באירופה מתעקשים שהמטרה היא ההתיישבות ולא מדינת ישראל, אלא שבחודשים האחרונים נרשמת החרפה משמעותית במדיניות האנטי ישראלית שמקדמות שורה של ממשלות אירופיות: מסימון מוצרים וסנקציות ממוקדות, דרך איסורי יבוא – ועד חיפוש במזוודות של נוסעים וניסיון להגיע לחברות, לשירותים ולמקורות המימון של פעילות ביהודה ושומרון.
הקו הרשמי עדיין עובר, כביכול, ביו"ש. בפועל, ככל שההגבלות מתרחבות, כך הן מתקרבות גם לישראל שבתוך "הקו הירוק": בנק בתל אביב, חברה שפועלת ברחבי הארץ או ישראלי שנוחת באירופה עשויים להיות מושפעים בשל קשר כלכלי לפעילות ביו"ש.
החודש כבר התייצבו בריטניה, צרפת, קנדה, דנמרק, פינלנד, איסלנד, אירלנד, נורווגיה, פולין, פורטוגל, ספרד ושוודיה מאחורי הצהרה משותפת לקידום או בחינת הגבלות על המסחר עם ההתיישבות. בהצהרה אף האשימו המדינות את ממשלת ישראל בכך שפעולותיה ביו"ש "מערערות את האפשרות לפתרון שתי המדינות".
לא כולן כבר הפעילו איסורים, אבל הכיוון ברור: מה שהחל במוצרים וביחידים מתרחב בהדרגה למסחר, שירותים ומימון.
הולנד: החרם נכנס למזוודה
בהולנד כבר לא מסתפקים במוצר שעל המדף. מאז 22 בספטמבר נאסר לייבא, לרכוש או למכור מוצרים שמקורם בהתיישבות שהאג מגדירה כבלתי חוקית.
האיסור מגיע גם לכבודה האישית: המכס ההולנדי מבהיר כי גם מזכרת, מתנה או מוצר לשימוש פרטי עלולים להיות אסורים. כך, ישראלי שאינו מתגורר ביו"ש יכול למצוא את עצמו נדרש להסביר למוכס מהיכן הגיע מוצר שנמצא במזוודתו.
טסים להולנד? בעקבות החרם נגד ישראל – כך תימנעו מבעיה במכס
בהאג מתעקשים שאין בכך שינוי ביחסי המסחר עם "ישראל עצמה". בירושלים רואים תמונה אחרת, וכבר נקטו צעדים דיפלומטיים נגד נציגי הולנד ברמאללה.
בריטניה: עכשיו גם הבנקים על הכוונת
בלונדון הולכים צעד נוסף. שר החוץ אד מיליבנד הודיע על איסור מתוכנן על יבוא מוצרים מההתיישבות ועל שינוי משטר הסנקציות, כך שיוכל לפגוע גם בגורמים שמממנים, בונים או מספקים שירותים לפעילות בה.
מיליבנד הצהיר בפרלמנט כי "ההתנחלויות אינן חוקיות. אסור לקדם אותן במדינה שלנו", והודיע כי בריטניה תסרב גם לבקשות לרישיונות יצוא של נשק ומוצרים אחרים שלטענתה תורמים ל"כיבוש". לדבריו, האיסור יישאר בתוקף "כל עוד הכיבוש נמשך".
ההחלטה הדרמטית של בריטניה נגד ישראל: "מחלוקת עם הממשלה"
כאן כבר קשה הרבה יותר להשאיר את הסיפור מעבר ל"קו הירוק". בנק ישראלי שמטהו בתל אביב יכול לממן דירה במעלה אדומים, חברת ביטוח מהמרכז יכולה לבטח פעילות ביו"ש, וחברה ישראלית יכולה לפעול משני צדי הקו.
שר החוץ גדעון סער הגדיר את החבילה הבריטית "אנטי-ישראלית" ואת דברי מיליבנד "שקרים מקוממים". ישראל גם הגיבה במעשים, ובהם ההחלטה לסגור את הקונסוליה הבריטית בירושלים ולנקוט צעדים נוספים נגד הנוכחות הבריטית.
מצרפת ועד אירלנד: הגוש מתרחב
הולנד ובריטניה הן הדוגמאות הבולטות, אבל הן כבר אינן לבד: ספרד מקדמת שורה של צעדים כלכליים ומדיניים נגד ישראל ודוחפת להגבלות גם ברמת האיחוד האירופי.
ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס קרא ביוני לאיחוד האירופי להשעות חלק מהסכם האסוציאציה עם ישראל, להטיל סנקציות ולאסור מסחר במוצרים מההתיישבות. "ההתעללויות האלה חייבות להיפסק אחת ולתמיד", אמר.
למרות הפסקות האש: 3 מדינות, בהן ספרד, בדרישה אנטי-ישראלית
גם שר החוץ הספרדי חוסה מנואל אלברס דרש מבריסל לאמץ איסור מלא, והבהיר: "ספרד אסרה את היבוא כבר מזמן ברמה הלאומית – והאיחוד האירופי חייב לעשות זאת".
אירלנד קידמה חקיקה לאיסור יבוא מוצרים מההתיישבות. שרת החוץ הלן מקנטי קראה להפוך את הצעד למדיניות אירופית והצהירה כי המהלך נועד "לשלוח מסר חזק לישראל". לדבריה, "אירופה אינה יכולה להמשיך להגן על סדר בינלאומי מבוסס כללים ובמקביל לאפשר מסחר עם התנחלויות בלתי חוקיות".
צרפת הודיעה על כוונתה להתקדם בהגבלות מסחר. פריז טוענת בתוקף שאין מדובר בחרם על ישראל, אך בהודעה הרשמית שלה קבעה כי יש להימנע מקשרים כלכליים ומסחריים המחזקים את מה שהיא מכנה "הנוכחות הבלתי חוקית" של ישראל בשטח.
נורווגיה בוחנת צעדים רחבים יותר שיגיעו גם לשירותים ולקשרים עסקיים. בלגיה כבר קידמה צעדים משלה, ואילו שוודיה, דנמרק, פינלנד, פולין, פורטוגל ואיסלנד הצטרפו להצהרה המשותפת שקוראת לקידום או בחינת הגבלות נוספות.
הצעדים אינם זהים ולא כולם כבר נכנסו לתוקף. אבל התמונה המצטברת משמעותית: במקום חרם אירופי אחד נבנית שכבה אחר שכבה רשת של צעדים לאומיים – וכל מדינה מוסיפה עוד כלי.
לא כולם מישרים קו
למרות ההחרפה, אירופה רחוקה מקונצנזוס. הניסיון להפוך את ההגבלות למדיניות כלל-אירופית עדיין נתקל בהתנגדות, ולכן אין כיום חרם של האיחוד כולו על מוצרי ההתיישבות.
זו גם הסיבה שהמחנה שמוביל את המהלך פועל בינתיים דרך ממשלות לאומיות. ההצהרה האחרונה כוללת 12 מדינות בלבד, ואחת מהן – קנדה – אינה אירופית. הפיצול הזה הוא כרגע אחד המחסומים המרכזיים בפני הפיכת גל הצעדים למדיניות מחייבת בכל היבשת.
מתחיל ביו"ש – אבל איפה זה נגמר?
זה לב הסיפור. באירופה אומרים שהיעד הוא ההתיישבות. אבל הכלכלה הישראלית אינה מחולקת בהתאם לקו שמשרטטים שם: חברה מתל אביב יכולה לפעול גם ביו"ש. בנק במרכז הארץ יכול לממן דירה במעלה אדומים. ישראלי מפתח תקווה יכול לקנות בקבוק יין ביו"ש ולהיתקל איתו במכס באמסטרדם.
וככל שהצעדים עוברים ממוצרים למימון, מחברות לשירותים ועד לכבודה האישית, ההבחנה הזאת נעשית קשה יותר ליישום. באירופה אומרים שזה מתחיל ונגמר ביו"ש. אבל כשהמזוודה של הישראלי, החברה מתל אביב והבנק שמממן פעילות מעבר לקו כבר נכנסים לתמונה – החרם כבר לא נשאר שם.
