כ-7.3 מיליון אזרחים ישראלים בעלי זכות בחירה לכנסת ה-26, אך רק כ-6.5 מיליון מהם מתגוררים באופן קבוע בישראל. כך עולה מנתונים שמפרסמת היום (רביעי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקראת הבחירות שייערכו ביום שלישי הבא, 27 באוקטובר.
על פי הנתונים, כ-810 אלף בעלי זכות בחירה מתגוררים בחו"ל. מדובר בכ-11% מכלל בעלי זכות הבחירה הרשומים. בלמ"ס מסייגים כי חלק מהאנשים הנכללים בקבוצה זו נפטרו בחו"ל, אך מותם לא דווח לרשות האוכלוסין וההגירה. ככלל, אזרחים ישראלים השוהים בחו"ל אינם רשאים להצביע מחוץ לישראל, למעט קבוצות הזכאיות לכך על פי חוק.
850 קלפיות מסוריה ולבנון ועד אילת: נפתחה ההצבעה בצה"ל
מאז הבחירות לכנסת ה-25, שנערכו בנובמבר 2022, גדל מספר בעלי זכות הבחירה המתגוררים בישראל בכ-333 אלף איש, עלייה של 5.4%. הנתונים משקפים את הגידול באוכלוסיית הבוחרים, אך אינם מלמדים כשלעצמם על שיעור ההשתתפות הצפוי או על חלוקת הקולות בין המפלגות.
היהודים, החרדים והערבים: כך מתחלק ציבור הבוחרים
על פי נתוני הלמ"ס, כ-5.017 מיליון מבעלי זכות הבחירה המתגוררים בישראל הם יהודים, המהווים כ-77% מכלל בעלי זכות הבחירה החיים בארץ. מתוכם, כ-684 אלף מוגדרים חרדים, שהם 13.6% מבעלי זכות הבחירה היהודים ו-10.5% מכלל בעלי זכות הבחירה המתגוררים בישראל. הנתון מבוסס על אומדן האוכלוסייה החרדית של הלמ"ס לסוף שנת 2025.
האוכלוסייה הערבית מונה כ-1.159 מיליון בעלי זכות בחירה, שהם כ-18% מכלל בעלי זכות הבחירה המתגוררים בישראל. הקבוצה כוללת מוסלמים, נוצרים ערבים ודרוזים.
מי היה סלקטור במועדון לילה? הפוליטיקאים כמו שלא הכרתם
עוד כ-346 אלף בעלי זכות בחירה, המהווים כ-5%, מוגדרים בקבוצת "אחרים". מדובר בעיקר בעולים ובני משפחותיהם שאינם רשומים כיהודים במרשם האוכלוסין, וכן בנוצרים שאינם ערבים ובאנשים ללא סיווג דת.
אחד הנתונים הבולטים נוגע לפער שבין חלקן של קבוצות האוכלוסייה בכלל התושבים לבין חלקן בציבור בעלי זכות הבחירה. בעוד שהערבים מהווים כ-22% מאוכלוסיית ישראל, חלקם מבעלי זכות הבחירה עומד על 18% בלבד. בקרב החרדים הפער דומה: 13.9% מהאוכלוסייה לעומת 10.5% מבעלי זכות הבחירה.
בלמ"ס מסבירים כי הפערים נובעים בין היתר ממבנה הגילים הצעיר של האוכלוסיות הללו, שבהן שיעור הילדים גבוה יחסית. בקרב האוכלוסייה הערבית משפיע גם חלקם של תושבים שאינם בעלי אזרחות ישראלית, בעיקר במזרח ירושלים וברמת הגולן.
"מנהיג ערבי, אמין ונחמד": ירון לונדון חשף למי יצביע בבחירות
צעירים מול מבוגרים: מי מחזיק בזכות הבחירה?
פילוח הגילים מלמד כי כ-15.1% מבעלי זכות הבחירה המתגוררים בישראל הם צעירים בני 18 עד 24, ואילו 27.6% הם בני 25 עד 39. בני 40 עד 59 מהווים את הקבוצה הגדולה ביותר, עם 31% מבעלי זכות הבחירה. בני 60 ומעלה מהווים 26.3%.
בסך הכול, בני 18 עד 39 מהווים 42.7% מבעלי זכות הבחירה בישראל, לעומת 57.3% שגילם 40 ומעלה. המשמעות היא שמרבית בעלי זכות הבחירה משתייכים לקבוצות הגיל המבוגרות יותר, אף שהצעירים מהווים חלק משמעותי מציבור הבוחרים.
ירושלים בתחתית, בת ים בצמרת
הפערים הבולטים ביותר בנתוני הלמ"ס מתגלים בבחינת שיעור בעלי זכות הבחירה מתוך כלל תושבי הערים. בירושלים, העיר הגדולה בישראל, רק 39.2% מהתושבים הם בעלי זכות בחירה לכנסת. מדובר בשיעור הנמוך ביותר מבין הערים שבהן יותר מ-100 אלף תושבים.
גם בבית שמש ובבני ברק נרשמו שיעורים נמוכים במיוחד: 47.1% ו-50.4% בהתאמה. בלמ"ס מייחסים את הנתונים בעיקר להרכב הגילים הצעיר בערים הללו. בירושלים משפיע על שיעור בעלי זכות הבחירה גם מספרם של התושבים שאינם אזרחים ישראלים.
מנגד, בבת ים עומד שיעור בעלי זכות הבחירה על 79.5% מהתושבים, השיעור הגבוה ביותר מבין הערים הגדולות שנבדקו. בתל אביב-יפו עומד השיעור על 77.4%, ברמת גן על 77.2%, בראשון לציון על 76.7% ובחיפה על 76.3%. בערים נוספות נרשמו שיעורים של 75.6% בחולון, 74.4% בהרצליה, 73.9% בבאר שבע, 73.2% בנתניה, 72.6% בחדרה ו-71.8% בפתח תקווה.
ברמה הארצית, היישוב בעל שיעור בעלי זכות הבחירה הגבוה ביותר הוא מטולה, שבה 83.8% מהתושבים בעלי זכות בחירה. בקצה השני נמצא היישוב מסעדה שברמת הגולן, שבו רק 30.1% מהתושבים בעלי זכות בחירה.
