סדקים החלו להתגלות בבסיס התמיכה הפוליטי של ראש עיריית ניו יורק, זוהראן ממדאני, כאשר בריתות פוליטיות במחנה השמאל החלו להתערער בעקבות החלטתו למנות את ג'סיקה טיש למפכ"לית המשטרה. המשבר הציבורי פרץ באוקטובר 2026, לאחר שדאריאליזה אבילה שבלייה, מועמדת סוציאליסטית לבית הנבחרים שזכתה לתמיכה אישית מממדאני בפריימריז, הובילה מסע מחאה קולני שכלל דרישה מפורשת לפטר את טיש ולהדיח את יחידת התגובה המיוחדת של המשטרה, כך דווח היום (חמישי) ב"ניו יורק פוסט".
ההתבטאויות החריפות של שבלייה ברשתות החברתיות, שבהן האשימה את המשטרה ואת המפכ"לית בהפרת מדיניות "עיר מקלט" של ניו יורק ובניסיון לדאוג לאינטרסים של ממשל טראמפ, עוררו זעם רב בקרב אנשי לשכת ראש העיר שכינו את המהלך "תקיעת סכין בגב".
"הקפה עליי": ההזמנה החריגה של מיס ישראל לאשתו של ממדאני
ההתנגשות החלה כאשר שבלייה התעמתה באופן אגרסיבי בהפגנה במרבל היל, התקרבה מאוד לפנים של מפקד מששטרה רגוע והאשימה אותו בהסלמת המצב, תוך שהיא מתלוננת אחר כך ברשתות על כך שדחפו אותה. למרות שמממדאני עמד לצד המפכ"לית שלו – שהיא יהודייה ציונית, והביקורת הקשה של מפלגתו על ישראל – שבלייה וחבריה המשיכו בקמפיין אגרסיבי, ואף החלו להרחיק את עצמם מממדאני עצמו, תוך הנחיה חד-משמעית לפעילי הקמפיין שלה שלא לדבר על ראש העיר כלל.
המשבר הנוכחי חושף את הדינמיקה הנפיצה סביב עלייתו של ממדאני לשלטון. אבילה שבלייה זכתה בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית במחוז ה-13 בניו יורק ביוני האחרון לאחר שהדיחה את הנציג המכהן אדריאנו אספאיאט, הישג שחייב את תמיכתו ומסע הבחירות האישי של ממדאני, אליו שכנע אותו יועצו האישי מוריס כץ, למרות שממדאני עצמו מעולם לא היה מעריץ גדול שלה. מאחר שמדובר במחוז כחול לחלוטין, ניצחונה בפריימריז מבטיח כמעט בוודאות את בחירתה לקונגרס.
הפוסט האנטישמי של ממדאני לציון יום השנה לטבח
"מנותק מהמציאות": המגיש האמריקני לעג לממדאני ועקץ בחריפות
בעקבות ירי ה-ICE, שבו המשטרה המקומית כלל לא סייעה לפעולה וגם לא השתתפה בהפגנות, שבלייה פתחה במתקפה פומבית ויחד איתה הצטרף לקריאות גם איאפה סייריטופאק, מועמד לסנאט המדינתי שגם זכה לתמיכת ממדאני. מנגד, שני מועמדים נוספים שזכו לתמיכת ראש העיר, ברד לנדר וקלייר ואלדז, נמנעו מלהצטרף לקריאות ההדחה. בקרב אנשי לשכת ראש העיר כבר סומנה שבלייה כ"פצצה מתקתקת" ומשתוללת שטרם החלה אפילו את דרכה בוושינגטון, אך כבר מהווה נטל פוליטי כבד על ממדאני ועל שלמות השמאל הדמוקרטי.
