לא הצליח להקים ממשלה.
2020
גנץ בפעם השלישית. הליכוד זינק ל-36 מנדטים מול 33 לכחול לבן. אבל בניגוד לפעמים הקודמות, גנץ פירק את השותפות עם לפיד ונכנס לממשלת רוטציה עם נתניהו – בעקבות מגפת הקורונה שהחלה להשתולל וסגרה את האזרחים לחודשים ארוכים בבתים. כחול לבן התפרקה.
2021
לפיד, ולאחר הבחירות התבררה גם הפתעה בשם בנט. הליכוד היה שוב המפלגה הגדולה, 30 מנדטים מול 17 ליש עתיד. אבל לפיד הרכיב גוש שהמליך את נפתלי בנט, ראש מפלגת ימינה שהצהיר כי לא ישב עם רע"מ ולא ייתן ללפיד את ראשות הממשלה "גם לא ברוטציה", כראש הממשלה עם 6 מנדטים בלבד, כשבישראל קיבלו בפעם הראשונה גם מפלגה ערבית בקואליציה. הממשלה הזאת החזיקה כשנה בלבד.
2022
לפיד כראש ממשלה. לפיד התמודד הפעם מול נתניהו כראש ממשלה מכהן בתקופת המעבר בלבד. הליכוד קיבלה 32 מנדטים ויש עתיד 24, מרצ לא עברה את אחוז החסימה, גוש נתניהו הגיע ל-64 והקים ממשלה שהשלימה את ימיה לראשונה אחרי שנים, התמודדה עם אסון השבעה באוקטובר וניצחה על המלחמה הארוכה בתולדות ישראל בהצלחה רבה.
2026
איזנקוט, ואיתו כל מי שהיה כאן קודם. היום עומד מול נתניהו רמטכ"ל לשעבר נוסף, גדי איזנקוט, בראש "ישר!", כשראש השב"כ לשעבר יורם כהן במקום השני ברשימה. לצידו מתמודדים בנט ולפיד ברשימה משותפת בשם "ביחד", יאיר גולן בראש הדמוקרטים ואביגדור ליברמן בראש ישראל ביתנו. בסקרים האחרונים של ערוצים 11, 12 ו-13 ישר! הובילה עם 22–23 מנדטים, והליכוד קיבל 19–21. אבל ב-1996 וב-2015 הסקרים כבר אמרו דבר אחד והקלפי אמרה דבר אחר. בעשר בלילה נדע אם איזנקוט יצטרף לרשימה.
