דלג לתוכן הראשי
צילום: חופשי
צילום: חופשי

עובדי צים נגד המכירה: "את ביטחון המדינה לא מפקירים"

דסק החדשות C14
דסק החדשות C14

כ-400 עובדים של חברת הספנות צים הפגינו בתל אביב נגד מכירתה לענקית הספנות הגרמנית הפאג-לויד ולקרן פימי • יו"ר הוועד טען כי העסקה תעניק לגורמים קטאריים דריסת רגל בעורק החיים של ישראל • במקביל הציגו הרוכשות מתווה משופר, כאשר המדינה עצרה את בחינת העסקה המקורית


כ-400 עובדים של צים, חברת הספנות הישראלית הפועלת ביותר מ-90 מדינות, הפגינו היום (שלישי) בתל אביב נגד מכירת החברה. הרוכשות הן ענקית הספנות הגרמנית הפאג-לויד, מחברות הספנות הגדולות בעולם, וקרן פימי, קרן ההשקעות הפרטית הגדולה בישראל. ההפגנה התקיימה בשיתוף ועד העובדים וההסתדרות. המפגינים נשאו שלטים נגד בכירי פימי, ישי דוידי וגילון בק.

"לתת לגורמים קטאריים דריסת רגל בעורק החיים שלנו" | המפגינים | צילום: חופשי

"מדינת ישראל היא מדינת אי, 97% מהסחורות מגיעות אליה דרך הים. בזמן מלחמה, כשהשמיים היו סגורים, צים הביאה לארץ רופאים, תרופות ותחמושת", אמר יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי והוסיף כי כעת "רוצים למכור אותה ולתת לגורמים קטאריים דריסת רגל בעורק החיים שלנו". עוד ציין יו"ר הוועד כי משרדי הממשלה כבר הציגו נימוקים כבדי משקל נגד העסקה, וקרא להוריד אותה מסדר היום "אחת ולתמיד".

עסקת הענק של של צים בסכנה? "הסיכונים גוברים על היתרונות"

28.09.26דסק C14

כזכור, העסקה נחתמה בפברואר, לפי שווי של כ-4.2 מיליארד דולר. לפי המתווה, הפאג-לויד תרכוש את צים ותקבל לידיה את פעילותה הבינלאומית, ואילו פימי תקים חברת ספנות ישראלית נפרדת, "צים החדשה", שתקבל 16 אוניות ואת מניית הזהב. מדובר במניה מיוחדת שמחזיקה המדינה בצים, ומבטיחה לה שליטה בחלק הישראלי של פעילות החברה, כולל צי מינימלי של 11 אוניות. בלי אישור המדינה, כבעלת המניה, לא ניתן להשלים את המכירה.

חברת שירותי הספנות צים (ZIM) | צילום: שאטרסטוק

בין החששות שהועלו נגד העסקה: בעלי המניות של הפאג-לויד. קרן העושר הממשלתית של קטאר מחזיקה ב-12.3% ממניות החברה הגרמנית, וקרן ההשקעות הציבורית של סעודיה ב-10.2%. בסוף ספטמבר הציגו הרוכשות מתווה משופר, הכולל הגדלת הבעלות הישראלית, חיזוק מניית הזהב ואי פיטורי עובדים עד סוף 2027. כמה ימים אחר כך הודיעה רשות החברות הממשלתיות על סיום בחינת המתווה המקורי, לאחר התנגדות של משרד האוצר ושל הרשות עצמה, והרוכשות נדרשות כעת להגיש את ההצעה החדשה לבחינה מחודשת.