פרשת רשלנות רפואית חמורה מסעירה בימים אלה את העיר לאקנאו שבהודו: משפחתה של אישה קשישה טוענת כי הרופאים בבית חולים פרטי ברובע גומטי נגר ניתחו בטעות את ברכה הימנית, במקום את ברך שמאל הפגועה שלשמה אושפזה. לפי הדיווח של העיתונאית קומאל אגרוואל בעיתון "פראבהאט ח'באר", המשפחה גילתה את המחדל רק לאחר שהניתוח הסתיים והמטופלת שוחררה לביתה. כשחזרו לבית החולים לדרוש תשובות, נתקלו לדבריהם בלחצים כבדים ובאיומים ישירים מצד הרופא והצוות במטרה לקבור את הפרשה.
לצד הטענה לטעות הכירורגית החמורה, המשפחה מעלה טענה לשחיתות כספית: הטיפול בוצע במסגרת תוכנית הבריאות הממשלתית, המבטיחה טיפול רפואי מלא, נטול ניירת וללא עלות בבתי חולים מורשים. חרף העובדה שבית החולים תבע וקיבל כ=250 אלף רופי מתקציב התוכנית, נדרשה המשפחה לשלם במקביל 70 אלף רופי נוספים במזומן – דרישה המנוגדת לחלוטין להנחיות רשות הבריאות הלאומית ופותחת פתח לחקירה נפרדת.
בעקבות הפרסומים פתח משרד הבריאות המחוזי בבדיקה. ד"ר א.פ. סינג, הממונה מטעם קצין הרפואה הראשי על בתי חולים פרטיים, הודיע כי נשלח מכתב התראה למוסד הרפואי בדרישה להציג מיד את דוח הניתוח ואת כלל התיק הרפואי, והבהיר כי אם התשובות לא יניחו את הדעת יינקטו צעדים משמעתיים.
עם זאת, המשטרה המקומית טרם פתחה בחקירה פלילית פעילה. מפקד התחנה ציין כי הנושא מוכר להם רק מהרשתות החברתיות, וכי חקירה רשמית תיפתח ברגע שתוגש תלונה בכתב. במקביל, פנתה המשפחה לסגן ראש השרים של המדינה.
טעויות של ניתוח בצד הלא נכון נחשבות לאחד הסיוטים הגדולים ביותר בכירורגיה האורתופדית, ומוגדרות במערכות הבריאות בעולם כ"אירוע שלעולם אסור שיקרה". מומחים מציינים כי טעויות כאלה כמעט לעולם אינן נובעות מחוסר זיהוי של האיבר בזמן אמת, אלא מכשלים מנהלתיים מוקדמים: טופס הסכמה שנחתם בלי בדיקה כפולה, רשימת ניתוחים שגויה שהוקלדה בלילה, או כיסוי המטופל בבדים כירורגיים עוד לפני שווידאו בקול באיזה צד מדובר.
כדי למנוע מחדלים אלה, ארגון הבריאות העולמי וגופי תקינה בינלאומיים קבעו פרוטוקול קפדני המחייב סימון פיזי של האיבר על ידי המנתח כשהמטופל עדיין ער, וכן ביצוע "פסק זמן" מוחלט בחדר הניתוח שנייה לפני החתך הראשון, שבו כל הצוות מאמת בקול את זהות המטופל והאיבר המיועד.
למרות הנהלים, הנתונים מוכיחים כי טפסים אינם מעניקים חסינות מלאה: בבריטניה, למשל, שם נוהל ה־WHO הוא חובה מחמירה בכל חדרי הניתוח מאז 2010, נרשמו בתוך פחות משמונה שנים 460 מחדלים אורתופדיים חמורים במערכת הבריאות הציבורית. מתוכם, ב-64 מקרים נותח הצד הלא נכון של הגוף – עדות לכך שגם מערכות מתקדמות מתקשות לעיתים לבלום טעויות אנוש בשרשרת הבדיקות.
