כמה פעמים פתחתם כרטיסיית גלישה בסתר בגוגל כרום מתוך תחושה שאתם סוגרים מאחוריכם את הדלת וגולשים בפרטיות מוחלטת? עבור רובנו, מדובר בהרגל כמעט אוטומטי. אלא שבפועל, המונח "פרטיות" במצב הזה עושה עבודה הרבה יותר מצומצמת ממה שאתם נוטים לייחס לו. אם חשבתם שאיש לא יכול לראות היכן ביקרתם, כדאי שתחשבו מסלול מחדש ותבינו מה באמת קורה מאחורי הקלעים.
העקבות שנותרים על המחשב שלכם
נתחיל מהמחשב האישי שלכם. מצב "גלישה בסתר" אמנם מוחק את היסטוריית הגלישה, הקבצים הזמניים והעוגיות בתוך הדפדפן, אך הוא לא נוגע במידע שמנוהל מחוצה לו. כך למשל, כתובות ה-DNS של האתרים שבהם ביקרתם נשמרות ישירות במערכת ההפעלה שלכם. כל אדם שיריץ פקודה פשוטה במחשב שלכם לאחר הגלישה, יוכל לראות רשימה של האתרים שביקשו גישה לרשת, מבלי שהדפדפן יוכל למנוע או למחוק זאת.
יש האשליה הזו הובילה בשנת 2020 לתביעה ייצוגית ענקית נגד גוגל, שבה הואשמה החברה באיסוף נתונים מזהים של משתמשים בזמן גלישה בסתר. גוגל נאלצה להגיע להסדר שבו התחייבה למחוק מיליארדי רשומות מידע ולשנות את הניסוחים שלה. התביעה הוכיחה כי הכלי לא מונע מהאתרים שבהם אתם מבקרים, או מהשירותים של גוגל המוטמעים בהם, לאסוף עליכם מידע ולזהות אתכם, במיוחד אם בחרתם להתחבר לחשבון האישי שלכם במהלך הסשן.
מי עוד צופה בכם ברשת?
חשוב להבין שמצב הגלישה בסתר פועל רק ברמת המכשיר שלכם, ואין לו שום השפעה על הרשת. ספק האינטרנט שלכם, הנתב הביתי או ה-Wi-Fi במשרד ובבית הקפה עדיין רואים בדיוק לאילו דומיינים התחברתם. גם פרוטוקול האבטחה HTTPS לא מסתיר את שם האתר במהלך החיבור הראשוני, ובמכשירים מנוהלים כמו מחשב מהעבודה או מבית הספר, מנהלי הרשת יכולים לפענח ולראות את התנועה שלכם במלואה.
אז מה בכל זאת תקבלו מהפיצ'ר הזה? הוא עדיין שימושי כדי למנוע ממשתמשים אחרים באותו מחשב לראות את ההיסטוריה שלכם, והוא חוסם עוגיות צד שלישי כברירת מחדל. עם זאת, כדי לגלוש בבטחה, זכרו תמיד את המגבלות שלו: אל תתחברו לחשבונות האישיים שלכם במהלך הגלישה, והניחו תמיד שמי שמנהל את הרשת שבה אתם גולשים – רואה אתכם.
