המודל האנליטי של C14 מציג היום (רביעי), 13 ימים לפני הבחירות לכנסת, תמונת מצב אלקטורלית המצביעה על יתרון לגוש נתניהו. על פי התחזית, המבוססת על ניתוח של כ-1.31 מיליון אינטראקציות ברשת, גוש נתניהו זוכה ל-62 מנדטים, בעוד מפלגות האופוזיציה והרשימות שאינן מחויבות לגוש מגיעות ל-45 מנדטים. המפלגות הערביות זוכות יחד ל-13 מנדטים.
התחזית, שנערכה לקראת הבחירות הצפויות להתקיים ב-27 באוקטובר, מעריכה כי שיעור ההצבעה יעמוד על 71.2%, שהם כ-5.13 מיליון מצביעים. בחברה הערבית צפוי שיעור ההצבעה להגיע ל-58.5%, על רקע התגברות קמפייני ההמרצה.
על פי נתוני המודל, הליכוד שומרת על מעמדה כמפלגה הגדולה ביותר עם 28 מנדטים, בעוד מפלגת ישר! בראשות גדי איזנקוט מתבססת במקום השני עם 22 מנדטים.
ש"ס זוכה ל-11 מנדטים, עוצמה יהודית ל-9 ומפלגת ביחד של נפתלי בנט ויאיר לפיד ל-9 מנדטים. הרשימה המשותפת של חד"ש, תע"ל ובל"ד מגיעה ל-8 מנדטים. יהדות התורה, רשימת סמוטריץ'-זהות, ישראל ביתנו והדמוקרטים מקבלות 7 מנדטים כל אחת, ואילו רע"ם זוכה ל-5 מנדטים.
המודל מציג גם חישוב הסתברויות המבוסס על 10,000 הרצות בשיטת מונטה קרלו. לפי החישוב, ההסתברות שגוש נתניהו ישיג לפחות 61 מנדטים עומדת על 81.6%, לעומת 18.4% לגוש האופוזיציה והרשימות שאינן מחויבות. אחת המגמות הבולטות בתחזית היא היחלשות הרשימות הקטנות, שחלקן זכו לתשומת לב משמעותית ברשתות החברתיות אך מתקשות, לפי המודל, לתרגם את התמיכה לכוח אלקטורלי.
רשימת המילואימניקים והכלכלית של יועז הנדל וירון זליכה זוכה ל-1.85% בלבד, שהם כ-94,800 קולות. מפלגת עמך ישראל של עופר וינטר ויוסף חדאד זוכה ל-1.4%, שהם כ-71,800 קולות. שתי הרשימות נותרות מתחת לאחוז החסימה, העומד על 3.25%, שהם כ-166,608 קולות לפי שיעור ההצבעה החזוי.
על פי ניתוח המודל, חלק מתומכי הנדל וזליכה עשויים לעבור ברגע האחרון לאיזנקוט או לאביגדור ליברמן, מתוך רצון להימנע מאובדן קולם. במקביל, יותר מ-70% מהקולות שנוטשים את רשימתו של וינטר צפויים לעבור לליכוד ולרשימת סמוטריץ'-זהות.
בסך הכול מעריך המודל כי כ-220 אלף קולות, המהווים 4.3% מהמצביעים, נמצאים בסיכון שלא להיספר בחלוקת המנדטים בשל תמיכה ברשימות שלא יעברו את אחוז החסימה.
המעטפות הכפולות עשויות להכריע
גורם משמעותי נוסף בתחזית הוא משקלן של המעטפות הכפולות, ובהן קולות החיילים והמילואימניקים. על פי הניתוח, מדובר בהיקף קולות השווה לכ-10 עד 11 מנדטים, עם נטייה המוערכת במודל לטובת מפלגות הימין. במודל נטען כי תחזיות שאינן מביאות בחשבון את דפוסי ההצבעה המשוערים במעטפות הכפולות עלולות להעריך בחסר את כוחו של גוש נתניהו.
מגמה נוספת שעולה מהניתוח נוגעת למצביעי ישראל ביתנו. בעוד שבקרב הציבור המבוגר דובר הרוסית נשמרת תמיכה במפלגתו של ליברמן, בקרב הדור הצעיר מזהה המודל פיזור קולות לעבר הליכוד, עוצמה יהודית ומפלגתו של איזנקוט. כתוצאה מכך, ישראל ביתנו מתייצבת על 7 מנדטים.
הביקורת על הממשלה לא מתורגמת למעבר בין הגושים
לאחר ארבעה חודשי מעקב, הניתוח מצביע על יציבות יחסית בחלוקה הגושית. על פי המודל, גם בתקופות שבהן גוברת הביקורת הציבורית על הממשלה בעקבות אירועים ביטחוניים או לאומיים, אין בהכרח מעבר משמעותי של מצביעים בין המחנות.
המודל מזהה תופעה המכונה בו "אפקט בונקר": מצביעי ימין המביעים ביקורת על הממשלה ממשיכים לתמוך במפלגות הגוש, בין היתר בשל התנגדותם להקמת ממשלה הנשענת על מפלגות המרכז-שמאל או על הרשימות הערביות.
בשורה התחתונה, התחזית מצביעה על גוש ימין המגיע ל-62 מנדטים, כאשר העלייה הצפויה בשיעור ההצבעה בחברה הערבית מעניקה לרשימות הערביות 13 מנדטים, אך אינה משנה את יתרונו של גוש נתניהו.
חשוב להדגיש: המודל האנליטי של ערוץ 14 הוא כלי ניסיוני המבוסס על ניתוח השיח ברשת באמצעות בינה מלאכותית. הוא אינו סקר בחירות, אינו מבוסס על שיטות הדגימה הסטטיסטיות המקובלות, ולא ניתן להסיק ממנו מסקנות מהימנות לגבי דפוסי ההצבעה או עמדות הציבור. גם הסתברויות ההכרעה המוצגות בו הן תוצר של הנחות המודל בלבד.
