דובר צה"ל פרסם היום (חמישי) תגובה מפורטת וחריגה בהיקפה לסרט "נז"א", שבו נטען בין היתר כי צה"ל הקל בפגיעה באזרחים במהלך הלחימה ברצועת עזה. במסמך בן 17 עמודים, הצבא דוחה באופן נחרץ את הטענות המוצגות בסרט וטוען כי הוא מבוסס על "טעויות עובדתיות מהותיות", עדויות אנונימיות והצגה מסולפת של תהליכי קבלת ההחלטות בצה"ל.
The Gaza documentary “NAZA” earned a massive 24.5-minute #VeniceFilmFestival ovation as the crowd cheered and waved Palestinian flags.
This marks the longest-ever standing ovation at Venice, beating the 22-minute ovation for “The Voice of Hind Rajab” last year, and perhaps the… pic.twitter.com/WuE0Lr7ZFi
— Variety (@Variety) September 10, 2026
בפתח המסמך נכתב כי הסרט מציג "תמונה מעוותת, מטעה ולא מציאותית" של תהליך התכנון ותקיפת המטרות בצה"ל. עוד נטען כי יוצרי הסרט בחרו להציג רק שלבים ראשוניים ומוגבלים מתוך הליך התקיפה, תוך השמטת שלבי התכנון, הבקרה והאישור המבצעיים, ובכך יצרו תמונה שאינה משקפת את המציאות. בצה"ל מוסיפים כי הסרט מתעלם מההקשר המבצעי של הלחימה בעזה ומשתמש בעריכה שלדבריהם היא "מניפולטיבית".
בדובר צה"ל מדגישים כי המונח "נז"א", נזק אגבי, הוא מונח מקצועי המקובל בצבאות בעולם ומתייחס להערכת הפגיעה האפשרית באזרחים כחלק מדרישות הדין הבין לאומי. לדבריהם, הסרט מציג דווקא את עצם קיומה של ההערכה כראיה לאדישות לחיי אדם, בעוד שבפועל מדובר בכלי שנועד לאפשר למפקדים לשנות תוכניות, להוסיף אמצעי זהירות ואף לבטל תקיפות כדי לצמצם ככל האפשר את הפגיעה באזרחים.
במסמך מותחים ביקורת גם על אופן הכנת הסרט. בצה"ל טוענים כי יוצריו לא פנו לצבא לקבלת תגובה לפני פרסומו, לא העבירו עותק של הסרט למרות בקשות שנעשו, ואף לא מסרו פרטים שיאפשרו לבחון את האירועים המוזכרים בו. בשל כך, מציינים בצבא, התגובה נכתבה על בסיס תיעוד מהקרנה פומבית, פרסומים פומביים ודבריהם של יוצרי הסרט עצמם.
בהמשך המסמך מסביר צה"ל כי העדויות האנונימיות המופיעות בסרט מתייחסות, לטענתו, רק לחלקים מוגבלים מתהליך התקיפה. לדבריו, חוקרי מודיעין אינם הגורם שמחליט על ביצוע תקיפות, אלא רק שלב אחד בשרשרת רחבה הכוללת מפקדים, גורמי מבצעים, יועצים משפטיים ובעלי תפקידים נוספים. לטענת הצבא, הצגת העדויות כאילו הן משקפות את מדיניות התקיפה כולה היא שגויה ומטעה.
צה"ל מתייחס גם לטענה שעלתה בסרט שלפיה אושרו תקיפות שבהן היה צפוי להיהרג מספר גדול במיוחד של אזרחים. במסמך נכתב כי "צה"ל מעולם לא תכנן, אישר או ביצע תקיפה כלשהי בעזה שבה היה צפוי כי ייהרגו 500 אזרחים", וכי גם הטענות על ספי אישור של 200 נפגעים אינן נכונות. לפי ההסבר, המספרים שאליהם מתייחס הסרט אינם "מכסה" של נפגעים מותרת, אלא לכל היותר ספי סמכות הקובעים מי רשאי לאשר תקיפה, כאשר כל מקרה מחייב בחינה פרטנית בהתאם לדין הבין לאומי.
עדויות, סרטונים וחומרים שלא נחשפו: הסרט שנועד להשיב ל"נז"א"
ניצול הנובה נגד נז"א: רוצים סרט זוועות? הכול בטלפון שלי
יוצר נז"א בהסתה נגד צה"ל בארה"ב: "המדינה שלכם ממנת את זה"
בזמן בכורת "נז"א": עשרות מחו עם תיעודי הזוועות מ-7 באוקטובר
יוצרי נז"א הציעו לבתי הקולנוע בישראל להקרין את הסרט בחינם
עומר שם טוב יוצא נגד נז"א: "במשך 505 ימים הייתי נזק אגבי"
ביחס למערכת "לבנדר" ולשימוש בבינה מלאכותית, דוחה צה"ל את הטענה שלפיה אלגוריתמים בחרו מטרות לתקיפה באופן עצמאי. במסמך מוסבר כי כלי הבינה המלאכותית משמשים להצלבת מידע מודיעיני בלבד, וכי כל מטרה מזוהה ונבחנת בידי חוקרי מודיעין ובעלי תפקידים אנושיים, לפני שהיא עוברת הליך אישור מבצעי הכולל מפקדים ויועצים משפטיים.
סוגיה נוספת שאליה מתייחס המסמך היא הירי סמוך למרכזי חלוקת הסיוע ההומניטרי ברצועת עזה. בצה"ל מדגישים כי הוראות הפתיחה באש אסרו ירי לעבר אזרחים, וכי כל דיווח על התנהלות חריגה נבחן. עוד מצוין כי בעקבות אירועים שבהם נהרגו אזרחים הופקו לקחים, עודכנו הנהלים וננקטו צעדים לשיפור הסביבה המבצעית באזורי החלוקה.
המסמך מתייחס גם לטענות שלפיהן "אין בלתי מעורבים בעזה" ולשאלת ההגדרה של רצח עם. בצה"ל דוחים את שתי הטענות מכל וכל. לטענתם, ההבחנה בין מחבלים לבין אזרחים בלתי מעורבים היא עיקרון יסוד בנהלים ובפקודות הצבא, והטענה בדבר רצח עם מוגדרת במסמך כחסרת בסיס. עוד נטען כי דעותיהם האישיות של מרואיינים בסרט אינן יכולות להעיד על מדיניות הצבא או על כוונותיו.
בסיכום התגובה כותב צה"ל כי הסרט מציג "תמונה כוזבת של צבא המעוניין לגרום לפגיעה באזרחים", ומתעלם לדבריו מהתהליכים שנועדו לצמצם את הפגיעה באוכלוסייה האזרחית, בהם ביטול תקיפות, שינוי תוכניות מבצעיות, דרישות למודיעין נוסף ובחינה משפטית של התקיפות. "ההשלכות הטרגיות של מלחמות לא מצדיקות עיוות של העובדות", נכתב במסמך, שבו מסכם הצבא כי הסרט יוצר רושם שגוי באמצעות השמטת הקשר עובדתי והצגה חלקית של המציאות.
