דלג לתוכן הראשי
סוכנות אונר"א, ארכיון | צילום: עבד רחים חטיב, פלאש 90
סוכנות אונר"א, ארכיון | צילום: עבד רחים חטיב, פלאש 90

ניצחון לעיריית ירושלים: 11 מיליון שקל יעוקלו מחשבון אונר"א

יאיר אלטמן
יאיר אלטמן

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את טענות החסינות של אונר"א והורה לבנק לאומי להעביר לעירייה כ-11 מיליון שקלים בגין חובות ארנונה • השופטת קבעה כי חסינות הסוכנות פקעה עם ביטול הסכם חילוף האגרות, וכי היא לא ערערה על החיובים במועד • מנכ"ל ארגון "בצלמו": "סיימתם לחגוג על חשבון משלם המסים הישראלי"


בית המשפט המחוזי בירושלים הורה לבנק לאומי לממש עיקול על חשבון הבנק של אונר"א ולהעביר לעיריית ירושלים כ-11 מיליון שקלים בגין חובות ארנונה. השופטת חיה זנדברג דחתה את טענות החסינות של סוכנות הסעד של האו"ם לפליטים פלשתינים, וקבעה כי עם פקיעת הסכם חילוף האגרות בין ישראל לאונר"א, פקעה גם החסינות שממנה נהנתה הסוכנות.

ניצחון לעיריית ירושלים | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

במוקד הסכסוך המשפטי עומדים שני מתחמים שבהם החזיקה אונר"א בירושלים לאורך השנים: מתחם משרדים ומחסנים בשכונת מעלות דפנה ובית ספר בצור באהר. במהלך השנים נשלחו לסוכנות חשבונות ארנונה, אך היא נהנתה מהנחה בגובה החיוב המלא מכוח חסינות דיפלומטית.

ראשית ההליך בפברואר 2024, כאשר בנק לאומי חסם את חשבונה של אונר"א בשל חשש כי הכספים משמשים למטרות טרור. הסוכנות לא נקטה צעדים משפטיים להסרת החסימה.

בהמשך, בעקבות חקיקת הכנסת להפסקת פעילות אונר"א בישראל, החלה עיריית ירושלים לפעול לגביית ארנונה מהסוכנות בגין השנים 2024 ו-2025. אונר"א לא הגישה השגה, ערר או עתירה מנהלית נגד החיובים, ולכן אלה הפכו לחלוטים.

אונר"א | צילום: שאטרסטוק

באוגוסט 2025 הוטל צו עיקול על חשבון הבנק של הסוכנות בגין חוב בסך 11,056,426.94 שקלים. בעקבות הצו פנה בנק לאומי לבית המשפט בבקשה לקבל הוראות כיצד לפעול ביחס לכספים שבחשבון.

בפסק הדין קיבלה השופטת זנדברג את טענות עיריית ירושלים וקבעה כי אונר"א אינה יכולה לתקוף את חיובי הארנונה במסגרת ההליך שיזם הבנק, לאחר שלא פעלה נגדם במסלולים המשפטיים הקבועים בחוק. עוד נקבע כי פניות דיפלומטיות למשרד החוץ אינן מהוות תחליף להגשת השגה או עתירה מנהלית.

בנק לאומי | צילום: שאטרסטוק, יונתן סינדל, פלאש 90

סוגיה מרכזית נוספת נגעה לחסינותה של אונר"א. בית המשפט קבע כי החסינות נבעה מהסכם "חילוף האגרות" משנת 1967, וכי בעקבות פקיעתו מכוח החוק ב-7 באוקטובר 2024, פקעה גם החסינות. בכך נדחתה הטענה שלפיה הסוכנות נהנית מחסינות אוטומטית מעצם היותה מוסד עזר של האו"ם.

עוד נקבע כי התחייבויות בינלאומיות של ישראל אינן גוברות על הוראת חוק מפורשת של הכנסת. בפסק הדין ניתנה התייחסות גם להחלטת היועצת המשפטית לממשלה שלא להתייצב בהליך ולהעלות טענת חסינות.

גלי בהרב מאירה | צילום: יונתן זידנל, פלאש 90

באשר לחשש שבגינו נחסם החשבון מלכתחילה, נקבע כי החשש ממימון טרור אינו מונע גבייה כפויה של חובות הארנונה. בית המשפט הבהיר כי אין חשש שמימוש העיקול ישמש להעברת כספים לאונר"א, וכי איסור פעילותה בישראל אינו פוטר אותה מתשלום עבור שירותים עירוניים שקיבלה.

בסיום ההליך הורה בית המשפט לבנק לאומי לרשום את העיקול ולממשו באמצעות העברת הכספים ישירות לעיריית ירושלים, בהתאם לפקודת המסים (גבייה).

שי גליק, מנכ"ל בצלמו | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

מנכ"ל ארגון "בצלמו", שי גליק, בירך על ההחלטה ומסר: "מדובר בניצחון משפטי ומוסרי ראשון במעלה למדינת ישראל ולתושבי ירושלים. במשך שנים נהנתה אונר"א מחסינות בלתי מוצדקת, בזמן שעובדיה ומוסדותיה היו מעורבים בפעילות טרור ובהסתה נגד מדינת ישראל".

עוד הוסיף גליק: "בית המשפט הבהיר באופן חד-משמעי: סיימתם לחגוג על חשבון משלם המסים הישראלי. חוקי המדינה חלים גם על אונרא וארגון שתומך בטרור לא יקבל הנחות ולא חסינות".