ביום הבחירות לכנסת ה-26, הקרב בין מכוני הסקרים מגיע לרגע ההכרעה. אחרי חודשים של תחזיות, ניתוחים והערכות, הסקרים האחרונים שפורסמו מציגים תמונות שונות לחלוטין של המערכת הפוליטית. בעוד חדשות 14 חוזים רוב לגוש הימין בראשות בנימין נתניהו, סקרים אחרים מצביעים על גוש שנותר רחוק מהמספר הדרוש להרכבת ממשלה.
הפערים אינם מסתכמים במנדט אחד או שניים, אלא מגיעים לעשרה מנדטים ויותר בחלוקת הכוחות בין הגושים. כעת, רגע לפני פתיחת הקלפיות, השאלה הגדולה היא איזה ממכוני המחקר הצליח לזהות בצורה המדויקת ביותר את דפוסי ההצבעה של הציבור הישראלי.
הפער הגדול: 62 מנדטים מול 50
בסקר האחרון של חדשות 14, שנערך באמצעות חברת NEXT DATA ופורסם ב-22 באוקטובר, קיבל גוש נתניהו 62 מנדטים, לעומת 44 מנדטים לגוש האופוזיציה ו-14 למפלגות הערביות.
הליכוד קיבל בסקר 30 מנדטים והיה למפלגה הגדולה ביותר, בפער משמעותי מישר של גדי איזנקוט, שקיבלה 20 מנדטים. עוצמה יהודית ויהדות התורה קיבלו שמונה מנדטים כל אחת, ש"ס תשעה והציונות הדתית-זהות שבעה.
רוצים את המדגם לפני כולם? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של C14!
מנגד, בסקר חדשות 12 שפורסם ב-23 באוקטובר קיבל הליכוד 21 מנדטים בלבד, לעומת 23 לישר. גוש נתניהו עמד על 50 מנדטים, כאשר גם יתר מפלגות הגוש הציגו תוצאות נמוכות יותר בהשוואה לסקר חדשות 14.
גם סקר חדשות 13 שפורסם באותו יום הציג תמונה דומה, עם 19 מנדטים לליכוד, 22 לישר ו-50 מנדטים לגוש נתניהו. המשמעות היא שבין סקר חדשות 14 לסקרים של שני הערוצים האחרים קיים פער של 12 מנדטים בהערכת כוחו של גוש הימין.
המפלגות הקטנות עשויות להכריע
אחת הסיבות האפשריות לפערים בין התחזיות היא אופן ההערכה של המפלגות הנמצאות סביב אחוז החסימה, העומד על 3.25% מהקולות הכשרים.
מפלגת עמך ישראל בראשות עופר וינטר ורשימת המילואימניקים-הכלכלית בראשות יועז הנדל וירון זליכה נאבקו לאורך הקמפיין על מעבר הרף. בסקרים האחרונים חלקן נשארו מחוץ לכנסת, ואילו בסקרים אחרים הצליחו לקבל ארבעה מנדטים.
המדגם האנליטי: מה יהיו תוצאות הבחירות לפי השיח ברשתות?
כאשר מפלגה קטנה אינה עוברת את אחוז החסימה, קולותיה אינם משתתפים בחלוקת המנדטים. כתוצאה מכך משתנה המשקל היחסי של המפלגות שעברו את הרף, ולעיתים הדבר משפיע באופן משמעותי על יחסי הכוחות בין הגושים.
אלא שאחוז החסימה לבדו אינו יכול להסביר בהכרח את כל הפערים. להבדלים בין הסקרים עשויים לתרום גם שיטות הדגימה, שקלול מצביעים מתלבטים, הערכת שיעורי ההצבעה והתאמות סטטיסטיות שונות.
השאלה שהסקרים מתקשים להכריע
אתגר נוסף שעומד בפני הסוקרים הוא חיזוי שיעור ההצבעה בפועל. מצביע יכול להצהיר בסקר כי בכוונתו לתמוך במפלגה מסוימת, אך בסופו של דבר להישאר בבית. מנגד, מצביעים שלא השתתפו בסקרים עשויים להגיע בהמוניהם לקלפיות.
הדבר משמעותי במיוחד בחברה הערבית, בציבור החרדי ובקרב מצביעים מתלבטים, כאשר שינוי בשיעורי ההצבעה בקבוצות שונות עשוי להשפיע על חלוקת המנדטים.
מדגם מיוחד מסוגו: מה יהיו תוצאות הבחירות? כל הנתונים בפנים
לפי מעקב סקרים שפורסם לקראת הבחירות, מבין תשעה סקרים עדכניים רק אחד העניק לגוש נתניהו 61 מנדטים ומעלה. בממוצע אותם סקרים עמד גוש נתניהו על כ-52 מנדטים, אך הפיזור בין התחזיות היה רחב במיוחד.
היום יגיע המבחן הגדול
בשעה 22:00, עם סגירת הקלפיות, יפורסמו מדגמי הטלוויזיה ובראשם מדגם חדשות 14 של שלמה פילבר. אלא שגם המדגמים לא יספקו בהכרח תשובה סופית, במיוחד אם אחת המפלגות הקטנות תימצא על גבול אחוז החסימה.
רק תוצאות האמת, לאחר השלמת הספירה, יאפשרו לבחון איזה מכון סקרים היה הקרוב ביותר למציאות. עבור הסוקרים מדובר במבחן מקצועי משמעותי, ועבור המערכת הפוליטית – בהכרעה שעשויה לקבוע מי ירכיב את הממשלה הבאה.
