לא בכל יום פוגשים משפחה עם עשרה ילדים שבוחרת לגור לבדה בגבעה מבודדת רק בשביל להגשים את האידיאל של יישוב הארץ. כדי להכיר אותה מקרוב, הגענו לשדה יונתן, גבעה שהוקמה לפני כשלוש שנים בדרום בנימין, על ציר 60, ביוזמת גרעין נערים חלוצי. מה שחיכה לנו שם היה שקט, כבשים, עיזים, אתון וכלבלבים שלא ממש התלהבו מהאורחים. בתוך כל המרחבים האלה חיה משפחת רבינוביץ', שמנסה להפוך את הנקודה המבודדת למשהו גדול הרבה יותר.
איתן רבינוביץ' ומשפחתו, ובהם עשרת ילדיהם, מתגוררים בגבעה לצד שני בחורים נוספים. הילדים לומדים במוסדות חינוך ביישובים שונים, וההורים נוסעים מדי יום כדי להביא אותם ולחזור איתם הביתה. החיים כאן דורשים התארגנות אחרת כמעט בכל תחום, אבל מבחינת המשפחה, הבחירה להצטרף למפעל החלוצי לא נולדה במקרה. "זה מגיע מהבית", מספר איתן. "ההורים שלי ושל אשתי פעלו למען ההתיישבות. ההורים שלי עברו עם עשרה ילדים לגבעת אחיה, ובזמנו זה היה מהלך מאתגר ומורכב, בלי חברים ומשפחה סביב".
הגבעה שהקים האח השכול בלב שטח עוין: "בכוונה באמצע כפר"
כמו בהרבה גבעות, מים וחשמל זה לא דבר מובן מאליו שדה יונתן. במקום יש מערכת סולארית לאספקת חשמל וצינור מים שמגיע מאחד היישובים הסמוכים. את שאר ההתנהלות השוטפת המשפחה מקיימת בכוחות עצמה, ללא סיוע ממשלתי או גורם שמספק תמיכה שוטפת. "הכול בכוחות עצמנו. אין פה תמיכה ממשלתית או מישהו שמסייע בתחומים האלה", אומר איתן.
שבות ציון, בת 16 והבת הבכורה במשפחה, מכירה היטב את שני הצדדים של החיים בגבעה. "זה הכי כיף לגור בגבעה והכי קשוח", היא אומרת. "הכול לא עצמאי. כשאני רוצה ללכת לחברות ולעבוד, אני צריכה שאבא ואמא ייקחו אותי, וחברתית צריך לנסוע רחוק כדי להיפגש". למרות הקשיים, היא מדגישה שהמשפחה רצתה לעבור למקום. "כיף שיש כאן שקט מטורף ומרגישים שליחות". את הזמן הפנוי היא ממלאת בציור, כתיבה וקריאה, באירוח חברות וגם ביציאה למרעה. "לפעמים אני מוציאה מרעה לבד וזה ממש כיף", היא מספרת.
השמאל מכפיש, הערבים חוששים: המהפך של נערות הגבעות ביו"ש
למשפחה יש כיום כ-50 ראשי צאן, והמרעה הוא חלק בלתי נפרד מהשגרה. "זה יותר רגוע ממה שחושבים", אומר איתן. "זה ללכת איתם לטבע בשקט, זה זמן איכות". שטחי המרעה נרחבים, אך המשפחה מתאימה את היציאה אליהם לגיל ולניסיון: הילדים הקטנים יוצאים לשטחים הקרובים יותר, ואילו הבחורים המנוסים מגיעים לאזורים המרוחקים – שגם מסוכנים יותר מבחינה ביטחונית.
למיקום של הגבעה יש גם משמעות ביטחונית. היא נמצאת על שרשרת גבעות היוצאת משדרת ההר המרכזית לאורך כביש 60, לכיוון בקעת הירדן, ובסביבתה נמצאים הכפר דיר דבואן ושלוחות המגיעות לכיוון כביש אלון. איתן טוען כי לנוכחות ההתיישבותית במקום יש השפעה על המרחב שסביבו. "כשלא היינו כאן, על הציר הסמוך היו כל הזמן פיגועים, מטענים וזריקות אבנים. אנחנו מייצרים ביטחון לרצועת כביש אלון הסמוכה", הוא אומר. לדבריו, בשנה האחרונה לא התרחשו אירועים ביטחוניים בגבעה, אף שבתחילת הדרך היו עימותים ותקיפות מצד הערבים, ובהם ירי, פציעת רועים והנחת מטענים.
לצד המרעה, המשפחה מבקשת להרחיב את הפעילות החקלאית ולנצל את השטחים הנרחבים שבאזור. במקום כבר יש מטע זיתים, ולאחרונה ניטע גם מטע רימונים בוואדי הסמוך, שאינו נראה מנקודת התצפית המרכזית בגבעה. "אנחנו בשאיפה להיות מגוונים, לנטוע הרבה מהרבה סוגים", מסביר איתן. "השטחים פה גדולים ויש פה אפשרות לנטוע בצורה רחבה".
הצגת פוסט זה באינסטגרם
המרחב שעומד לרשות המשפחה מאפשר לה לחשוב גם על השלב הבא. כיום מדובר במשפחה אחת ובשני בחורים נוספים, אבל הכוונה היא לצרף תושבים נוספים ולהרחיב את המקום בהדרגה. "בעזרת השם, לאט לאט לגדול. המטרה היא הקמת מושב חקלאי", הוא אומר. אם התוכניות יתממשו, שדה יונתן תוכל לעבור מנקודת התיישבות קטנה למעין מושב חקלאי במיקום נדיר ובמרחק כרבע שעה נסיעה מירושלים.
