העימות הפוליטי זולג גם אל בין כותלי האקדמיה. בימים האחרונים מתנהל מאבק סביב אגודת הסטודנטים והסטודנטיות באוניברסיטת תל אביב, בעקבות טענות להתנגדות ולהדרה של פוליטיקאים ודמויות ציבוריות המזוהים עם המחנה הלאומי מאירועים בקמפוס.
הטענות מקבלות משנה תוקף דווקא על רקע העקרונות שמציגים האוניברסיטה ואגודת הסטודנטים עצמן: חופש ביטוי, שוויון וריבוי דעות. כעת מבקשים הסטודנטים שמעלים את הטענות לדעת האם אותם עקרונות נשמרים גם כאשר מדובר בדוברים המזוהים עם הימין.
על פי הטענות שעלו בקמפוס, לא מדובר רק בוויכוח סביב דובר אחד. סטודנטים טוענים כי פעם אחר פעם מתעוררת התנגדות כאשר מבקשים להביא דמויות המזוהות עם המחנה הלאומי. בשלב זה, הטענה כי מדובר במדיניות שיטתית של האגודה דורשת ביסוס באמצעות המקרים וההתכתבויות הרלוונטיים.
המחלוקת הנוכחית התחדדה סביב הגעתה הצפויה של חברת הכנסת טלי גוטליב מהליכוד. גוטליב הגיבה בחריפות לטענות על ההתנגדות להגעתה והודיעה כי בכוונתה להגיע לאוניברסיטה.
ח"כ טלי גוטליב מסרה בתגובה: "אוניברסיטת תל אביב, ממה אתם מפחדים? תפארת הצביעות. אם אתה תומך BDS, אוניברסיטת תל אביב תחבק אותך; אם תניף דגל אש"ף, בטח ובטח. ובכן, לא סותמים לנו את הפה. מחר אגיע".
הסערה מעלה מחדש את השאלה הוותיקה על גבולות השיח הפוליטי בקמפוסים: האם גוף המייצג ציבור סטודנטים מגוון מאפשר בפועל במה שווה לקולות מכל חלקי המפה הפוליטית, או שקיימים פערים בין ההצהרות על פלורליזם לבין המתרחש בשטח.
כעת המבחן יהיה פשוט: לא איזו עמדה פוליטית מקובלת יותר בקמפוס, אלא האם כללי חופש הביטוי חלים באופן שווה גם על מי שעמדותיו מעוררות התנגדות
