בעקבות ליקויים שנמצאו באופן הצגת הישגי התלמידים ומשבר אמון חריף בין משרד החינוך לרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה), שר החינוך יואב קיש החליט היום (שני) לעצור את עבודת הרשות במשרד החינוך עד להסדרת הליקויים ויחסי העבודה בין הגופים.
ההחלטה התקבלה בעקבות דוח הבדיקה של פרופ' עמי מויאל, שבחן את המחלוקת סביב הנתונים המדאיגים שפורסמו במבחני "תנופה למחר". קיש הודיע כי הוא מאמץ את המלצות הדוח ומורה על שינוי יסודי במערך המדידה וההערכה.
דוח בדיקת מבחני תנופה: אופן הצגת ההישגים עלול היה להטעות
הדוח קבע כי אופן הצגת הישגי התלמידים עלול היה להטעות את הציבור, הצביע על כך שמבחן האנגלית אינו משקף את מכלול מיומנויות השפה וחשף מחלוקות עמוקות בין ראמ"ה למשרד החינוך. עם זאת, הבדיקה לא מצאה בסיס לפקפק במהימנות הבחינות עצמן. הממצאים מעמידים במוקד לא רק את הנתונים שהסעירו את מערכת החינוך, אלא גם את הדרך שבה הם מפורשים ומוצגים לציבור.
הנתונים שטלטלו את מערכת החינוך
הפרשה שהסעירה את מערכת החינוך החלה במאי 2026, עם פרסום תוצאות מבחני “תנופה למחר”, מערך המדידה וההערכה שהחליף את מבחני המיצ”ב המוכרים. הנתונים שהוצגו לציבור הצביעו לכאורה על תמונת מצב קשה במיוחד בהישגי תלמידי ישראל.
מתחת לאף: יצירתו של איש פת"ח נכנסה לתוכנית הלימודים
על פי הנתונים שפורסמו, רק 22% מתלמידי כיתות ט’ הגיעו לרמת הביצוע הגבוהה באנגלית, 38% בשפת אם, 31% מתלמידי כיתות ו’ במתמטיקה, ו-3% בלבד מתלמידי כיתות ט' במדעים.
המספרים עוררו סערה ציבורית, אך בתוך משרד החינוך עלתה שאלה מהותית: האם הנתונים אכן משקפים את שיעור התלמידים שעומדים בדרישות תוכנית הלימודים, או שמא אופן הצגתם יצר תמונה חמורה מזו שניתן להסיק מהבחינות?
במוקד המחלוקת עמדה ההחלטה להציג את רמת הביצוע הגבוהה ביותר כמדד לעמידה בדרישות תוכנית הלימודים. גורמי המקצוע במשרד החינוך טענו כי מדובר בהגדרה בעייתית, שאינה מבחינה בין תלמידים השולטים במיומנויות הבסיסיות לבין תלמידים שהגיעו לרמת הישגים גבוהה במיוחד.
השר עוצר את הפרסום וממנה בודק חיצוני
בעקבות המחלוקת הורה שר החינוך יואב קיש לעצור את פרסום התוצאות ולמנות את פרופ’ עמי מויאל לבדיקת הפרשה. ההחלטה עוררה ביקורת ושאלות באשר להתערבות הדרג הפוליטי בפרסום נתוני הישגים לאומיים. מנגד, במשרד החינוך טענו כי אין מדובר בניסיון להסתיר נתונים, אלא בצורך לוודא שהנתונים המוצגים לציבור מבוססים על הגדרות מקצועיות נכונות, ושאפשר להפיק מהם מסקנות חינוכיות מהימנות.
הבדיקה נועדה לבחון את טענות הצדדים, את שיטות המדידה, את אופן הצגת ההישגים ואת מערכת היחסים המקצועית והניהולית בין משרד החינוך לרשות הארצית למדידה והערכה.
דוח מויאל: הביקורת על הצגת ההישגים הייתה מוצדקת
עם השלמת הבדיקה התברר כי חלק משמעותי מטענות משרד החינוך זכה לחיזוק מקצועי. אחת המסקנות המרכזיות בדוח הייתה כי הצגת רמת הביצוע העליונה בלבד כרף לעמידה בדרישות תוכנית הלימודים הייתה בעייתית ועלולה הייתה ליצור תמונה מטעה.
המשמעות היא שתלמיד שלא הגיע לרמת הביצוע הגבוהה ביותר אינו בהכרח תלמיד שאינו עומד בדרישות הלימודים. יש להבחין בין רף בסיסי של ידע ומיומנויות לבין רמות ביצוע מתקדמות. מדובר בהבחנה בעלת משמעות ציבורית רחבה: הנתונים שפורסמו הציגו שיעור נמוך מאוד של תלמידים ברמה הגבוהה, אך לא ניתן להסיק מהם באופן ישיר שכל יתר התלמידים נכשלו או אינם עומדים בדרישות תוכנית הלימודים.
עם זאת, הדוח אינו קובע מהו שיעור התלמידים שעומדים בפועל בדרישות הבסיסיות. עוד הודגש כי אין לשנות בדיעבד את שיטת המדידה ואת נקודות החתך שנקבעו מראש, לאחר שהמודל אושר בוועדה מקצועית משותפת שבה השתתפו גם נציגי משרד החינוך.
גם מבחן האנגלית לא סיפק תמונה מלאה
סוגיה מרכזית נוספת שנבחנה הייתה מבחן האנגלית. משרד החינוך טען כי מבחן המתמקד בעיקר בהבנת הנקרא אינו יכול לשקף את מכלול המיומנויות הנדרשות מתלמידים במסגרת לימודי האנגלית. דוח מויאל קיבל את הטענה העקרונית שלפיה נדרש מערך הערכה רחב יותר, שיכלול גם כתיבה, הבנת הנשמע ודיבור.
המשמעות היא שהישגי התלמידים בתחום שנמדד אינם מספקים בהכרח תמונה מלאה על שליטתם בשפה האנגלית. בהתאם לכך הומלץ להרחיב את כלי ההערכה ולהבהיר לציבור מה בדיוק נבדק בכל מבחן.
לא נמצא בסיס לפקפק במהימנות הבחינות
לצד הממצאים המחזקים את ביקורת משרד החינוך, הדוח הציב גם גבול ברור למסקנות שניתן להסיק מהפרשה. הבודק לא מצא תשתית עובדתית המטילה ספק במהימנות הבחינות עצמן. כלומר, הביקורת על אופן הצגת ההישגים ועל היקף המיומנויות שנבדקו אינה מבטלת את הנתונים שנאספו ואינה מוכיחה שהישגי התלמידים בפועל גבוהים יותר.
זוהי אחת ההבחנות החשובות בדוח: הבעיה שנמצאה אינה בהכרח בעצם המדידה, אלא בפרשנות שניתנה לתוצאות, בהגדרת רמות הביצוע ובדרך שבה הוצגו לציבור ולמקבלי ההחלטות.
מאחורי המחלוקת המקצועית: משבר אמון בין המשרד לראמ"ה
הבדיקה חשפה בעיה עמוקה יותר, החורגת ממבחן כזה או אחר: משבר אמון בין הנהלת משרד החינוך לבין הרשות הארצית למדידה והערכה. בין הגופים התגלעו מחלוקות על העברת נתונים, סמכויות, נהלי עבודה ואופן פרסום התוצאות. הדוח הצביע גם על עיכובים ממושכים בהעברת ממצאי הבחינות, באופן שפוגע ביכולת להשתמש בהם לצורך שיפור ההוראה והלמידה.
הדוח המליץ על הסדרה ברורה של יחסי העבודה, מנגנוני תיאום וקבלת החלטות, העברת מידע סדורה והבטחת עצמאותה המקצועית של ראמ"ה. בכך הפכה הפרשה ממחלוקת על נתוני הישגים לדיון רחב יותר על אופן ניהול מערכת המדידה הלאומית ועל אחריותם של הגופים המופקדים עליה
