במסגרת החמרה של מדיניות ההגירה האמריקנית, ממשל הנשיא דונלד טראמפ הודיע אתמול (חמישי) על השעייתן של שמונה חברות טכנולוגיה מרכזיות – ובראשן מיקרוסופט ואדובי – ממסלול ה-PERM המרכזי שנועד לאפשר לעובדים זרים להתקדם לקבלת גרין קארד. במקביל, הממשל הכריז על פתיחת חקירות נגד תשע אוניברסיטאות מובילות בחשד לשימוש לרעה באשרות חילופי מבקרים, במטרה מוצהרת להילחם בהונאות ולהגן על שוק העבודה המקומי.
סגן נשיא ארצות הברית, ג'יי.די. ואנס, הציג את הצעדים החדשים במסיבת עיתונאים מיוחדת שעסקה במאבק בהונאות הגירה. ואנס תקף בחריפות את ענקית הטכנולוגיה: "למרבה הצער, לא הייתה שום חברה בארצות הברית שניצלה את המערכת לרעה יותר ממיקרוסופט". לדבריו, החברה פיטרה בשנה שעברה 6,000 עובדים אמריקנים, ובמקביל נהנתה מהיקף חריג של 6,300 אשרות עבודה זמניות מסוג H-1B ומקרוב ל-3,000 אישורים לגרין קארד.
הביקורת הנוקבת הושמעה שעות ספורות לפני שדונלד טראמפ העניק אותות הוקרה למיליארדרים ולמנכ"לים מתעשיית הטכנולוגיה, ובהם מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה, אילון מאסק ומנכ"לים נוספים שהינם מהגרים בעצמם. לאחר הטקס, נאדלה פרסם פפוסט ברשת X שבו הודה לנשיא והצהיר כי ימשיך לפעול לקידום הכלכלה והטכנולוגיה בארצות הברית.
במוקד ההחלטה עומדת תוכנית PERM, המהווה שלב חובה ברוב מסלולי קבלת תושבות הקבע לעובדים זרים באמצעות מעסיק, ודורשת הוכחה לכך שהעסקת זר אינה פוגעת בשכרם או באפשרויות התעסוקה של אמריקנים. מיקרוסופט היא המגישה הגדולה ביותר במסלול זה.
שר העבודה האמריקני, קית' סונדרלינג, פירט את רשימת החברות שיושעו מהתוכנית: לצד מיקרוסופט ואדובי, הצעד חל גם על קוגניזנט, אינפוסיס, טאטא קונסלטנסי סרוויסס, וויפרו, HCL Technologies וקאפג'מיני. "לא נקבל בקשות חדשות ולא נטפל בקשות ממתינות לאישור עבודה קבוע הקשורות לחברות הללו", הבהיר סונדרלינג.
לפי נתוני משרד העבודה, מאז 2009 ביקשו חברות אלו להעסיק קרוב לשלושה מיליון עובדים זרים, וקיבלו מעל 230 אלף אשרות H-1B ולמעלה מ-100 אלף אישורי עבודה קבועים. סגן הנשיא ואנס הבהיר כי ההשעיות יימשכו ככל שיידרש כדי לשנות את שיטות הגיוס של החברות, וטענו כי חלק מהמעסיקים מפרסמים מודעות דרושים שאינן אפקטיביות כדי להצדיק בדיעבד גיוס עובדים זרים בשכר נמוך.
מנגד, מיקרוסופט מסרה בתגובה כי כ-80% מהבקשות שהגישה לאשרות H-1B בשנה האחרונה נועדו להאריך את מעמדם של עובדים קיימים או לשנות את סוג האשרה שלהם ולא לגייס חדשים, והדגישה כי היא משלמת לעובדים אלו שכר שווי ערך לשאר העובדים. נזכיר כי בחודש יולי האחרון הודיעה החברה על פיטורי כ-4,800 עובדים – כ-2.1% מכוח האדם שלה. ארגון Nasscom מייצג תעשיית ה-IT בהודו ציין מצידו כי החברות ההודיות צמצמו משמעותית את תלותן באשרות הללו.
במקביל לצעדים נגד תעשיית ההייטק, הממשל פתח בחקירות פליליות ומנהליות נגד תשע אוניברסיטאות מובילות, בחשד לניצול לרעה של אשרות המיועדות לחילופי מבקרים ומחקר. בין המוסדות שנחשפו נמנות הרווארד, ייל, סטנפורד, בראון והמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס.
המפקח הכללי של משרד העבודה, אנתוני ד'אספוזיטו, אישר כי צווי זימון כבר הועברו למוסדות כדי לבדוק האם השפעה זרה, קשרים כספיים לא תקינים או פרצות באשרות פוגעים במחקרים הממומנים מכספי הציבור הפדרלי. גורמים באקדמיה, בהם שרה שפרייצר מהמועצה האמריקנית לחינוך, הזהירו מפני פגיעה קשה בכלכלה האמריקנית כולה – הנשענת על סטודנטים בינלאומיים המייצרים פעילות כלכלית של כ-40 מיליארד דולר בשנה – ומהאפשרות שההחמרות יבריחו חוקרים וסטודנטים מצטיינים.
המהלכים הללו מצטרפים לשורה ארוכה של צעדים נוקשים שמקדם ממשל טראמפ מאז כניסתו לתפקיד במטרה לצמצם את ההגירה ולייקר את העסקת העובדים הזרים. בין הצעדים הקודמים בולטים מבצע האכיפה "Project Firewall" שהושק בספטמבר 2025 והצו הלבן המטיל אגרה חד־פעמית בגובה 100 אלף דולר על בקשות חדשות לאשרות H-1B. במקביל, חקירות אלו מעצימות את העימות המשפטי והפוליטי הממושך בין הבית הלבן למוסדות אקדמיים דוגמת אוניברסיטת הרווארד סביב נושאי פיקוח ומעמד הסטודנטים הזרים.
מדובר במכה קשה למסלולי ההגירה של עובדים מיומנים ואנשי אקדמיה בארצות הברית. בעוד הממשל רואה בכך הגנה חיונית על האזרחים והעובדים המקומיים ומלחמה בהונאות, גורמים בתעשיית הטכנולוגיה ובהשכלה הגבוהה מזהירים שהמדיניות עלולה לפגוע אנושות בחדשנות האמריקנית וביכולתה של ארה"ב לשמור על מעמדה כמגנט הכישרונות המוביל בעולם.
