טלטלה ביטחונית בברית נאט"ו: משרד ההגנה האמריקני מקדם עבודת מטה לבחינת צמצום דרמטי וחסר תקדים של הנוכחות הצבאית של ארה"ב באירופה, שבמסגרתה עשויים לעזוב את היבשת עשרות אלפי לוחמים לצד כלי טיס, ספינות מלחמה ומערכות נשק אסטרטגיות – כך דווח ברשת NBC News בהסתמך על שבעה גורמים מערביים ואמריקניים בהווה ובעבר. המהלך, שעשוי לשנות מהיסוד את מאזן ההרתעה מול מוסקבה, נשקל בשעה שהחשש מהתפשטות התוקפנות הרוסית שובר שיאים.
מתוך כ-80 אלף חיילים אמריקנים המוצבים כיום על אדמת אירופה, אחת האפשרויות המרכזיות הנבחנות בפנטגון – כפי שדווח גם בסוכנות הידיעות רויטרס – כוללת הסגה של כ-25 אלף חיילים, שהם כמעט שליש מסך הכוח האמריקני ביבשת. הבחינה האסטרטגית, שהחלה ביוני ומיועדת להסתיים עד סוף השנה, מתמקדת לא רק בכוח אדם אלא גם בפריסת מטוסי קרב, כלי שיט ומערכות הגנה אווירית, מתוך כוונה להסיט משאבים צבאיים לזירות אחרות.
המלחמה מתקרבת לנאט"ו: מתקפת ענק רוסית – ופגיעה סמוך לפולין
את הבחינה מוביל תת-שר ההגנה למדיניות, אלברידג' קולבי, המוביל קו תקיף הדורש מבעלות הברית לקחת אחריות מלאה על הגנתן. התוכנית מעוררת דאגה עמוקה בקרב מדינות מזרח אירופה הגובלות באזור הלחימה, ובראשן פולין ורומניה, שלפי הדיווחים מפעילות לחץ דיפלומטי כבד על וושינגטון כדי למנוע את דילול הכוחות בשטחן. החשש האירופי הודגש ביתר שאת בימים האחרונים, כאשר גל תקיפות טילים וכטב"מים רוסיים על קייב הוביל להזנקת מטוסי קרב פולניים סמוך לגבול.
במקביל, גם בגבעת הקפיטול נשמעות ביקורות על המהלך: הסנאטורית הדמוקרטית ג'ין שאהין, החברה הבכירה בוועדת החוץ של הסנאט, פנתה למזכיר המדינה מרקו רוביו בדרישה לשלב את הדרג הדיפלומטי בתהליך, מתוך אזהרה כי נסיגה צבאית תגרור השלכות גיאופוליטיות מרחיקות לכת מעבר למספר החיילים שיעזבו. מנגד, הלחץ הגובר מצד ממשל טראמפ כבר הוביל לתוצאות: מדינות נאט"ו באירופה וקנדה הגדילו יחד את תקציבי הביטחון שלהן ב-20% בשנת 2025 לעומת השנה הקודמת, וחלקן החלו לחזק תעשיות נשק עצמאיות במטרה להקטין את התלות במערכות אמריקניות.
המבצע הרוסי הכושל בנמל התעופה הוביל לקרע דיפלומטי חסר תקדים
הנוכחות הצבאית האמריקנית באירופה מהווה את עמוד השדרה של ברית נאט"ו ואת מטריית ההרתעה המרכזית מול שאיפות ההתפשטות של רוסיה מאז תום מלחמת העולם השנייה. לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה ב-2022, תגברה ארצות הברית באופן משמעותי את כוחותיה ביבשת כדי להבטיח את שלומן של מדינות האגף המזרחי.
עם זאת, מדיניות ממשל טראמפ מציבה סימן שאלה על המשך המחויבות הביטחונית המסורתית של וושינגטון ללא נשיאה שוויונית בנטל. התפיסה האמריקנית הגורסת כי על אירופה לממן ולהוביל את הגנתה שלה, לצד הצורך של הפנטגון לרכז קשב ויכולות צבאיות מול איומים גוברים בזירות מקבילות – דוגמת אסיה-פסיפיק והמזרח התיכון, יוצרת מציאות ביטחונית חדשה. אף שארה"ב ממשיכה להשקיע בתשתיות קבועות של הברית ואינה מתכננת נסיגה טוטאלית, עצם הדיון על הוצאת עשרות אלפי לוחמים מאותת למוסקבה ולבירות אירופה על שינוי עמוק בכללי המשחק של הביטחון הגלובלי.
