פרסמנו הערב (שני) בחדשות 14: עימות חזיתי בוועדת הבחירות המרכזית: השר לביטחון לאומי ויו"ר עוצמה יהודית, איתמר בן גביר, יחד עם ח"כ טלי גוטליב, יובילו וייצגו בעצמם את המפלגה בדיונים הדרמטיים שייערכו בפני הוועדה בבקשות לפסילת רשימת רע"ם ויו"ר בל"ד, סאמי אבו שחאדה. ההליך המשפטי המתוח נפתח לקראת הבחירות לכנסת ה-26, בעקבות שורת בקשות פסילה שהוגשו נגד המפלגות והמועמדים הערבים על בסיס סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת.
עוצמה יהודית הניחה על שולחן הוועדה שתי בקשות פסילה נפרדות: האחת כנגד רשימת רע"ם, והשנייה נגד אבו שחאדה באופן אישי, שבה בן גביר עצמו חתום כמבקש. במוקד הבקשה נגד יו"ר בל"ד עומד מאמר שפרסם ב-8 באוקטובר 2023 – יממה בלבד לאחר מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס – אשר שלטענת המפלגה, לצד התבטאויות נוספות, מהווה עדות מובהקת לתמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור נגד מדינת ישראל. כמו כן, מייחסת הבקשה לאבו שחאדה תמיכה באסירים ביטחוניים מורשעים ופעילות לשלילת אופייה היהודי של המדינה.
בעת הגשת הבקשה תקף בן גביר את הפסיקות בעבר: "עד היום בית המשפט העליון הכשיר בזה אחר זה את כל תומכי הטרור שביקשו להתמודד בבחירות לכנסת, בניגוד ללשון החוק. הגיעה השעה לעשות שינוי מערכתי ותפיסתי". מנגד, בקשת הפסילה נגד רע"ם היא אחת מתוך שלוש בקשות שהוגשו לפסילת המפלגה, לצד בקשות מקבילות מטעם מפלגת הליכוד ופורום "בוחרים בחיים".
מנגד, המועמדים הערבים דוחים בתוקף את הטענות ומייחסים להן מניעים פוליטיים. בתגובה שהגישה רע"ם באמצעות מרכז "עדאלה", נטען כי העתירות אינן מציגות כל ראיה של ממש לתמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור, וכי אף אחת מעילות הפסילה אינה מתקיימת בעניינה. גם אבו שחאדה השיב לוועדה כי הניסיון לייחס לו תמיכה באלימות הוא חסר שחר, הדגיש כי גינה פגיעה בחפים מפשע לאחר 7 באוקטובר וקרא להסדר מדיני, וטען כי מצע "מדינת כל אזרחיה" כבר נבחן ואושר בעבר בעליון.
הדיונים יתקיימו באולם ועדת הבחירות עצמו בראשות שופט בית המשפט העליון נעם סולברג, בהתאם לדרישת החוק האוסרת על קיום דיוני פסילות בהיוועדות חזותית מרחוק. עם סגירת הרשימות לכנסת ה-26, שבהן מתמודדת עוצמה יהודית בהובלת בן גביר כשגוטליב מוצבת במקום השני, צפוי הדיון להפוך לזירה פוליטית ומשפטית רותחת.
הכנסת מגדירה שלוש עילות בלעדיות המאפשרות למנוע מרשימה או ממועמד בודד להשתתף בבחירות: שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות, או תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד ישראל.
לאורך השנים קבע בית המשפט העליון רף ראייתי מחמיר במיוחד ליישום הסעיף, שדורש הצגת מסה קריטית של ראיות חד-משמעיות ומשכנעות כדי להגביל את הזכות הדמוקרטית היסודית לבחור ולהיבחר. משום כך, החלטת ועדת הבחירות המרכזית צפויה להיות רק יריית הפתיחה בקרב משפטי ממושך, כאשר כל הכרעה על פסילה או הכשרה תעבור לבחינה והכרעה סופית בהרכב שופטי בג"ץ עד למועד הבחירות.
