משרד החינוך פרסם היום (שלישי) תזכיר המסכם את נתוני דוח Education at a Glance לשנת 2026 של ארגון ה-OECD. מהנתונים עולה כי ישראל משקיעה בחינוך שיעור מהתוצר מהגבוהים ביותר מבין מדינות הארגון, אך הצפיפות בכיתות נותרה מהגבוהות ביותר. ההוצאה הלאומית על מוסדות החינוך עמדה בשנת 2023 על 7.4% מהתוצר לעומת 5.5% בממוצע הארגון, נתון המציב את ישראל במקום הראשון מבין 30 המדינות שנבדקו. ההוצאה על החינוך היסודי, העל-יסודי והעל-תיכוני עמדה על 4.9% מהתוצר, לעומת 3.3% בממוצע.
בין השנים 2015 ל-2023 עלתה ההוצאה לחינוך בישראל בכ-51% במונחים ריאליים, לעומת כ-18% בלבד בממוצע ה-OECD. עם זאת, באותה תקופה גדל מספר התלמידים בישראל בכ-17.7%, מה שחילק את תוספת המשאבים בין ילדים רבים יותר. כתוצאה מכך, בשנת 2024 למדו בכיתה ביסודי 27.2 תלמידים בממוצע לעומת 20.6 בארגון, ובחטיבות הביניים 30 תלמידים לעומת 22.7. מדובר בצפיפות הגבוהה בכ-32% מממוצע ה-OECD, כאשר ישראל מדורגת במקום השני בצפיפות ביסודי ובמקום השלישי בחטיבות הביניים.
נתוני כוח ההוראה מציגים פערים נוספים: מורה ביסודי מלמד 844 שעות בשנה לעומת 770 בממוצע, בעוד בחטיבה העליונה מדובר ב-595 שעות לעומת 678. שכר המורים בפועל נמוך בכ-9% מממוצע הארגון ביסודי ובחטיבות הביניים ובכ-7% בחטיבה העליונה, אך בקדם-יסודי הוא גבוה בכ-3%. כמו כן, בשנת הלימודים 2024/25 עזבו 2% עד 3% מהמורים, כאשר בקרב המתפטרים בולטים מורים צעירים: כ-80% מהמתפטרים ביסודי, כ-86% בקדם-יסודי וכ-73% בחטיבות הביניים היו בעלי ותק של עד חמש שנים.
לצד האתגרים, הדוח מצביע על רמת השכלה גבוהה במיוחד של צוותי ההוראה ושל הציבור בישראל בכלל. רוב המורים בישראל מחזיקים בתואר שני או בדוקטורט: 51% ביסודי, 62.4% בחטיבות הביניים ו-55.8% בחטיבה העליונה. בקרב כלל הציבור, בשנת 2025 עמד שיעור בעלי ההשכלה האקדמית בגילאי 25 עד 64 על 40.6%, לעומת 35% עשור קודם לכן. בשילוב השכלה על-תיכונית שאינה אקדמית מגיע השיעור ל-51.2%, לעומת 42.6% בלבד בממוצע מדינות ה-OECD.
