הבחירות לכנסת ה-26 מעוררות עניין חריג ברחבי העולם. שלוש שנים לאחר טבח 7 באוקטובר, ולאחר המלחמות בעזה, בלבנון ובאיראן, כלי התקשורת הזרים אינם רואים בהצבעה עוד מערכת בחירות ישראלית. מבחינתם, מדובר בהכרעה שעשויה להשפיע על המזרח התיכון כולו.
US President Donald Trump reiterated his endorsement of Israeli PM Benjamin Netanyahu in the lead-up to the Israeli elections.
In a post on Truth Social, Trump called Netanyahu an "outstanding Warrior Prime Minister!"
🔴 LIVE updates: https://t.co/JdmcaJoLdl https://t.co/ivxN1dnfJh
— Al Jazeera English (@AJEnglish) October 26, 2026
עם זאת, אין סיפור אחד שמסופר בכל העולם. כלי תקשורת ידידותיים לישראל מתמקדים באיום האיראני, בביטחון ובניסיון המדיני של ראש הממשלה בנימין נתניהו. כלי תקשורת עוינים או ביקורתיים מדגישים את עזה, ההתיישבות ביהודה ושומרון והמשפט המתנהל נגדו.
ההבדל אינו מתקיים רק בין מדינות. גם בתוך ארצות הברית ואירופה ניכרים פערים גדולים בין כלי תקשורת שמרניים, המציגים את ישראל כבעלת ברית הנלחמת בטרור, לבין כלי תקשורת מהשמאל, המציגים את הבחירות בעיקר דרך שאלת הפלשתינים והמאבק בנתניהו.
ארצות הברית: טראמפ, איראן ועתיד נתניהו
בארצות הברית עומדת במרכז הסיקור תמיכתו של הנשיא דונלד טראמפ בנתניהו. רויטרס הציגה את הבחירות על רקע קריאתו של טראמפ לישראלים להצביע לנתניהו ו"לסיים את העבודה", לצד האפשרות שישראל וארצות הברית ישובו לפעול נגד איראן לאחר הבחירות.
🚨 ISRAEL-IRAN STRIKE DISPUTE EXPOSES ELECTION TIMING TENSIONS
JERUSALEM, ISRAEL – Zamir's reported warning matters less for what it says about Iran than for what it reveals about the relationship between military planning and election administration. Once senior commanders begin factoring electoral continuity into operational decisions, the discussion has already moved beyond pure military necessity.
Military establishments generally prefer maximum strategic flexibility. Elections impose deadlines, public scrutiny and legal constraints that commanders cannot control. That makes the timing question unusually sensitive even if no strike is ultimately approved.
The reports also suggest Washington's leverage over Israeli decision-making remains substantial despite repeated statements about independent action. If Israeli planners believe American support is essential for missile defense and follow-on operations, the practical ability to act alone becomes narrower than public rhetoric often suggests.
The longer this debate remains public, the harder it becomes to separate security calculations from domestic political considerations, and that uncertainty itself may shape decisions on both military action and election timing.
Writer: Sam
— The Content Factory (@tcf_updates) October 26, 2026
גם בארצות הברית קושרים בין הבחירות לבין האפשרות לתקיפה נוספת באיראן. בחשבון The Content Factory נטען כי הוויכוח חושף את המתח בין הצרכים הביטחוניים, לוח הזמנים הפוליטי והתלות בסיוע האמריקני.
בסיקור האמריקני השמרני, מערכת הבחירות מוצגת בעיקר כמבחן למנהיגות בזמן מלחמה. בפוקס ניוז תואר עתידו הפוליטי של נתניהו כעומד על הכף, אך במקביל הודגש ניסיונו הביטחוני, יחסיו עם טראמפ והאתגרים מצד איראן, חיזבאללה וחמאס.
"A job to finish."
President Trump and Israeli Prime Minister Benjamin Netanyahu are discussing the possibility of renewed strikes against Iran, with Netanyahu telling Trump they will "finish it together."
According to Axios, Secretary of War Pete Hegseth made a surprise visit to Israel, meeting Netanyahu at an air base as Israeli fighter jets conduct overnight drills toward Iran.
The high-level coordination comes as Trump reiterates that Iran cannot be allowed to obtain a nuclear weapon. | @TreyYingst @foxandfriends
— Fox News (@FoxNews) October 20, 2026
לעומת זאת, כלי תקשורת המזוהים עם המרכז והשמאל מציגים תמונה אחרת. סוכנות AP וה"וושינגטון פוסט" מתארות את הבחירות כמשאל עם על אחריותו של נתניהו למחדל 7 באוקטובר, על ניהול המלחמות ועל יחסיו עם המערכת המשפטית. ב-AP הקדישו מקום נרחב גם לטענות על "אלימות מתנחלים" ולמדיניות ישראל ביהודה ושומרון.
עם זאת, גם בכלי התקשורת הביקורתיים מודים שהחלפת נתניהו לא תביא בהכרח למהפך במדיניות הביטחונית. יריבו המרכזי, גדי איזנקוט, מתואר כנץ ביטחוני המתנגד למדינה פלשתינית ותומך בפעולה צבאית נגד איראן. לכן, חלק מהפרשנים מעריכים שההבדלים יהיו בעיקר בסגנון, בהרכב הממשלה וביחסים עם הממשל האמריקני.
אירופה: עזה, המשפט והתקווה להחלפת השלטון
באירופה בולטת נטייה ברורה למקד את הסיקור בעזה, בהתיישבות ובמעמדה הבינלאומי של ישראל. העיתון הצרפתי "לה מונד" תיאר את נתניהו כאחראי למחדל הביטחוני של 7 באוקטובר, ותקף את מדיניות ממשלתו ביהודה ושומרון. העיתון הציג את איזנקוט כחלופה מתונה יותר, אף שהודה כי גם הוא מתנגד להקמת מדינה פלשתינית.
ה"גרדיאן" הבריטי הגדיר את ההצבעה כאחת הבחירות החשובות בתולדות ישראל. העיתון קשר בין המשך שלטון נתניהו לבין עתיד מערכת המשפט, המדיניות ביהודה ושומרון ויחסי ישראל עם הפלשתינים. ה"פייננשל טיימס" הציג את הבחירות כעימות בין ישראל לאומית ודתית לבין מחנה המבקש להשיב את המערכת הפוליטית לכיוון ליברלי יותר.
בספרד, "אל פאיס" תיאר את האופוזיציה כגוש שהתאחד מול "אויב משותף" – נתניהו. בדיווח הודגשו הטענות נגד ראש הממשלה בנושא השחיתות, 7 באוקטובר והיחסים עם החרדים, אך גם המחלוקות בתוך האופוזיציה בנוגע להישענות על המפלגות הערביות.
בגרמניה, רשת ARD הקדישה כתבת פרופיל אוהדת יחסית לאיזנקוט. הוא תואר כמועמד שקט ומאחד, בעוד נתניהו הוצג כמי שבונה את הקמפיין שלו על קיטוב. באיטליה הסיקור ענייני יותר ומתמקד בשיטת הבחירות, במאבק על 61 המנדטים ובאפשרות של מבוי פוליטי סתום.
במדינות הידידותיות יותר לישראל, דוגמת הונגריה, הטון זהיר ומאוזן יותר. ניתוח של המכון ההונגרי ליחסים בינלאומיים קבע כי גם החלפת נתניהו לא תשנה מן היסוד את מדיניות ישראל, וכי הקשרים הקרובים בין ירושלים לבודפשט צפויים להישמר ללא קשר לזהות הממשלה הבאה.
אסיה: איראן, יציבות אזורית והקרב על 61
בהודו הבחירות זוכות לסיקור רחב במיוחד. "אינדיאן אקספרס" פרסם מדריכים, ניתוחים ואמצעי המחשה המסבירים את הקרב בין נתניהו לאיזנקוט ואת הקושי של שני המחנות להגיע ל-61 מנדטים.
מאמר המערכת של העיתון קבע כי גם אם ישראל תחליף מנהיג, השינוי במדיניות החוץ יהיה מוגבל. נתניהו ואיזנקוט חולקים קו תקיף מול איראן, מתנגדים למדינה פלשתינית ותומכים בשמירת אזורי ביטחון בלבנון ובסוריה. מבחינת הודו, השאלה המרכזית היא כיצד התוצאה תשפיע על המלחמה באיראן, מחירי האנרגיה והיציבות במערב אסיה.
הסיקור ההודי אינו בהכרח תומך בנתניהו, אך הוא נוטה להתייחס ברצינות רבה יותר לאיומים הביטחוניים על ישראל. בכך הוא שונה מחלק מכלי התקשורת האירופיים, שבהם הנושא הפלשתיני דוחק לעיתים הצדה את איראן, חיזבאללה וחמאס.
#WATCH | Trump Backs Netanyahu Ahead Of Crucial Israeli Election
US President Donald Trump has publicly endorsed Israeli Prime Minister Benjamin Netanyahu, urging voters to back him and “finish the job” in Iran.
Sumita brings you the key developments ahead of Israel’s election, with polls suggesting neither bloc has a clear path to the 61 seats needed for a majority in the 120-member Knesset. Security, the economic impact of the Iran war, military service exemptions and accountability for the October 7 attacks are among the key issues shaping the vote.
@SumitaKareer
#IsraelElection #BenjaminNetanyahu #DonaldTrump #IranWar #Israel #MiddleEast #Geopolitics #WorldNews #ETNOW
— ET NOW (@ETNOWlive) October 26, 2026
גם ערוץ הכלכלה ההודי ET Now הציב את תמיכת טראמפ בנתניהו במרכז סיקור הבחירות. בסרטון שפרסם הערוץ הודגשה קריאת הנשיא האמריקני לישראלים לתמוך בראש הממשלה ו"לסיים את העבודה" מול איראן.
לצד המאבק על 61 המנדטים, הערוץ מנה בין הנושאים המרכזיים בבחירות את ביטחון ישראל, המחיר הכלכלי של המלחמה באיראן, גיוס החרדים והדרישה לבירור האחריות לטבח 7 באוקטובר.
בסין, סוכנות הידיעות הממלכתית שינחואה מציגה סיקור עובדתי לכאורה: שיטת הבחירות, המפלגות, הסקרים והאפשרויות להקמת קואליציה. עם זאת, היא משתמשת במונחים כמו "כיבוש" ומעניקה מקום נרחב למפלגות הערביות, להתיישבות ולביקורת הבינלאומית על ישראל.
בסינגפור ובכלי תקשורת נוספים במזרח אסיה, מוקד הסיקור הוא השלכות הבחירות על איראן ועל היציבות האזורית. רשת CNA עסקה בהצהרות נתניהו על הפלת המשטר בטהרן ובהאשמות שלפיהן הנושא האיראני משמש גם בקמפיין הבחירות.
העולם הערבי: סיקור או מלחמת תודעה?
בעולם הערבי ניכר פער בין כלי תקשורת שמנסים לנתח את המפה הפוליטית בישראל לבין גופים המשתמשים בבחירות כדי לקדם מסרים אנטי-ישראליים.
"אל-ג'זירה" מציגה את הבחירות דרך עזה, יהודה ושומרון והניסיון להביא לסיום שלטון נתניהו. בחלק מכתבותיה נטען כי גם החלפתו לא תשנה את מה שהרשת מתארת כ"קונצנזוס ישראלי נוקשה". באתר האנגלי של הרשת אף תוארה המלחמה בעזה כ"רצח עם" – קביעה פוליטית שנויה במחלוקת המוצגת כעובדה כבר בפתיחת מדריך הבחירות.
הרשת הקטרית מקדישה תשומת לב רבה לאפשרות שהמפלגות הערביות יכריעו מי ירכיב את הממשלה. היא גם מדגישה את חילוקי הדעות בתוך ישראל, את האחריות למחדל 7 באוקטובר ואת ההתנגדות להקמת מדינה פלשתינית בקרב מרבית המפלגות הציוניות.
מנגד, "א-שרק אל-אווסט" הסעודי ו"סקיי ניוז ערביה" מציגים סיקור פרגמטי יותר. הדגש הוא על הסקרים, הרכב הקואליציה, השפעת המפלגות הקטנות ומדיניות הממשלה הבאה כלפי איראן, סוריה ולבנון. "סקיי ניוז ערביה" אף פתחה עמוד מתעדכן המוקדש למערכת הבחירות.
גם בכלי התקשורת המפרציים מעריכים שאין לצפות לשינוי דרמטי במדיניות הביטחונית. ב"א-שרק אל-אווסט" נכתב כי איראן תישאר האויב המרכזי של ישראל וכי השימוש בכוח יישאר כלי מרכזי – בין שנתניהו ינצח ובין שאיזנקוט יחליף אותו.
אוהדים ועוינים – אבל התמונה מורכבת
החלוקה אינה מוחלטת. ארצות הברית היא בעלת הברית החשובה ביותר של ישראל, אך כמה מכלי התקשורת האמריקניים מסקרים אותה באופן ביקורתי מאוד. מנגד, בהודו ובחלק ממדינות מזרח אירופה אפשר למצוא סיקור שמכיר יותר באיום האיראני ובמציאות הביטחונית הישראלית.
בכלי התקשורת העוינים ביותר, ישראל אינה מוצגת כדמוקרטיה שמכריעה את עתידה לאחר מתקפת טרור קשה. היא מוצגת בעיקר כמדינה שנדרשת לתת דין וחשבון על עזה ועל יהודה ושומרון. אפילו כאשר הם מסקרים את איזנקוט כמועמד חלופי, הם מדגישים כי גם הוא מתנגד למדינה פלשתינית ומחזיק בעמדות ביטחוניות תקיפות.
המכנה המשותף כמעט לכל הסיקור הוא ההבנה שהצבעה בישראל אינה נשארת בתוך גבולות המדינה. תוצאות הבחירות ישפיעו על היחסים עם טראמפ, על האפשרות למערכה נוספת מול איראן, על עתיד הסכמי אברהם ועל יחסי ישראל עם אירופה.
אך בעוד הישראלים יצביעו על ביטחון, אחריות, יוקר המחיה וזהות המדינה, חלק גדול מהעולם כבר בחר את הסיפור שהוא מבקש לספר: לא מי ירכיב את הממשלה בלבד, אלא האם עידן נתניהו יימשך – ומה משמעות התוצאה עבור כל מי שמבקש להשפיע על מדיניותה של ישראל.
