הפחד להיכשל יכול לגרום לנו להימנע מסיכונים, לדחות החלטות ולוותר על הזדמנויות. אבל לפעמים המקור שלו נמצא דווקא בחוויות שחווינו בילדות.
תגובות קשות לטעויות, ביקורת מוגזמת או תחושה שאסור להיכשל עלולות להשאיר חותם גם בבגרות. עם השנים, הפחד הזה עלול להפוך למעגל שקשה לשבור: אנחנו חוששים לטעות ולכן נמנעים מלהתנסות בדברים חדשים.
לשנות את הזיכרון דרך הדמיון
מחקר שנערך באוניברסיטת SWPS בוורשה בדק 180 מבוגרים בגילי 18 עד 35, שדיווחו על פחד מכישלון. המשתתפים עברו במשך שבועיים התערבויות שהתמקדו בזיכרונות ילדות הקשורים לביקורת קשה.
חלק מהמשתתפים השתמשו בטכניקה שנקראת שכתוב דמיון (Imagery Rescripting). הם העלו זיכרון קשה, ואז דמיינו את אותו אירוע מתפתח אחרת. בתרחיש החדש, דמות תומכת מגיעה להגן על הילד ולהתעמת עם האדם הביקורתי.
המטרה אינה למחוק את הזיכרון, אלא לשנות את הדרך שבה האדם חווה אותו. במקום להישאר לבד מול הביקורת, הילד מקבל הגנה ותמיכה.
ומה קרה לפחד מכישלון?
כמה חודשים לאחר הטיפול, החוקרים מצאו ירידה בעצב, באשמה ובפחד מכישלון. הם מצאו גם ירידה בתגובה הגופנית של המשתתפים לזיכרונות הקשים. ההשפעה הבולטת ביותר הופיעה אצל מי ששינו את הזיכרון בדמיון מיד לאחר העלאתו.
החוקרים משערים שהסיבה קשורה להפתעה: המוח מצפה שהאירוע יסתיים כפי שהסתיים במציאות, אבל הפעם הוא מקבל תוצאה אחרת. החוקרים מציעים שהחוויה החדשה עשויה לסייע ביצירת קשרים קוגניטיביים חדשים. כך, זיכרון שהיה קשור במשך שנים לפחד או אשמה עשוי לעורר פחות מצוקה.
המחקר מציע כיוון מעניין להתמודדות עם פחד מכישלון, במיוחד כאשר הוא קשור לחוויות מהילדות. עם זאת, מדובר במחקר על התערבות טיפולית מובנית ולכן לא ברור אם תרגול עצמי יניב את אותה השפעה.
