נשיא המדינה יצחק הרצוג התייחס הערב (רביעי), בריאיון למגי טביבי במהדורת חדשות 14, לשורת הסוגיות הבוערות שעל סדר היום – מהבחירות הקרובות ומשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו, דרך ועדת החקירה לאירועי 7 באוקטובר ועד חוק הגיוס והסערה סביב הסרט "נז"א". הרצוג חשף כי הוא עדיין מבקש להביא את הצדדים במשפט נתניהו לגישור בבית הנשיא, אמר כי לדעתו יש לסיים את התיק בשל השפעתו השלילית על המדינה, והבהיר: "מבחינתי אין תנאים מוקדמים לכלום".
אחת ההתייחסויות המרכזיות בריאיון נגעה למשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ולשאלת האפשרות לסיים את ההליך באמצעות חנינה או הסדר אחר. הרצוג סיפר כי במקום להתמקד בשאלת החנינה, העדיף לנסות לקדם גישור בין הצדדים בבית הנשיא. "אני העדפתי לנסות לעשות משהו אחר, לנסות להגיע לגישור, להביא את הצדדים לגישור תחת בית הנשיא. הצעתי את הגישור לפני כמה חודשים, גם כי אני חושב שצריך לסיים את התיק הזה, כי השפעתו מאוד שלילית על המדינה".
"אין סיכוי שאענה": הנשיא הרצוג סירב לגנות את רע"מ
כשנשאל על התנאים לכניסה להליך, הבהיר: "אני מצפה, אני מקווה שזה יקרה. ברור לי שזה לא יקרה בבחירות". בהמשך הוסיף: "אני מבחינתי אין תנאים מוקדמים לכלום".
כאשר נשאל על הטענות שעולות במהלך משפט נתניהו בנוגע להתנהלות החקירות והראיות, הרצוג נמנע מלהכריע בהן ואמר כי הן עדיין מתבררות בבית המשפט. עם זאת, הוא חזר על רצונו לקדם את המהלך: "אני מאוד אשמח לראות את הצדדים באים לבית הנשיא לגישור".
הרצוג נשאל גם על פגישתו עם יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, ועם ראש השב"כ דוד זיני, שבה נידונו איומים אפשריים על טוהר הבחירות. הנשיא הדגיש כי אין בידיו אינדיקציה קונקרטית לניסיון לפגוע בתוצאות הבחירות. "בדיון העלינו תרחישים, תרחישי קיצון. לא שיש משהו קונקרטי שאני יכול להצביע עליו", אמר.
כשנשאל במפורש אם קיימות אינדיקציות לניסיון "לגנוב בחירות", השיב: "לא, אבל בגלל שאנחנו חיים בעולם דינמי, עם השפעות דיגיטליות משמעותיות, התפיסה היא – בוא נראה מי יכול פתאום לשבש בחירות". לדבריו, הוא סומך על ועדת הבחירות המרכזית שתיערך לתרחישים השונים. הרצוג הזכיר כי אלה יהיו הבחירות הראשונות מאז טבח 7 באוקטובר וקרא להפוך אותן ל"חגיגה אמיתית של דמוקרטיה".
במהלך הריאיון נשאל הרצוג גם על דבריו של יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן בנוגע לערוץ 14. הרצוג נמנע מלהתייחס ישירות לגולן, אך הבהיר את עמדתו העקרונית: "אני מאוד מעריך את ערוץ 14 ואני נמצא פה ומתראיין אצלך, נכון? אני באמת מאמין בדמוקרטיה באופן מלא, אני נגד סגירת כלי תקשורת". הנשיא הסביר כי בתקופת בחירות הוא מבקש להימנע ככל האפשר מהתייחסות למפלגות ולמועמדים ספציפיים, והוסיף: "אין לי גם כוונה להיות מעורב במערכת הזאת".
חלק אחר בריאיון הפך לעימות בין הרצוג לטביבי, לאחר שהנשיא נשאל על רע"ם ועל יו"ר המפלגה מנסור עבאס. הרצוג סירב להביע עמדה בנוגע ללגיטימיות הפוליטית של המפלגה ואמר: "את הרי מנסה לגרור אותי עכשיו להגיד דברים נגד מנסור עבאס, ואני לא יכול לעשות את זה". לדבריו, "החברה הישראלית היא מאוד מגוונת, וכל מי שחי על פני הארץ הזאת, האהובה שלנו, כולם שווים וכולם ילכו לקלפי להצביע".
כשנשאל על מפגש של עבאס עם אנשי חמאס והג'יהאד האסלאמי ב-2018 ועל השאלה אם מפלגתו יכולה להתמודד לכנסת, השיב הרצוג: "רק לזכור שהמפלגה הזאת מתמודדת כבר הרבה שנים, ואני לא זה שקובע, בית המשפט העליון קבע".
לאחר שטביבי אמרה כי הוא מסרב לגנות, הרצוג מחה: "את קובעת פה פסיקות, סליחה, גבירתי, עם כל הכבוד". בהמשך הוסיף: "אז תראייני אותו, אל תראייני את נשיא המדינה".
הרצוג נשאל גם כיצד יפעל לאחר הבחירות ולמי יעניק את המנדט להרכבת הממשלה. לדבריו, אין אפשרות להשיב לכך לפני שהתוצאות יהיו ידועות. עם זאת, כשנשאל על אפשרות של סבב בחירות נוסף במקרה של תיקו, הביע הסתייגות ברורה מחזרה למערכת הפוליטית שאפיינה את ישראל בשנים שלפני המלחמה. "אני חושב שסבבי הבחירות הרבים שהיו לנו עד 23' הביאו אותנו בסוף מוחלשים, עייפים, מותשים. הגענו ל־7 באוקטובר 23', ואני לא רוצה לחזור על כך".
בנושא חקירת אירועי 7 באוקטובר חזר הרצוג על תמיכתו הקודמת בשימוש בכלי הקיים בחוק – ועדת חקירה ממלכתית. "אני לא מסתיר ולא חוזר בי בדברים שאמרתי. אני חשבתי שיש היום חוק ועדות חקירה ויש ועדת חקירה ממלכתית ככלי שאפשר למצות בו את הבירור".
עם זאת, לנוכח הוויכוח הפוליטי והצעות שונות למבנה הוועדה, אמר כי הוא מותיר את ההכרעה בידי הכנסת: "היות שזה בדיון, אני משאיר את זה להכרעת הכנסת". הרצוג גם דחה את הניסיון לייחס מראש הטיה לשופטים: "יותר מדי דאגות וחרדות וניסיונות לצבוע בצבע מסוים החלטות של שופט כזה או אחר – אני חושב שזו טעות".
הרצוג התייחס בחריפות גם לסרט "נז"א", שעורר בימים האחרונים סערה בישראל בשל האופן שבו מוצגת בו פעילות צה"ל ברצועת עזה. הנשיא מתח ביקורת על כך שלדבריו הסרט מתעלם מטבח 7 באוקטובר ואמר: "פורסם שיש שם בעצם התעלמות מהשבעה באוקטובר, מהטבח הנורא ביותר שחווה עמנו מאז השואה, מהברבריות הנוראה שראינו עם מחבלי החמאס הנפשעים".
בהמשך הוסיף: "אני יכול לומר שבכל יחידה ויחידה, אנחנו בודקים לעומק עם יועצים משפטיים ועם מומחים את האפשרות לפגיעה בחפים מפשע או בלתי מעורבים. ולכן אני חושב שהסרט הזה הוא בושה וחרפה". הרצוג הדגיש כי מבחינתו הוויכוח אינו על עצם האפשרות להשמיע עמדות שונות: "בדמוקרטיה אומרים הכול. הוויכוח הוא על דברי שקר ובלע שמפיצים כלפי לוחמי צה"ל וכוחות הביטחון".
לקראת סיום הריאיון נשאל הנשיא על משבר הגיוס ועל היחס לציבור החרדי. הרצוג הציג את השירות בצה"ל ואת לימוד התורה כשני ערכים משמעותיים ואמר: "מבחינתי, שירות בצה"ל הוא זכות עצומה. עצומה ממש. ובנוסף לכך, לימוד התורה ותורתו אומנותו, זה אחד הדברים המשמעותיים ביותר בהיסטוריה של העם היהודי".
לדבריו, ניתן לשלב בין השניים: "אי אפשר להתעלם מכך שאתה יכול לעטות מדים וגם להיות תלמיד ישיבה. אנחנו רואים ישיבות ענקיות שבהן לומדים תורה וגם יוצאים לשרת". כשנשאל על מעצר חרדים שלא התייצבו לשירות, השיב: "אני לא מתלהב מכלי המעצרים. אני מודה".
לדבריו, האחריות למציאת חלופות נמצאת גם אצל הממשלה: "בסופו של דבר, זה הדרג הממשלתי שלא נתן תשובה מהן יכולות להיות סנקציות אחרות, חלף, במקום הסנקציות של מעצר".
הרצוג נשאל גם מדוע סוגיית השוויון בנטל אינה כוללת באותו אופן את הציבור הערבי. לדבריו, "יש מחסור בתקנים, יש ביקוש עצום של צעירים ערבים ללכת לשירות אזרחי". עם זאת, כשנשאל אם יש להחיל על הציבור הערבי את אותו מודל שמבקשים להחיל על החרדים, השיב: "אני לא חושב שזה אותו דבר".
