שלוש שנים למתקפת 7 באוקטובר, נתונים רשמיים שפורסמו השבוע ממחישים את היקף הצורך בטיפול ובשיקום בעקבות המלחמה. משרד הביטחון דיווח כי כ-63% מהפצועים שנקלטו באגף השיקום מאז פרוץ המלחמה מתמודדים עם תגובות נפשיות, ובביטוח הלאומי מדווחים על עשרות אלפי אזרחים שהוכרו עם נכות על רקע נפשי. לצד הנתונים, מרכזי החוסן, קופות החולים ומערכי השיקום מציעים מסלולי תמיכה וטיפול, וחשוב לדעת למי לפנות וכיצד לקבל עזרה.
תמונה משלימה עולה מממצאי ״הברומטר הלאומי לבריאות הנפש״ של מכון כללית למחקר ומכון מאיירס-ג׳וינט-רוקדייל ובו עלה כי כ-20% מהמשיבים דיווחו על פגיעה חמורה בתפקוד היום-יומי על רקע נפשי. מדובר בדיווח במסגרת סקר, ולא במספר המאובחנים בפוסט-טראומה.
נשים צעירות מדווחות על פגיעה מוגברת
לפי סיכום המחקר, בקרב נשים בגילי 18-35 הגיע שיעור הדיווח על פגיעה בתפקוד על רקע נפשי ל-32%. בקבוצה זו, כשליש חצו סף קליני בשאלוני תסמינים של חרדה, דיכאון או פוסט-טראומה. חציית סף בשאלון מצביעה על מצוקה משמעותית ומצדיקה בירור מקצועי, אך אינה שקולה לאבחנה אישית. המחקר מצביע גם על פגיעה בחיים החברתיים: 50% דיווחו על פגיעה בפעילויות הפנאי, ו-35% על קושי ליצור ולתחזק קשרים קרובים. דווקא המשפחה, החברים והשגרה זוהו בידי המשיבים כמקורות תמיכה מרכזיים.
הדר סמואל, חוקרת מומחית בצוות מדיניות בריאות במכון ברוקדייל, מסבירה: ״רוב האוכלוסייה, כפי שצפינו, מתאוששת. לצד זאת, יש גרעין לא קטן שממשיך להתמודד ולהיאבק״. לדבריה, צמצום הפעילות החברתית והקושי לשמור על קשרים עלולים להחליש את העוגנים שהאנשים עצמם מזהים כמסייעים להם להתמודד.
תסמיני פוסט-טראומה עלולים להימשך
בקרב משתתפי המעקב שחצו את הסף הקליני לתסמיני פוסט-טראומה, 38% חזרו לטווח הנורמה בשאלונים. כלומר, יותר מ-60% מקבוצה זו המשיכו לדווח על תסמינים משמעותיים. הנתון מתייחס לקבוצה שחצתה את הסף במהלך המעקב, ולא לכלל הציבור בישראל. עוד עולה מסיכום המחקר כי כשליש מהמשיבים חשו צורך בטיפול נפשי. בקרב המדווחים על צורך, כמחצית לא פנו לטיפול. מבין מי שלא פנו, 23% ציינו רצון להתמודד לבד ו-17% ציינו שאינם מעוניינים בטיפול שמציעה מערכת הבריאות.
פרופ׳ רן בליצר, סמנכ״ל וראש חטיבת החדשנות בכללית, אמר: ״המצוקה הנפשית הופכת עבור חלק ניכר מהאוכלוסייה לכרונית ומלווה בפגיעה תפקודית עמוקה״. הוא קרא להרחיב את המענים, להסיר חסמי נגישות ולהציע טיפול מגוון המותאם לקבוצות הסיכון.
כ-30 אלף פצועים נקלטו באגף השיקום
נתוני משרד הביטחון שפורסמו אתמול (שלישי) מראים כי מאז פרוץ המלחמה נקלטו באגף השיקום כ-30 אלף פצועות ופצועי צה״ל וכוחות הביטחון. כ-63% מהם מתמודדים עם תגובות נפשיות. בסך הכול מטפל האגף ב-91,200 פצועים מכל מערכות ישראל, ובהם 42,500 מתמודדי נפש ופוסט-טראומה. הנתון הכולל מתייחס גם לפצועים ממלחמות קודמות, והקטגוריה הנפשית כוללת יותר מאבחנת פוסט-טראומה בלבד.
גם בקרב האזרחים: עשרות אלפי פגיעות נפשיות
לפי הודעת הביטוח הלאומי השבוע (ראשון), מאז תחילת המלחמה נוספו 87,286 נפגעי פעולות איבה לטיפולו. ל-40,407 מהמבקשים נקבעה נכות. בפירוט ההודעה מצוינים כ-35 אלף שהוכרו על בסיס נפשי וכ-2,400 עם פגיעה משולבת, גופנית ונפשית. אלו נתוני הכרה בנכות, ולא מספר האנשים הנמצאים כעת בשיקום פעיל. הביטוח הלאומי דיווח גם על יותר מ-750 מיליון שקלים ששולמו להוצאות שיקום, ובהן לימודים, דמי שיקום ושירותי תמיכה.
מתי כדאי לפנות לעזרה?
לפי משרד הבריאות, תגובות לטראומה עשויות לכלול סיוטים, זיכרונות חודרניים, חרדה, קשיי שינה וריכוז, תחושת ניתוק והימנעות מדברים המזכירים את האירוע. הן עשויות להופיע מיד או להתפתח בהמשך. לא כל מי שנחשף לטראומה מפתח פוסט-טראומה. כאשר התסמינים נמשכים או מתגברים, מומלץ לפנות להערכה מקצועית.
מרכזי הסיוע: טיפול בטראומה ללא עלות
משרד הבריאות מציין בדף המידע לשורדים כי בעקבות המתקפה הוקמו 16 מרכזי התערבות והתמודדות ממוקדי טראומה, עם מענה פרטני ומשפחתי, לרבות לילדים, לנוער ולמפונים. הפנייה למסלול המתואר נעשית דרך קופת החולים, תוך בירור הצורך בהתחייבות, טופס 17. בנפרד, משרד הבריאות מפרט 15 מרכזי חוסן, המעניקים טיפול ללא עלות לנפגעי חרדה על רקע ביטחוני. הטיפול יכול להתקיים באופן פרטני, זוגי, משפחתי או קבוצתי, במפגש פיזי, בטלפון או בזום. אלו שני מערכים שונים, ואין לחבר את מספריהם למניין כולל של מרכזים נפרדים.
לפי הביטוח הלאומי, אפשר לפנות ישירות למרכז החוסן המתאים לאזור המגורים, ללא צורך בפנייה מוקדמת לביטוח הלאומי. מי שאזור מגוריהם אינו מכוסה ברשימת המרכזים יכולים לפנות למרכז החוסן הארצי. בדפי הזכאות מופיעים היקפי טיפול שונים: הביטוח הלאומי מפרט 12 מפגשים, עם אפשרות להרחבה עד 24 לפי חוות דעת מקצועית; משרד הבריאות מציין עד 36 טיפולים במרכזי החוסן. את המכסה המתאימה ואת אפשרות ההארכה יש לברר מול המרכז המטפל.
למי מתקשרים לקבלת תמיכה?
לפצועי צה״ל וכוחות הביטחון ולבני משפחותיהם מפעיל אגף השיקום את קו ״נפש אחת״, *8944, בכל שעות היממה. במהלך השנה התקבלו בו כ-16,500 פניות, האגף מציע גם חוות שיקומיות, חלופות לאשפוז וצוותי התערבות במשבר. אפשר לפנות לער״ן ולנט״ל. לצד הטיפול, משרד הבריאות ממליץ לשמור על קשר עם אנשים קרובים, לחזור לשגרה בהדרגה ולהגביל חשיפה לתכנים מציפים. ממצאי כללית וברוקדייל מחזקים את חשיבות התמיכה מחוץ לחדר הטיפול. כפי שמדגישה סמואל: ״המשפחה, הקהילה והקשרים החברתיים הם חלק בלתי נפרד ממערך החוסן״.
