מפלגת "ביחד" בראשות נפתלי בנט טענה הבוקר (שלישי), ביום הבחירות לכנסת, כי נציגי הליכוד עוקבים אחר מצביעים בתוך הקלפיות ומעבירים עליהם מידע באמצעות אפליקציה, בניגוד לחוק ולהנחיות ועדת הבחירות המרכזית. אלא שבעקבות הפצת הטענות הבהירה ועדת הבחירות כי המידע אינו נכון, וכי בשלב זה לא התקבלו אצלה דיווחים על פעילות מהסוג המתואר.
בהודעה שפרסמה מפלגת "ביחד" נטען כי נציגי הליכוד פועלים בתוך הקלפיות כדי לעקוב אחר המצביעים ולדווח עליהם באמצעות יישומון. במפלגה טענו כי מדובר בהפרה של החוק ושל הנחיות ועדת הבחירות המרכזית, והודיעו כי פנו לוועדה בעקבות הדברים.
אלא שבתגובה לפרסום מיהרה ועדת הבחירות המרכזית לפרסם הבהרה רשמית: "בשעות אלה מופצת ברשת טענה שלפיה נציגי הליכוד עוקבים אחר מצביעים בקלפיות ומדווחים עליהם באמצעות יישומון". בוועדה הדגישו: "ועדת הבחירות המרכזית מבהירה כי המידע אינו נכון: נכון לעכשיו, אין בידי הוועדה דיווחים על פעילות כזו".
לצד ההבהרה, עדכנה ועדת הבחירות כי התקבל דיווח נקודתי על צילום בקלפי במושב ירחיב. על פי ההודעה, חברת ועדת הקלפי שביצעה את הצילום הבינה את טעותה לאחר שהובהרו לה ההנחיות, והפסיקה לצלם. בוועדה לא ציינו קשר בין המקרה לבין הטענות שהעלתה מפלגת בנט נגד הליכוד.
עוד הבהירה הוועדה כי האיסור על העברת מידע מתוך הקלפיות חל על כלל המפלגות: "חל איסור על נציגי המפלגות בקלפיות להעביר למפלגות מידע על הגעתו של אדם לקלפי או על עצם הצבעתו, לרבות באמצעות יישומונים".
המאבק על השימוש באפליקציות ביום הבחירות
הטענות שהעלתה מפלגת בנט מגיעות לאחר מחלוקת משפטית שהתנהלה בחודשים האחרונים סביב השימוש באפליקציות לדיווח על הגעת מצביעים לקלפיות.
בחודש אוגוסט קבע יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, כי חברי ועדות קלפי ומשקיפים מטעם המפלגות אינם רשאים להעביר למפלגותיהם בזמן אמת מידע על זהות הבוחרים שהגיעו להצביע באמצעות אפליקציית "אלקטור".
ההחלטה התבססה על הקביעה כי מידע הנוגע לעצם ההשתתפות בהצבעה הוא מידע פרטי, וכי נציגי המפלגות נחשפים אליו במסגרת תפקידם לצורך פיקוח על תקינות הבחירות בלבד.
ההחלטה עוררה התנגדות בליכוד ובמפלגות נוספות, שטענו כי מדובר בשינוי משמעותי של כללי הפעילות ביום הבחירות. בתחילת ספטמבר החליטה מליאת ועדת הבחירות המרכזית, ברוב של 19 תומכים מול 11 מתנגדים, לאפשר למפלגות להמשיך לקבל מידע על הגעת מצביעים באמצעות יישומונים, בניגוד לעמדתו המקורית של סולברג.
אלא שהמחלוקת הגיעה לבג"ץ, שהפך את החלטת המליאה וקבע כי אין להעביר למפלגות מידע על השתתפותם של אזרחים בהצבעה. בפסק הדין נקבע כי העברת המידע אינה מעוגנת בהסמכה חוקית מתאימה ופוגעת בזכות לפרטיות.
משמעות הפסיקה היא שהאיסור אינו חל רק על אפליקציית "אלקטור", אלא גם על העברת מידע דומה באמצעים אחרים.
