סערה פוליטית התעוררה בסוף השבוע בעקבות דבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בריאיון לרועי כ"ץ בערוץ הכלכלה, שבו התייחס לאפשרות שיוטלו על ישראל סנקציות כלכליות ובנקאיות מצד מדינות בעולם. נתניהו הבהיר כי הנחה להיערך גם לתרחיש כזה, והציג את השימוש במטבעות דיגיטליים ובטכנולוגיית בלוקצ'יין כאחת האפשרויות להתמודדות עם ההשלכות. דבריו עוררו מתקפה מצד ראשי מפלגות האופוזיציה, שטענו כי מדובר בהשלמה עם בידוד כלכלי בינלאומי.
אלא שמעיון בדבריו המלאים של ראש הממשלה עולה הבחנה משמעותית: נתניהו לא הכריז כי ישראל עומדת לעבור לכלכלה המבוססת על קריפטו, וגם לא הציג את הבלוקצ'יין כתחליף מוחלט למערכת הפיננסית הקיימת. הוא התייחס לאפשרות של הטלת סנקציות בעתיד, והבהיר כי מדובר באחת מכמה חלופות שלגביהן ביקש להכין תוכניות. מדובר בגישה של היערכות מוקדמת לסיכונים אפשריים, מתוך תפיסה שכלכלה חזקה צריכה להחזיק תוכניות מגירה גם לתרחישים שהיא מבקשת למנוע.
נתניהו: נערכים לכלכלה עוקפת סנקציות, בלוקצ'יין זו אלטרנטיבה
בריאיון נשאל נתניהו עד כמה הוא חושש מהטלת סנקציות כלכליות על ישראל, ובפרט מהאפשרות שהן יזלגו אל המערכת הפיננסית. "בטח שאני חושש", השיב ראש הממשלה. "צריך להבין שיכולות להיות סנקציות, וסנקציות בנקאיות. אתה צריך להתארגן בכלכלה עוקפת. ואתה יודע מה היא. אתה יודע מה זה המטבעות הדיגיטליים, וגם על זה אני עובד. ויש גם דברים אחרים".
כאשר נשאל במפורש אם טכנולוגיית הבלוקצ'יין יכולה לשמש אלטרנטיבה להתמודדות עם סנקציות, השיב נתניהו: "כן, זו אחת מהדרכים. וביקשתי כבר להכין תוכנית לזה". בכך הדגיש ראש הממשלה כי מדובר באפשרות אחת מתוך כמה, ולא בהכרח בשינוי כולל של המבנה הכלכלי בישראל.
מי שהוביל מתקפה חריפה על דברי נתניהו הוא ראש הממשלה לשעבר ויו"ר מפלגת ביחד, נפתלי בנט. בהודעה שפרסם מטעם מפלגתו טען בנט כי ראש הממשלה מציג חזון של בידוד כלכלי, שעלול לגרום לפגיעה קשה במשק הישראלי ובביטחון המדינה.
"כפטריוט ישראלי, כראש ממשלה לשעבר וכיזם הייטק, נחרדתי לשמוע את החזון התבוסתני והקודר של נתניהו", מסר בנט. לדבריו, המשמעות של בידוד כלכלי תהיה "חורבן ההייטק הישראלי, אובדן פרנסה של מאות אלפי משפחות, עוני של מיליוני ישראלים, פגיעה אנושה בתיירות ובעסקים והעמדת ביטחון ישראל בסכנה ממשית".
בנט הוסיף כי "נתניהו מציב את ישראל בשורה אחת עם איראן, צפון קוריאה ורוסיה", והצהיר כי ממשלה בראשותו תפעל לשיקום היחסים הבינלאומיים ולהזנקת ההייטק והמדע הישראליים. "איננו חייבים לצעוד בעיניים עצומות אל העתיד השחור שנתניהו משרטט לילדינו", אמר.
גם ראש האופוזיציה יאיר לפיד תקף את הדברים, וקשר בין האפשרות להטלת סנקציות לבין המשך כהונתו של נתניהו. "האמירה של נתניהו מטורפת אבל נכונה – אם הממשלה שלו תיבחר הסיוע הביטחוני ייפסק ויהיו סנקציות כלכליות חמורות על מדינת ישראל", אמר לפיד.
יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן טען כי נתניהו מציע פתרון שאינו נותן מענה ממשי לסנקציות בינלאומיות. ליברמן הדגיש כי עסקאות המתבצעות באמצעות טכנולוגיית בלוקצ'יין ניתנות למעקב, וכי גם פעילות במטבעות דיגיטליים אינה חסינה מפני מגבלות וחסימות. לדבריו, הפתרון הנדרש הוא מניעת הבידוד המדיני והכלכלי מלכתחילה, ולא הסתמכות על מנגנונים פיננסיים חלופיים.
לביקורת הצטרפה גם קרן טרנר, לשעבר מנכ"לית משרד האוצר וכיום חברת מפלגת ביחד של בנט. טרנר טענה כי דברי נתניהו מהווים הודאה בכישלון מדיניות הממשלה, והזהירה כי מטבע דיגיטלי אינו יכול להחליף אמון בינלאומי, השקעות זרות, הסכמי סחר וקשרים עם הכלכלות הגדולות בעולם.
גם פרופ' ירון זליכה, המתמודד במסגרת מפלגת המילואימניקים-הכלכלית, תקף את דברי ראש הממשלה, וכינה אותם בריאיון ל-i24NEWS "אחד מההבלים הגדולים ביותר ששמעתי מימיי".
לצד המתקפה הפוליטית, בענף הקריפטו הישראלי הציגו התייחסות מורכבת יותר לאפשרויות שהעלה נתניהו. ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, הדגיש כי ישראל נמצאת בחזית הפיתוח של טכנולוגיות קריפטו ובלוקצ'יין, וכי השימוש בהן עשוי לחזק את הקשרים הפיננסיים של המדינה עם שווקים בינלאומיים ולייעל העברות כספים.
עם זאת, הירשמן הבהיר כי הטכנולוגיה אינה מאפשרת בהכרח לעקוף מגבלות פיננסיות. לדבריו, רשתות בלוקצ'יין ציבוריות מאפשרות מעקב אחר עסקאות, ולכן אינן מהוות מקלט להסתרת כספים. הפורום אף הביע נכונות לפעול עם הממשלה ועם הרגולטורים לקידום רפורמות בתחום.
