שבעה ימים בלבד נותרו לבחירות לכנסת ה-26, והקרב בין מכוני הסקרים בישראל מגיע לישורת האחרונה. כמעט בכל ערב מתפרסם סקר חדש, מפלגות מתחזקות ונחלשות, והפערים בין כלי התקשורת מגיעים לעיתים לעשרה מנדטים ויותר. אלא שמאחורי המספרים, הכותרות והמאבק על זהות המפלגה הגדולה ביותר, ניצבת שאלה אחת בעלת משמעות פוליטית מכרעת: האם גוש הימין בראשות בנימין נתניהו יצליח לחצות את רף 61 המנדטים ולהקים ממשלה בכוחות עצמו?
זוהי נקודת המחלוקת המרכזית בין סוקר חדשות 14, שלמה פילבר מחברת NEXT DATA, לבין מרבית מכוני הסקרים האחרים. לאורך מערכת הבחירות הציג פילבר תמונה שלפיה גוש הימין מסוגל להשיג רוב בכנסת, בעוד שבסקרי חדשות 12, חדשות 13, כאן 11, מעריב וכלי תקשורת נוספים, גוש נתניהו נותר הרחק מהרוב הדרוש להקמת ממשלה.
ההבדל אינו סמלי בלבד. 60 מנדטים או פחות משמעותם שנתניהו יזדקק לשותפים נוספים כדי להקים ממשלה, בעוד 61 מנדטים ומעלה מעניקים לו, לפחות מבחינה מספרית, אפשרות להקים קואליציה הנשענת על מפלגות הגוש בלבד. לכן, גם אם הסוקרים יטעו במספר המנדטים של מפלגה מסוימת, השאלה המכרעת מבחינה פוליטית תהיה אם הצליחו לזהות נכון את מאזן הכוחות בין הגושים. מבחינה מקצועית, עם זאת, דיוק הסקר נבחן גם בחלוקת המנדטים בין המפלגות ובזיהוי הרשימות שיעברו את אחוז החסימה.
פילבר מתעקש: לגוש הימין יש רוב
בסקר חדשות 14 שנערך שלשום (ראשון) באמצעות NEXT DATA, קיבל גוש הימין 61 מנדטים – פחות מסקרים קודמים בהם קיבל הימין 62 ויותר – אך גם לאחר הירידה ממשיך פילבר להציג רוב המאפשר לנתניהו להקים ממשלה. הליכוד קיבלה בסקר 29 מנדטים, בעוד מפלגת ישר של גדי איזנקוט התחזקה ל-22 מנדטים.
הפער בין נתניהו לאיזנקוט שוב מזנק – גם במנדטים וגם בהתאמה
הנתון הזה אינו חריג בסקרי חדשות 14. בתחילת אוקטובר העניק הסקר לגוש הימין 64 מנדטים, בהמשך ירד ל-63, וב-14 באוקטובר הציג 62 מנדטים. התנודות אמנם משקפות שינויים בתוך המפה הפוליטית, אך המכנה המשותף נותר בעינו: בסקרים הללו, גוש נתניהו ממשיך להחזיק ברוב הדרוש להקמת ממשלה.
פילבר עצמו אינו מסתפק בתחזית לרוב מינימלי. בסוף השבוע האחרון הבהיר כי הוא עדיין מעריך שגוש הימין עשוי לסיים את הבחירות עם 63 עד 64 מנדטים. לצד זאת, הצביע על שני משתנים שעשויים להשפיע על התוצאה: שיעורי ההצבעה בחברה הערבית ובציבור החרדי, וכן מספר הקולות שיינתנו למפלגות שלא יעברו את אחוז החסימה.
איזנקוט מצמצם דרמטית את הפער מנתניהו, גם במנדטים וגם בהתאמה
בהתייחסות קודמת לפערים בין הסקרים, הסביר פילבר כי המחלוקת אינה נובעת בהכרח מנתונים שונים, אלא מהאופן שבו מנתחים אותם. "זה בדיוק אותם נתונים, זה רק עניין של פרשנות. לא הייתי אומר פרשנות, זה עניין של פיענוח של הנתונים", אמר. לדבריו, הסוקרים שואלים שאלות דומות על כוונות ההצבעה, ההצבעה בבחירות הקודמות ומידת הביטחון של המשיבים בהחלטתם, אך מגיעים למסקנות שונות כאשר הם מנסים להעריך מי מהם אכן יגיע לקלפי.
פילבר אף השווה בעבר את עמדתו לזו של נגדת המודיעין שהציגה הערכה שונה מזו של בכירי אמ"ן לפני מתקפת 7 באוקטובר. באמצעות ההשוואה ביקש להמחיש כיצד גורמים מקצועיים יכולים להתבונן במידע דומה ולהגיע למסקנות שונות.
שמונה מנדטים במחלוקת: ההסבר של פילבר לפער
לדברי פילבר, מאחורי הפערים הגדולים מסתתרת מחלוקת ממוקדת יחסית על קבוצת מצביעים שבעבר תמכה בליכוד ובמפלגות הימין, וכעת אינה מזוהה באופן חד-משמעי עם אחת המפלגות.
"מתוך שבעה מיליון בוחרים, או חמישה מיליון שיבואו בפועל להצביע, כרגע הוויכוח מתנהל על בעצם שמונה מנדטים של בוחרי ליכוד ומחנה הימין לשעבר, שהשאלה היא מה הם יצביעו בבחירות הקרובות", הסביר פילבר. "וזה בעצם שאלת הניתוח והפיענוח שדיברתי עליה".
בהמשך חידד את המחלוקת כפי שהוא רואה אותה: "אני אומר שהם יצביעו אולי למחנה הימין, והסוקרים האחרים מתעקשים להגיד שהם יצביעו דווקא לבנט. למה? שהם יסבירו".
לפי ההסבר של פילבר, חלק משמעותי מהפער אינו נוגע לשאלה כמה ישראלים מגדירים את עצמם ימנים, אלא לאופן שבו הסוקרים מעריכים את התנהגותם של מצביעים שהתלבטו או התרחקו ממפלגות הגוש. האם הם ישובו בסופו של דבר להצביע לליכוד ולשותפותיה, יעברו למפלגות אחרות או יימנעו מהצבעה? התשובות השונות לשאלות הללו עשויות להשפיע על חלוקת המנדטים ועל מאזן הכוחות בין הגושים.
מול פילבר: הסוקרים האחרים מציגים תמונה אחרת
בצד השני של המחלוקת נמצאים סוקרי הערוצים המרכזיים ואתרי החדשות הגדולים, שמציגים תמונה שונה באופן מהותי. בסקר חדשות 13 מ-14 באוקטובר קיבל גוש נתניהו 47 מנדטים בלבד, בעוד שבסקר חדשות 12 מ-12 באוקטובר עמד הגוש על 49 מנדטים. גם בסקר מעריב מאמצע החודש הוצג לגוש נתניהו נתון של 47 מנדטים.
בסקר כאן חדשות שפורסם אתמול קיבל גוש נתניהו 51 מנדטים, לעומת 52 לגוש איזנקוט ו-17 מנדטים למפלגות הערביות. מדובר בפער של עשרה מנדטים מהנתון שהציג פילבר באותו יום, פער שקשה לייחס רק לתנודה נקודתית של מפלגה אחת.
גם בסקר אולפן שישי של חדשות 12, שפורסם ב-16 באוקטובר, הוצגה תמונה של יתרון לגוש האופוזיציה. לפי הסקר, מפלגות המתנגדות לנתניהו, כולל המפלגות הערביות, נהנות מתמיכה של 49% מהציבור, לעומת 37% למפלגות גוש נתניהו, כולל מפלגתו של עופר וינטר.
13 יום לבחירות: המפלגה שמזנקת בלא פחות מארבעה מנדטים
פנינו לשמואל רוזנר, הסוקר של חדשות 13, ושאלנו כיצד הוא מסביר את הפערים ומה דעתו על המבחן המתקרב של מכוני הסקרים. רוזנר הסתייג מעצם הצגת המחלוקת כקרב בין הסוקרים: "איני יודע. אני עוסק בסקרים שלי ולא בסקרים של אחרים. אני גם לא מנהל שום 'קרב' נגד אף אחד".
מנחם לזר, הסוקר של מעריב, הסביר כי אין בהכרח גורם יחיד שאחראי לפערים בין התוצאות. "הבדלים בסקרים יכולים לנבוע מכל אחד מהגורמים הבאים: ניסוח וסדר השאלות, מאפייני המדגם, שיטת האיסוף וניתוח הנתונים", אמר.
יוסי טאטיקה, העומד בראש מכון טאטיקה מחקרים, הפועל בשיתוף פאנל adgenda בהנהלת רועי שינדלר ועורך סקרים עבור זמן ישראל, הרחיב על ההבדלים המקצועיים. "אני מכבד את עמיתיי ואת העבודה שלהם. סקר הוא תהליך שיש בו כמה החלטות מקצועיות: איך מגיעים למשיבים, כיצד משקללים אוכלוסיות שונות, איך מטפלים במתלבטים ומה מעריכים לגבי ההשתתפות בהצבעה. החלטות שונות יכולות לייצר תוצאות שונות".
טאטיקה הדגיש כי כאשר הפערים גדולים ונשמרים לאורך זמן, יש מקום לבחון גם את שיטות העבודה של המכונים: "כאשר הפער גדול ועקבי, צריך לבדוק את המתודולוגיה; קשה להסביר אותו רק בטעות הדגימה. ובמערכת שבה רשימות נמצאות סביב אחוז החסימה, הבדל קטן בתמיכה יכול לייצר הבדל גדול במפת הגושים".
לא רק פער במנדטים – אלא פער בהערכת התנהגות הבוחרים
אחד הביטויים הבולטים למחלוקת הוא הפער בהערכת כוחה של הליכוד. בסקר חדשות 14 ביום ראשון קיבלה מפלגת השלטון 29 מנדטים, בעוד שבסקר חדשות 13 מ-14 באוקטובר קיבלה 18 בלבד. מדובר בפער של 11 מנדטים בין שתי תחזיות שפורסמו בהפרש של ימים בודדים.
הפערים אינם מסתכמים בליכוד. בסקרים של פילבר, מפלגות הגוש מצליחות יחד להגיע לרוב בכנסת, בעוד שבמרבית הסקרים האחרים הן נותרות מתחת לרף הזה. גם חלוקת הקולות בין מפלגות האופוזיציה, ובהן מפלגותיהם של גדי איזנקוט, נפתלי בנט ואביגדור ליברמן, שונה בין המכונים.
טאטיקה הסביר כי אחת ההבחנות החשובות ביותר היא בין כוונת ההצבעה שהמשיב מציג בזמן הסקר לבין הערכת התנהגותו ביום הבחירות. "צריך להבחין בין מה שהמשיב אומר היום לבין ההערכה כיצד יצביע בפועל, ואם בכלל יגיע לקלפי. כאן נכנסים מודלים של השתתפות, שקלול וטיפול במי שלא החליטו", אמר.
לדבריו, מדובר בהחלטות מקצועיות שצריכות להתבסס על נתונים, ולא בהכרח בפרשנות חופשית של הסוקר. עם זאת, הוא הדגיש כי "בלי להכיר את השיטה המלאה של כל מכון, לא נכון לקבוע מה בדיוק גורם לפער אצלו". טאטיקה הוסיף כי גם המודלים המתקדמים ביותר אינם יכולים לדעת בוודאות מי יתייצב בקלפי, אלא להעריך זאת על בסיס המידע שנאסף.
כשנשאל אם ייתכן שגוש הימין איבד תמיכה בהיקף משמעותי, הסביר טאטיקה כי צריך להבחין בין הזדהות אידאולוגית לבין תמיכה במפלגות מסוימות. "אדם יכול להישאר ימני ולבחור במפלגה שאינה תומכת בנתניהו, להתלבט או להישאר בבית. התבצרות בעמדה אידאולוגית אינה מבטיחה נאמנות למפלגה מסוימת. לכן אסור לפסול ירידה רק מפני שהיא מפתיעה".
בכך מציג טאטיקה הסבר אפשרי לפערים, שאינו מחייב שינוי דרמטי בהשקפות הפוליטיות של הציבור. גם אם מצביעים ממשיכים להזדהות עם הימין, אין פירוש הדבר שכולם מתכוונים להצביע למפלגות המרכיבות את גוש נתניהו. מנגד, פילבר סבור כי חלק מהמצביעים הללו עשויים לחזור לגוש הימין ביום הבחירות, ולכן הוא מעניק לו בסקריו מספר מנדטים גבוה יותר.
אחוזי ההצבעה ואחוז החסימה עשויים להכריע
אחד המשתנים החשובים ביותר במערכת הבחירות הנוכחית הוא מספר הקולות שיילכו לאיבוד בעקבות מפלגות שלא יעברו את אחוז החסימה. בישראל, מפלגה שאינה משיגה לפחות 3.25% מהקולות הכשרים אינה משתתפת בחלוקת המנדטים. המשמעות היא שקולותיהם של עשרות ואף מאות אלפי מצביעים עשויים שלא להיות מתורגמים לייצוג בכנסת.
כאן עשויה להימצא אחת מנקודות ההכרעה בין התחזיות. מפלגות קטנות, בהן מפלגת עמך ישראל של עופר וינטר ומפלגת המילואימניקים והכלכלית של יועז הנדל וירון זליכה, מופיעות בחלק מהסקרים מעל אחוז החסימה ובאחרים מתחתיו. מעבר או אי-מעבר של אחת מהן עשוי להשפיע על חלוקת המנדטים בין יתר הרשימות, ובמקרים מסוימים גם על מאזן הכוחות בין הגושים.
פילבר עצמו הזהיר בעבר מפני אובדן קולות בימין בעקבות ריבוי מפלגות קטנות. לדבריו, "נוצר מצב שבו בין שלושה לחמישה מנדטים של בוחרי ימין מסתובבים בין המפלגות האלה כשהם חסרי ידיעה מוחלטת. חלקם כבר עזבו כרגע זמנית מפלגות קיימות, ומאמינים אולי שתקום מפלגה כזאת או אחרת".
פילבר הסביר כי חלק מהמצביעים עשויים לשנות את החלטתם כאשר יתברר אילו רשימות מתמודדות ומה סיכוייהן לעבור את אחוז החסימה. הוא אף הזהיר מפני מצב שבו מפלגות קטנות יגרמו לאובדן קולות משמעותי למחנה הפוליטי שאליו הן משתייכות: "מהרגע שנבין שיש פה אירוע של הרבה מפלגות קטנות שבסך הכול שורפות קולות בגלל פנטזיות, חלומות או מאוויים של אנשים מסוימים – חייבים להתריע על זה במאה אחוזים, כי המשמעות של זה היא בעצם איבוד השלטון של הימין".
דרמה במפת הגושים: זו המפלגה שעוברת לראשונה את אחוז החסימה
מנחם לזר, סוקר מעריב, התייחס בשיחה עימנו לסיכוייהן של הרשימות הקטנות לעבור את אחוז החסימה. כשנשאל על מפלגותיהם של עופר וינטר ויועז הנדל, השיב: "קשה לדעת. תלוי באחוז ההצבעה ובהחלטה הסופית של הבוחרים שלהם, כולל בקלפי, האם לקחת סיכון של אי מעבר אחוז החסימה".
גם יוסי טאטיקה סבור כי המאבק סביב אחוז החסימה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התוצאה. לדבריו, "להנדל ולזליכה יש כרגע בסיס סקרי טוב יותר למעבר, אבל אין להם תעודת ביטוח". הוא הסביר כי בשני המקרים יכריעו שלושה גורמים מרכזיים: שיעור התומכים שיגיעו בפועל להצביע, מידת האמון של המתלבטים בכך שהרשימה תעבור את אחוז החסימה, והחשש מפני אובדן קולות שעשוי להוביל מצביעים לעבור למפלגות גדולות יותר.
"סביב אחוז החסימה צריך לבדוק את שיעור התמיכה ואת יציבותו לאורך כמה מדידות. ארבעה מנדטים בכותרת אינם הבטחה לארבעה מנדטים בקלפי", הדגיש טאטיקה.
טאטיקה הצביע גם על גורם נוסף שלדבריו אינו מקבל תמיד את תשומת הלב הראויה: המפלגות הקטנות שאינן נכללות באופן מפורש בסקרים. לדבריו, רשימות אלה עשויות לצבור יחד שניים עד שלושה אחוזים מהקולות. בעוד שההשפעה על מפלגות גדולות מוגבלת יחסית, עבור רשימות הנמצאות על גבול אחוז החסימה מדובר בנתון בעל משמעות רבה, שכן עליהן להשיג 3.25% מכלל הקולות הכשרים, לרבות אלה שניתנו לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה.
לצד שאלת המפלגות הקטנות, גם שיעורי ההצבעה בחברה הערבית ובציבור החרדי עשויים להשפיע על חלוקת המנדטים. השתתפות גבוהה או נמוכה מהצפוי באחת מקבוצות האוכלוסייה הללו עשויה לשנות את מאזן הכוחות, גם אם שיעורי התמיכה היחסיים במפלגות יישארו דומים.
המבחן הגדול של פילבר ושל שאר הסוקרים
מערכת הבחירות הקרובה תהיה גם מבחן משמעותי למכוני הסקרים בישראל. פילבר הציב לאורך הדרך תחזית ברורה שלפיה גוש הימין מסוגל להגיע לרוב של 61 מנדטים לפחות, ואף העריך כי התוצאה הסופית עשויה להיות גבוהה יותר. מרבית עמיתיו במכוני הסקרים האחרים הציגו באופן עקבי תחזית שלפיה הגוש יתקשה להגיע לרוב כזה. אלא שלצד השאלה מי הצליח לזהות את מאזן הכוחות הפוליטי, עולה גם שאלה מקצועית: כיצד בכלל מודדים הצלחה או כישלון של סוקר?
יוסי טאטיקה סבור כי מבחינת הציבור, השאלה המרכזית היא מי יוכל להקים את הממשלה הבאה, אך מבחינת מכוני הסקרים מדובר במבחן מורכב יותר. "לציבור, השאלה המרכזית היא מי יכול להרכיב ממשלה. מבחינה מקצועית, המבחן רחב יותר: עד כמה תיארת נכון את כוח המפלגות, את מאזן הגושים ואת הרשימות שסביב אחוז החסימה", הסביר. לדבריו, "אפשר לפגוע בסכום הגושי בזכות טעויות שמקזזות זו את זו. לכן 61 המנדטים הם הכותרת הפוליטית, אבל איכות הסקר נמדדת בתמונה כולה, וגם במידת אי הוודאות שהצגת לציבור".
המשמעות היא שגם סקר שיצליח לחזות במדויק את מספר המנדטים של גוש מסוים לא בהכרח יהיה מדויק בחלוקת המנדטים בין המפלגות המרכיבות אותו. כך, למשל, הערכת יתר של מפלגה אחת והערכת חסר של מפלגה אחרת עשויות להתקזז ולהוביל לתוצאה גושית נכונה, אף שהתחזיות הפרטניות היו רחוקות מהתוצאה בפועל. לכן, לצד שאלת 61 המנדטים, יהיה צורך לבחון גם את הפער בין התחזיות לבין התוצאות של כל אחת מהמפלגות.
כשנשאל מה צריכה להיות תגובתו של סוקר שיחמיץ את תוצאות הבחירות בפער משמעותי, הדגיש טאטיקה כי יש לדרוש אחריות מקצועית, אך גם להביא בחשבון את מגבלות הסקרים ואת השינויים שעשויים להתרחש בימים האחרונים שלפני ההצבעה. "אני לא ממהר לדבר על התרסקות של סוקר. בהחלט צריך לדרוש אחריות מקצועית, וגם אנחנו כפופים לאותה דרישה", אמר.
טאטיקה הצביע על בעיה נוספת שעשויה להשפיע על מידת הדיוק של התחזיות: פרק הזמן שבין פרסום הסקרים האחרונים לבין יום הבחירות. "צריך להכיר בכך שהסקרים נעשים עד יום חמישי הקרוב. לאחר מכן יש חמישה ימים שבהם מתקבלות החלטות רבות אצל בוחרים, וגם אם אנחנו רואים את השינויים האלה, לא נוכל לפרסם אותם", הסביר.
לדבריו, מערכות בחירות קודמות כבר הוכיחו עד כמה הימים האחרונים עשויים להיות משמעותיים. "כך ראינו בעבר את הגמלאים מגיעים בימים האחרונים לשבעה מנדטים, את פייגלין מתרסק, את לפיד מגיע ל-19 מנדטים ואת מפלגת העבודה בראשות אבי גבאי מגיעה לשישה מנדטים", אמר. טאטיקה הדגיש כי מדובר בתהליכים המתרחשים בשלב קריטי עבור הבוחרים, אך בשל מגבלות הפרסום אינם יכולים לבוא לידי ביטוי בסקרים המתפרסמים לציבור.
מבחינת פילבר, המבחן הקרוב יהיה משמעותי במיוחד לנוכח הפער העקבי בינו לבין יתר המכונים. אם גוש נתניהו ישיג 61 מנדטים ומעלה, התוצאה תהיה קרובה יותר לתחזית הגושית שהציג לאורך מערכת הבחירות מאשר לתחזיות שהציגו מרבית הסוקרים האחרים. לעומת זאת, אם גוש הימין יישאר הרחק מרף 61 המנדטים, התוצאה תהיה קרובה יותר לתמונת הגושים שהציגו יתר המכונים.
גם תוצאה צמודה במיוחד, של 59 או 60 מנדטים לגוש נתניהו, תחייב בחינה של הפערים בין התחזיות. מבחינה מספרית מדובר בסטייה קטנה יחסית מתחזית של 61 מנדטים, אך מבחינה פוליטית זהו הבדל שעשוי לקבוע אם נתניהו יוכל להקים ממשלה בכוחות עצמו או יידרש לשותפים נוספים.
ב-27 באוקטובר, כאשר ייסגרו הקלפיות ויפורסמו המדגמים, תתקבל התשובה הראשונה לשאלה שמלווה את מערכת הבחירות כולה: האם לגוש נתניהו יש רוב בכנסת? התוצאות הרשמיות, שיתפרסמו לאחר ספירת הקולות, יאפשרו לבחון לא רק את מאזן הגושים, אלא גם את מידת הדיוק של כל אחד ממכוני הסקרים בחיזוי כוחה של כל מפלגה.
