יממה לפני הבחירות לכנסת ה-26, שייערכו מחר (שלישי), המערכת הפוליטית נערכת לחמישה תרחישים מרכזיים שעשויים להשפיע על זהות הממשלה הבאה. בעוד ראש הממשלה בנימין נתניהו פועל להבטיח רוב של 61 מנדטים לגוש הימין, יו"ר מפלגת ישר גדי איזנקוט ויתר מפלגות האופוזיציה מנסות להגדיל את כוחן ולמנוע ממנו להקים ממשלה נוספת. אלא שמעבר למאבק הישיר בין המפלגות, התוצאה עשויה להיות מושפעת משיעורי ההצבעה במגזרים השונים, מגורלן של הרשימות הקטנות ומחלוקת הקולות בין הגושים. אלה חמשת התרחישים שעשויים לשנות את התמונה.
תרחיש ראשון: מצביעי הימין מתגייסים – ונתניהו מגיע ל-61
אחד החששות המרכזיים שמלווים את מטה הליכוד הוא שאננות בקרב קהל המצביעים המסורתי של המחנה הלאומי. בסביבת נתניהו חוששים כי חלק מהתומכים, המשוכנעים שהגוש ינצח ממילא, יבחרו להישאר בבית ולא יגיעו לקלפיות. מנגד, התגייסות רחבה של הציבור המזוהה עם הימין עשויה להגדיל את חלקו היחסי בכלל הקולות ולהשפיע באופן ישיר על חלוקת המנדטים במשכן. לפי סקר חדשות 14 שפורסם בימים האחרונים, גוש הימין עומד על 62 מנדטים – רוב המאפשר מבחינה מספרית להקים ממשלה, אבל מדובר ברוב דחוק.
כמה מצביעי ימין צריכים להגיע לקלפיות כדי שינצח בבחירות?
כדי להבין את המשמעות של שיעורי ההצבעה, ניתן להיעזר בחישוב המחשה: אם כ־5.1 מיליון אזרחים יצביעו, וכל הקולות יהיו כשרים ויינתנו למפלגות שעוברות את אחוז החסימה, יידרשו כ־2.6 מיליון קולות כדי להגיע לשיעור יחסי המקביל ל־61 מתוך 120 המושבים.
בפועל אין מספר קבוע מראש של מצביעי ימין שיבטיח ניצחון ודאי, שכן התוצאה תלויה בשיעור ההצבעה במחנות האחרים, בכמות הקולות שיינתנו למפלגות שלא יעברו את אחוז החסימה ובחלוקת המנדטים הסופית בין הרשימות. מבחינת הליכוד, האתגר אינו רק לשכנע קולות מתלבטים, אלא בעיקר לוודא שהתומכים הקיימים יגיעו פיזית להצביע.
יממה לבחירות: טראמפ מפרסם פוסט תמיכה נוסף בנתניהו
תרחיש שני: זינוק בהצבעה הערבית משנה את מפת הגושים
תרחיש נוסף שמעסיק באינטנסיביות את סביבת ראש הממשלה הוא עלייה משמעותית בשיעור ההצבעה בחברה הערבית. נתניהו הזהיר בשיחות סגורות מפני האפשרות שתחזיות הסוקר יוסף מקלדה יתממשו, ושיעור ההצבעה בקרב הציבור הערבי יגיע ל-75%. לדברי ראש הממשלה, תרחיש כזה עשוי להעניק למפלגות הערביות 16 עד 17 מנדטים ולשנות כליל את יחסי הכוחות בכנסת.
המשמעות של התעוררות כזו אינה מסתכמת רק במספר המושבים שיקבלו המפלגות הערביות. מאחר שהכנסת כוללת 120 מנדטים בלבד, התחזקות ניכרת של רשימות מסוימות מצמצמת את סך המושבים שיחולקו בין יתר המפלגות. לשם המחשה, אם שיעור ההצבעה יעלה בעשר נקודות אחוז בקרב ציבור המונה מיליון בעלי זכות בחירה, מדובר בתוספת של כ־100 אלף מצביעים – היקף שעשוי להשפיע על כמה מנדטים בהתאם להתפלגות ההצבעה ולתוצאות הארציות.
האיומים, העימותים והמהלכים שעשויים לשנות את התמונה
יחד עם זאת, התחזקות המפלגות הערביות אינה מבטיחה כשלעצמה הקמת ממשלה בראשות איזנקוט, שכן הדבר תלוי במספר המנדטים שיקבלו יתר מפלגות האופוזיציה ובהסכמות שיושגו לאחר הבחירות. מנגד, בליכוד מקווים להגדיל את התמיכה בחברה הדרוזית, בין היתר על רקע עמדתו של נתניהו כלפי הדרוזים בסוריה, מתוך הערכה כי שיעור הצבעה גבוה יותר בקרב הדרוזים עשוי לסייע למפלגה במאבק על המנדטים האחרונים.
תרחיש שלישי: עופר וינטר לא עובר את אחוז החסימה – והימין מאבד קולות
אחד התרחישים שמעוררים דאגה עמוקה במיוחד בליכוד נוגע למפלגת עמך ישראל בראשות תת-אלוף במילואים עופר וינטר. וינטר ממשיך בהתמודדותו חרף הקריאות לפרישתו, ובחלק מהסקרים מפלגתו מתקרבת לאחוז החסימה, העומד על 3.25%, אך אינה חוצה אותו.
המשמעות של מצב זה עלולה להיות קריטית עבור גוש הימין: אם עמך ישראל תקבל עשרות אלפי קולות אך לא תעבור את הסף הנדרש, כל הקולות הללו ייגרעו ולא ישתתפו בחלוקת המנדטים. לשם המחשה, אם יצביעו כ-5.1 מיליון אזרחים וכל הקולות יהיו כשרים, אחוז החסימה יעמוד על כ-166 אלף קולות. מפלגה שתקבל מעט פחות מהמספר הזה תיוותר מחוץ לכנסת, גם אם תמכו בה יותר מ-160 אלף בני אדם.
נתון זה מסביר את הלחץ שהפעיל נתניהו על וינטר לפרוש מהמרוץ ואת הניסיונות שנעשו מצד גורמים בימין להגיע עמו להבנות פוליטיות. מאחר שווינטר הבהיר כי אין בכוונתו להסיר את המועמדות, בליכוד מרכזים מאמץ בניסיון למשוך אליהם מצביעים ששוקלים להצביע עבורו. חשוב להדגיש כי גם אם עמך ישראל לא תעבור את אחוז החסימה, אין אפשרות לקבוע מראש כמה מנדטים בדיוק יאבד הגוש, שכן ההשפעה תלויה במספר הקולות שתקבל המפלגה, בזהות המצביעים ובהתפלגות התוצאות הכלליות.
תרחיש רביעי: המפלגות הקטנות עוברות את אחוז החסימה – ומשנות את חלוקת המנדטים
התרחיש הרביעי מהווה את תמונת הראי של התרחיש הקודם: מפלגות הנמצאות על סף אחוז החסימה מצליחות לעבור אותו ולהיכנס לכנסת. במצב כזה, קולות שהיו עלולים לרדת לטמיון מחוץ לחלוקת המנדטים מתורגמים למושבים ממשיים בפרלמנט.
אם מדובר במפלגה המזוהה עם אחד הגושים, כניסתה עשויה להגדיל את כוחו הכולל, אך התוצאה הסופית תלויה בשאלה מאיזה מאגרים הגיעו אליה המצביעים. כך למשל, אם עמך ישראל תעבור את אחוז החסימה, היא עשויה לזכות בייצוג של כמה חברי כנסת, אך לא כל המנדטים הללו יהוו בהכרח תוספת נטו לגוש הימין, שכן חלק מתומכיה מגיעים ממפלגות אחרות באותו המחנה.
עיקרון זה תקף באותה מידה גם עבור מפלגות קטנות בצד השני של המפה הפוליטית. לפיכך, שאלת מפתח ביום הבחירות תהיה לא רק כוחן של המפלגות הגדולות, אלא אילו מבין הרשימות הקטנות יצליחו להבטיח את כניסתן למשכן. הפער בין רשימה המקבלת 3.24% מהקולות לבין רשימה המקבלת 3.25% עשוי להסתכם במספר קטן מאוד של מצביעים, אך השפעתו על הרכב הכנסת היא דרמטית.
תרחיש חמישי: אף גוש לא מגיע ל-61 – וההכרעה עוברת למשא ומתן
התרחיש החמישי מתאר מצב שבו אף אחד מן הגושים אינו מצליח להשיג רוב מובהק של 61 חברי כנסת. במקרה כזה, גם אם הליכוד או ישר יסיימו כמפלגה הגדולה ביותר, אין בכך כדי להבטיח לראש המפלגה את היכולת להרכיב את הממשלה הבאה. במערכת השלטונית בישראל, גודלה של מפלגה הוא רק שיקול אחד, והגורם המכריע הוא היכולת לגבש תמיכה פרלמנטרית המאפשרת הקמת קואליציה.
בתרחיש של כנסת שקולה ללא רוב ברור, המפלגות החרדיות עשויות למלא תפקיד מרכזי ומכריע במשא ומתן. יושב ראש יהדות התורה, יעקב אשר, הבהיר כי מפלגתו אינה מעניקה התחייבות מראש לנתניהו או לאיזנקוט, ואמר: "אנחנו כרגע על המדף", תוך הצגת דרישות המפלגה ובראשן הסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות.
במקביל, גם עמדתן של המפלגות הערביות עשויה להפוך למשמעותית במיוחד. האפשרות לתמיכה מבחוץ, לצד חילוקי הדעות הפנימיים במפלגות האופוזיציה בנוגע לשיתוף פעולה עמן, עשויה להשפיע באופן ישיר על המאמצים להקמת ממשלה. במציאות כזו, תוצאות הבחירות יקבעו אמנם את יחסי הכוחות הפרלמנטריים, אך לא יספקו מענה מיידי לשאלה מי יעמוד בראשות הממשלה.
תרחיש שישי: איזנקוט מתחזק משמעותית – ומקים ממשלה בתמיכת המפלגות הערביות
אחד התרחישים המרכזיים שעשויים לשנות את זהות ראש הממשלה הבא הוא התחזקות משמעותית של מפלגת ישר! בראשות גדי איזנקוט, לצד הישגים של יתר מפלגות גוש השינוי. במקרה שבו הגוש ישיג רוב של 61 מנדטים לפחות, יוכל איזנקוט לפעול להקמת ממשלה ללא נתניהו, בכפוף להסכמות בין השותפות האפשריות. אלא שקיימת גם אפשרות נוספת: איזנקוט לא ישיג רוב של 61 חברי כנסת בגוש הציוני, אך ינסה להקים ממשלת מיעוט שתסתייע בהימנעות של המפלגות הערביות בהצבעת האמון בכנסת.
האפשרות הזאת אינה תיאורטית בלבד. בריאיון לכאן חדשות ב-14 באוקטובר התייחס איזנקוט במפורש למצב שבו הגוש המתנגד לנתניהו לא יגיע ל-60 מנדטים. "אם לא נגיע ל-60, אני בצוק העיתים אלך להשבעת ממשלה, גם עם 58, 59, נרכיב את הממשלה הזו וננסה להרחיב אותה מיד עם קולות ציוניים ממלכתיים", הצהיר.
לפני מספר שבועות, ראשי רשויות בדואיות בצפון, טענו כי יו"ר מפלגת ישר!, גדי איזנקוט, הבטיח במהלך פגישה עמם כי יפעל לצירוף מפלגת רע"ם בראשות מנסור עבאס לממשלה שיקים. מואיד אל־היב, ראש מועצת טובא-זנגרייה, שנכח בפגישה בזרזיר לצד ראשי רשויות נוספים, טען כי איזנקוט אמר שמתקיימים מגעים עם רע"ם וכי בכוונתו לפעול לשילובה בקואליציה העתידית. הדברים עוררו תגובות חריפות מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו ובכירים נוספים בימין, שטענו כי איזנקוט מתכנן להקים ממשלה עם המפלגות הערביות.
מנגד, במפלגת ישר! הכחישו בתוקף את הדברים ומסרו: "שקר וכזב. הדברים לא נאמרו מעולם, גם לא ברמיזה". במפלגה אף פרסמו תיעוד מהפגישה והבהירו כי איזנקוט לא התייחס במהלכה להרכב הממשלה הבאה.
אם המפלגות הערביות יימנעו בהצבעת האמון, הן עשויות לאפשר לממשלה לזכות ברוב מבין חברי הכנסת המשתתפים בהצבעה, גם בלי 61 תומכים. לשם כך יידרש מספר התומכים להיות גדול ממספר המתנגדים. לעומת זאת, תמיכה פעילה של המפלגות הערביות בהקמת הממשלה תהיה מהלך פוליטי אחר, שגם הוא אינו מחייב בהכרח את הצטרפותן לקואליציה.
במערכת הפוליטית נשמעו גם קולות מצד נציגי המפלגות הערביות שהביעו נכונות לסייע להחלפת הממשלה. יו"ר תע"ל, אחמד טיבי, אמר בחודש ספטמבר כי המפלגות הערביות עשויות להמליץ על מועמד גוש השינוי להרכבת הממשלה ולשתף פעולה במהלך להחלפת יו"ר הכנסת.
לפיכך, תוצאה שבה ישר! תגדיל את כוחה באופן משמעותי, אך גוש השינוי ייעצר על 58 או 59 מנדטים, עשויה לפתוח מאבק פוליטי מורכב במיוחד. איזנקוט יוכל לנסות לקדם ממשלת מיעוט, אולם הצלחת המהלך תהיה תלויה בעמדת המפלגות הערביות, בנכונות שותפיו בגוש לתמוך במהלך ובמספר חברי הכנסת שיתייצבו נגד הממשלה.
