ועדת הבחירות פסלה היום (רביעי) את מועמדותו של עופר כסיף. הימין חוגג, הרשתות גועשות, והתחושה היא שנעשה כאן צדק היסטורי. אז זהו, שאין שום סיבה לשמוח.
כל מי שעיניו בראשו יודע איך הסרט הזה נגמר. עופר כסיף יהיה חבר כנסת בכנסת הבאה, נקודה. ההחלטה של ועדת הבחירות היא בסך הכל פרק פתיחה זמני בהצגה שסופה ידוע מראש. הסוף נכתב כבר בבג"ץ.
"תומך טרור מתוך הכנסת": ועדת הבחירות דנה בפסילת אבו שחאדה
צריך לומר את האמת בקול רם: בג"ץ לא רואה את ועדת הבחירות ממטר. לא את הדיונים הארוכים, לא את הראיות שהוצגו, לא את התצהירים, לא את סרטוני ההסתה ותמיכה בטרור, ולא את החלטת נבחרי הציבור שיושבים בוועדה. כלום.
בעיני שופטי בג"ץ, ועדת הבחירות המרכזית היא גוף המלצה בלבד. חותמת גומי שצריך לעבור כדי להגיע אליהם. הם יושבים במגדל השן, מסתכלים מלמעלה על הדיון הדמוקרטי שהתקיים בכנסת, ומבטלים אותו בהינף קולמוס.
הזיגזג של בנט ולפיד: נמנעו בפסילת כסיף – והתהפכו בשחאדה
ההליך כולו הפך לפארסה. למה לטרוח להביא ראיות? למה לנהל דיון משפטי רציני בוועדה בראשות שופט עליון? הרי התוצאה בבג"ץ ידועה מראש. היא לא משפטית, היא פוליטית. היא מונעת מאג'נדה ברורה.
האג'נדה אומרת שכל עוד מדובר באיש שמאל קיצוני, כזה שמשתלח בחיילי צה"ל, תומך באויב ופועל נגד מדינת ישראל – הוא חסין. בג"ץ ימצא את הסעיף, ימצא את הפרשנות היצירתית, ימצא את "חופש הביטוי" ו"הזכות לבחור ולהיבחר" כדי להכשיר אותו. את אותה הזכות בדיוק הוא לא ימהר להעניק לאחרים.
העימות הקולני בין השר בן גביר וח"כ גוטליב לאחמד טיבי | צפו
ולכן, לא כדאי להתבלבל. השמחה היום מוקדמת. הפסילה של כסיף בוועדה חשובה ערכית, אבל היא חסרת משמעות מעשית. עד שבג"ץ לא יפסיק לנהל את המדינה לפי האג'נדה שלו ויתחיל לכבד את החלטות נציגי הציבור, כסיף וחבריו ימשיכו לצעוד אל הכנסת הבאה דרך דלת בית המשפט העליון.
