השחקן דני שטג מציג בריאיון גלוי מסע חיים מורכב וסוער, החל מילדות בצל אובדן ושכול ועד לפסגת עולם המשחק הישראלי. שטג, שגדל בבית חילוני בתל אביב, איבד את אביו בגיל שנתיים בלבד באירוע התנגשות קטלני שהתברר לימים כפיגוע מכוון, בעוד אמו נפצעה קשה. הילדות בצל היעדר דמות אב וטראומת השואה של הוריו הובילה לשנות נערות קשות המלוות בכישלונות לימודיים ובאלימות רחוב. נקודת המפנה הראשונה הגיעה בגיל 16 וחצי, כאשר התקבל מתוך מאות מועמדים להצגה בתיאטרון חיפה, צעד שהעניק לו לראשונה תקווה ושימש עבורו כגלגל הצלה ממשי.
לאחר שירות צבאי, יצא שטג לטיול באפריקה, שם החל לעבור תהליך רוחני עמוק בעקבות המפגש עם טבע בראשיתי. עם חזרתו לארץ החל לחפש תשובות בספרות ובפילוסופיה, עד אשר נחשף בגיל 22 לקריאה בתנ"ך והרגיש כי הוא מגלה מחדש את שורשיו היהודיים. בעקבות כך החליט לחזור בתשובה, אך במשך שנים ארוכות נאלץ להסתיר את אורח חייו הדתי מחשש לפגיעה במעמדו המקצועי. גם במהלך צילומי הסדרה המצליחה "הפוך", נמנע מלחשוף את שמירת המצוות והקפיד על כשרות ותפילות בצנעא כדי שלא לסכן את פרנסתו בעולם הבידור.
החשש מכפייה ומהדרה התממש כאשר גורמים בתעשייה גילו על אמונתו. במהלך חזרות בתיאטרון, לאחר שהביע עמדה פוליטית עצמאית ונצפו על זרועו סימני תפילין, הותקף פיזית ומילולית בידי שחקניות שעבדו לצדו. שטג נחשף לביזוי ולחרם מקצועי, כשלאחר יציאתו מהארון הדתי בריאיון פומבי בשנת 2006 דעכו הצעות העבודה באופן דרמטי. למרות המחיר הכלכלי והאישי הכבד, בחר שלא לעזוב את תל אביב בעצת רבותיו ורעייתו, והמשיך לשמור על אמונתו בגלוי תוך שהוא מבהיר להפקות את מחויבותו לשבת ולכשרות.
כיום, כשהוא נשוי מזה 31 שנים, אב לילדים וסב לנכדים, משלב שטג בין פעילות בסדרות מובילות כמו "השוטרים" ו"פאודה" לבין תפקידו כגבאי בית כנסת וקורא בתורה. במבט לאחור הוא מדגיש כי התשובה היא שיבה הביתה אל השורשים של העם היהודי, ומבהיר כי אין לחשוש מהחיבור למסורת ולאמונה. מבחינתו, החיים בתל אביב והעבודה בעולם התרבות יכולים לדור בכפיפה אחת עם שמירת מצוות, אהבת התורה וגאווה בזהות היהודית, תוך שמירה על חיבור עמוק לכלל חלקי העם.
