מכירת מניות של קרן פידליטי בנקסט ויז'ן הציתה גל ירידות במניה, שהתפשט במהירות לכלל הסקטור הביטחוני בבורסה בתל אביב. אחרי שנים של עליות חדות, שבהן מניות החברות הביטחוניות נהנו מהתלהבות המשקיעים ומהמכפילים הגבוהים, מתחדדת השאלה האם מדובר בתיקון חד או בתחילתו של שינוי מגמה עמוק יותר.
הסיפור התחיל ביום שלישי שעבר, לאחר סיום המסחר בתל אביב, כשפורסמו דיווחים ראשוניים על כך שקרן פידליטי, אחת מבעלות המניות הגדולות בנקסט ויז'ן, מכרה את רוב אחזקותיה בחברה הישראלית. בעקבות הדיווחים רשמה המניה שלושה ימי ירידות רצופים שבם מחקה רבע משוויה, והלחץ התפשט גם למניות ביטחוניות נוספות.
מה שמעניין במיוחד הוא עוצמת התגובה של השוק. פידליטי מכרה את מניותיה בהנחה של כ-6%-7%, אך המניה ירדה ביום אחד בשיעור כמעט כפול מכך. נראה שהמשקיעים לא הגיבו רק למחיר העסקה, אלא גם למשמעות שייחסו לה: כאשר בעלת מניות גדולה מוכרת את רוב אחזקותיה, זמן קצר יחסית לאחר שבנתה אותן, הדבר עלול להתפרש כאיתות שלילי, במיוחד כשהמניה כבר נמצאת במומנטום שלילי.
עם זאת, גורמים המקורבים לעסקה טענו כי המכירה נבעה משינוי נהלים בקרן ספציפית של פידליטי, שחייב אותה לממש אחזקות בכמה חברות. פידליטי לא הייתה הראשונה לממש מניות של נקסט ויז'ן. ביוני מכרו מייסדי החברה כ-2.2% ממניותיה תמורת כ-570 מיליון שקל, במחיר של 270 שקל למניה.
לאחר שנחתכה בחצי: UBS מזהה פוטנציאל ענק בנקסט ויז'ן
ממניות לוהטות למפולת
נקסט ויז'ן, המפתחת ומייצרת מצלמות יום ולילה מיוצבות לכלי רכב ולכלי טיס, הפכה בשנים האחרונות לאחת החברות הבולטות בבורסה בתל אביב. מניית החברה הניבה תשואה חריגה של כמעט 5,000% בתוך שלוש שנים, על רקע צמיחה עסקית חזקה והביקוש הגובר למערכות צילום מתקדמות. אלא שהמניה נסחרה גם במכפיל גבוה במיוחד, בדומה לחברות ביטחוניות אחרות שנהנו מהתלהבות המשקיעים על רקע המלחמות והגידול בהוצאות הביטחון בעולם.
ההיחלשות במניות הביטחוניות החלה עוד לפני המכירה של פידליטי. מדד הביטחוניות, שהושק בבורסה בנובמבר 2025, זינק לשיא של יותר מ-5,500 נקודות במרץ השנה, עם פרוץ מלחמת שאגת הארי. מאז הוא נפל בחדות, וביום שישי האחרון הגיע לכ-3,000 נקודות, לאחר ירידה שבועית של כ-8%. בסך הכול, המדד איבד כמעט מחצית מערכו מאז השיא, והוא נסחר כ-10% מתחת לרמת ההשקה.
הירידות לא פסחו כמעט על שום חברה בענף. אולם הירידות החריפות ביותר נרשמו בנקסט ויז'ן ובארית תעשיות, שתי מניות שזינקו בשיעורים של אלפי אחוזים בשלוש השנים האחרונות והגיעו לשיאים במרץ, לפני שהחלו לצנוח. מניית ארית איבדה מאז השיא יותר מ-80% מערכה.
בארית זה לא רק התמחור
בארית תעשיות, הפועלת באמצעות חברת הבת רשף טכנולוגיות, המייצרת מרעומים אלקטרוניים לתחמושת, הירידות מגיעות על רקע שורה של אירועים שעוררו ביקורת וחששות בקרב המשקיעים.
בדצמבר 2025 הודיעה החברה על כוונתה להנפיק את רשף בבורסה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. ההודעה הובילה לירידה של כ-23% במניית ארית ביום אחד, ובהמשך בוטלה ההנפקה. במקומה ביצעה החברה הנפקה פרטית למשקיעים מוסדיים לפי שווי של 3.75 מיליארד שקל, שבמסגרתה גייסה כ-550 מיליון שקל. בעלי המניות מהציבור לא קיבלו אפשרות להשתתף בהנפקה.
באוגוסט הכריזה החברה על חלוקת דיבידנד חריגה של כ-529 מיליון שקל, במקביל לפרסום דוחות רבעוניים חלשים. השילוב בין המהלכים עורר שאלות בקרב המשקיעים בנוגע להתנהלות החברה ולשווי שבו היא נסחרת.
גם הנתונים העסקיים מצביעים על היחלשות. במחצית הראשונה של 2026 הסתכמו הכנסות ארית ב-133 מיליון שקל, לעומת 155 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי נחתך כמעט בחצי, ל-52 מיליון שקל. ברבעון השני לבדו צנח הרווח הנקי בכ-85%, לכ-9.7 מיליון שקל. תחזית החברה לשנת 2026 עומדת על הכנסות של 340 מיליון שקל, ירידה של כ-42% לעומת 2025.
חזרה לתמחור סביר
גל הירידות במניות הביטחוניות ממחיש את הסיכון שבהשקעה בחברות שמחירן זינק במהירות על בסיס ציפיות לצמיחה עתידית. גם כאשר הביקוש למוצרים ביטחוניים נותר גבוה, תמחור יקר, מימושים של בעלי מניות או הרעה בתוצאות העסקיות עלולים להוביל לתיקון חד. השאלה שנותרה פתוחה היא האם הירידות הנוכחיות משקפות חזרה של המניות לרמות תמחור סבירות יותר, או שינוי עמוק יותר ביחס המשקיעים לסקטור כולו.
