הבחירות לכנסת הן לא רק מאבק על מנדטים ועל השלטון, אלא גם מנוע כלכלי שמפעיל שורה ארוכה של בעלי מקצוע וחברות. בזמן שהמועמדים עוברים מאולפן לאולפן ומנסים לשכנע את הציבור להצביע עבורם, מאחורי הקלעים פועלת מערכת משומנת של יועצים, סוקרים, פרסומאים, מפיקי סרטונים ואנשי דיגיטל, שכולם מבקשים נתח מתקציבי הבחירות.
במרכזי הערים ובצמתים המרכזיים ניצבים שלטי חוצות עם תמונות המועמדים, ברשתות החברתיות מופיעים סרטוני תעמולה ממומנים, ובמטות המפלגות בוחנים נתוני סקרים וקבוצות מיקוד. כל אחד מהמהלכים הללו עולה כסף, ולעיתים מדובר בסכומים משמעותיים.
אלא שהשאלה המעניינת אינה רק כמה כסף מוציאות המפלגות, אלא גם מי מקבל אותו, ובעיקר מי מממן את המערכת כולה.
מאות מיליוני שקלים בדרך לקלפי
מערכת הבחירות בישראל מתנהלת באמצעות מנגנון מימון מפלגות, שבמסגרתו זכאיות סיעות למימון ציבורי בהתאם להוראות החוק. לצד המימון מהמדינה, החוק מאפשר מקורות הכנסה נוספים בכפוף למגבלות, וקובע תקרות להוצאות הבחירות.
המשמעות היא שחלק גדול מהכסף שמוציאים המטות על קמפיינים מגיע בסופו של דבר מהקופה הציבורית. בבחירות לכנסת בשנת 2022, לפי נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה, כ-99.7% מהכנסות המפלגות למימון הבחירות הגיעו מהמדינה.
לקראת בחירות 2026, על פי הנתונים שפורסמו, תקרת ההוצאות המותרת לליכוד עומדת על כ-97 מיליון שקלים. חשוב להדגיש כי מדובר בתקרת הוצאה ולא בסכום שהמפלגה הוציאה בפועל.
בסופו של דבר, תקציבי הבחירות אינם מתחלקים רק בין המפלגות עצמן. חלקם מועברים לספקים חיצוניים, בהם חברות שילוט, משרדי פרסום, יועצי תקשורת, מכוני סקרים וחברות הפקה, שמספקים את השירותים הנדרשים לניהול קמפיין ארצי.
שלטים, פרסומות וסקרים: לאן הולך הכסף?
כדי להבין לאן זורמים תקציבי הבחירות, אפשר לחזור לדוח מבקר המדינה על הבחירות לכנסת ה-25, שנערכו בנובמבר 2022. על פי הדוח, הוצאות הסיעות הסתכמו בכ-251.3 מיליון שקלים, והתחלקו בין כמה תחומים מרכזיים. נציין כי הנתונים מתייחסים לבחירות 2022, ולא להוצאות המפלגות בבחירות הנוכחיות.
כמעט 44% מהוצאות הבחירות הופנו לפרסום. מדובר בסעיף הגדול ביותר, הכולל פעילות שנועדה לחשוף את הציבור למסרי המפלגות. לצידו בלטו הוצאות על שכר ופעילים, שהיוו כ-27% מהתקציב, ושירותי ייעוץ, שהיוו כ-16%.
מאחורי המונח "שירותי ייעוץ" מסתתרת שורה ארוכה של בעלי תפקידים. יועצים אסטרטגיים מסייעים בגיבוש המסרים, אנשי תקשורת מלווים את המועמדים בהופעותיהם הציבוריות, סוקרים בוחנים את עמדות הבוחרים, ואנשי דיגיטל מתאימים את התכנים לפלטפורמות השונות.
גם סקרי הבחירות, שהציבור רגיל לראות בעיקר במהדורות החדשות, משמשים את המפלגות ככלי עבודה פנימי. באמצעותם ניתן לבחון אילו מסרים זוכים לתמיכה, לזהות קבוצות מצביעים ולבחון את השפעתם של מהלכים בקמפיין.
הקרב עבר גם למסך הטלפון
לצד שלטי החוצות המסורתיים, חלק מהמאבק על תשומת הלב מתנהל כיום ברשתות החברתיות. בניגוד לשלט ברחוב, שמוצג לכל מי שעובר במקום, הפרסום הדיגיטלי מאפשר להתאים מסרים לקהלים שונים ולבחון את ביצועי המודעות.
בחירות 2026: אלו הקלפיות הנגישות ודרך ההצבעה בבתי החולים
שרים וח"כים התחייבו לביטול אוסלו כתנאי יסוד לממשלה
הם נלחמים בשביל המחבלים, אנחנו על עתיד המדינה: צאו להצביע
העולם עוקב אחרי הקלפיות בישראל, והקרב הוא הרבה מעבר לנתניהו
על פי נתונים שרוכזו במעקב הבחירות של SymbioLAB, המסתמך על מרכז שקיפות המודעות של גוגל, המפלגות שנכללו במעקב הוציאו כ-2.1 מיליון שקלים על פרסום בגוגל וביוטיוב, במצטבר מסוף מאי ועד 17 באוקטובר 2026.
בין המפרסמים שפורטו במעקב היו מפלגת ביחד בראשות נפתלי בנט, עם הוצאה מוערכת של כ-841 אלף שקלים, מפלגת ישר בראשות גדי איזנקוט, עם כ-413 אלף שקלים, והדמוקרטים עם כ-371 אלף שקלים. מדובר בנתונים חלקיים, שאינם כוללים את מלוא הפרסום ברשתות החברתיות, בשלטי החוצות ובערוצים נוספים.
המספרים הללו ממחישים כיצד לצד ההוצאות המסורתיות על קמפיינים, הפרסום המקוון הפך לזירה נוספת שאליה מופנים תקציבים משמעותיים.
גם אחרי הבחירות, החשבון נשאר
אלא שההוצאות לא תמיד מסתיימות עם סגירת הקלפיות. אחת הבעיות המוכרות במימון המפלגות בישראל היא הגירעונות שמצטברים בעקבות מערכות בחירות.
לפי דוח מבקר המדינה על בחירות 2022, הכנסות הסיעות למימון הבחירות הסתכמו בכ-195.2 מיליון שקלים, בעוד שהוצאותיהן הגיעו לכ-251.3 מיליון שקלים. הפער בין ההכנסות להוצאות עמד על כ-56 מיליון שקלים.
עוד עלה מהדוח כי יתרת ההלוואות של הסיעות מהכנסת הגיעה לכ-189 מיליון שקלים בסוף נובמבר 2022. מדובר בחובות שנצברו לאורך זמן, ולא רק במהלך מערכת בחירות אחת.
המפלגות יכולות להשתמש במנגנוני הלוואות ומימון שוטף כדי להתמודד עם ההוצאות, אך החובות עשויים ללוות אותן גם בשנים שלאחר הבחירות.
המחיר הכולל: מיליארדי שקלים
ההוצאות על הקמפיינים הן רק חלק מהעלות הכלכלית של הבחירות. לפי אומדן שפורסם בכלכליסט ב-20 באוקטובר, העלות הכוללת של הבחירות לכנסת ה-26 למשק ולתקציב המדינה מוערכת בכ-3.7 מיליארד שקלים.
מתוך הסכום הזה, כ-2.7 מיליארד שקלים מיוחסים לעלות יום השבתון, כ-690 מיליון שקלים לתקציב ועדת הבחירות המרכזית, וכרבע מיליארד שקלים למימון הבחירות למפלגות.
חשוב להבחין בין הסכומים: העלות הכוללת למשק אינה ההוצאה על תעמולת הבחירות בלבד. היא כוללת גם את השבתת הפעילות במשק, הפעלת הקלפיות, שכר העובדים, מערכות המחשוב וההיערכות הלוגיסטית.
בסופו של דבר, בזמן שהציבור מתמקד במועמדים ובמספר המנדטים שתקבל כל מפלגה, מערכת הבחירות מפרנסת גם תעשייה שלמה שפועלת מאחורי הקלעים.
חברות הפרסום, הסוקרים, היועצים ואנשי ההפקה מקבלים תשלום עבור שירותיהם, בין אם המפלגה ששכרה אותם מצליחה בקלפי ובין אם לא.
ביום הבחירות יספרו המפלגות את הקולות. את החשבון הכספי המלא של הקמפיינים, לעומת זאת, יהיה אפשר לדעת רק לאחר שיוגשו וייבדקו הדוחות הכספיים.
