דרמה פוליטית מתפתחת היום (רביעי) בגרמניה סביב עתידו של הקנצלר פרידריך מרץ, כאשר הלחץ עליו בתוך מפלגת ה-CDU הולך וגובר בעקבות שורת כישלונות אלקטורליים ובראשם המפלה בסקסוניה-אנהלט. על רקע הספקולציות בנוגע לאפשרות שיוחלף, שמונת ראשי המדינות מטעם ה-CDU פרסמו הודעת תמיכה משותפת בקנצלר בניסיון להציג חזית אחידה. במקביל, מרץ ביטל את נסיעתו המתוכננת לעצרת הכללית של האו"ם בניו יורק ונשאר בגרמניה לקראת מבחנים פוליטיים נוספים שממתינים למפלגתו.
המשבר סביב מרץ התפרץ בעוצמה בעקבות הבחירות במדינת סקסוניה־אנהלט בתחילת החודש. מפלגת AfD זכתה ב-43.8% מהקולות, בעוד ה0CDU התרסקה ל-17.2% בלבד – לעומת 37.1% בבחירות הקודמות במדינה. התוצאה החריגה העמיקה את הדיון בתוך המחנה השמרני בשאלה האם מרץ עדיין מסוגל להוביל את המפלגה ולבלום את התחזקותה של AfD.
אחרי המפלה: מרץ תוקף את ה-AfD – ומתעלם מהמסר ששלחו הבוחרים
מרץ עצמו הבהיר לאחר התבוסה כי אין בכוונתו לעזוב את התפקיד וכי בכוונתו להשלים את כהונתו. אלא שהצהרותיו לא עצרו את הדיון הפנימי, ובימים האחרונים החלו להישמע גם קולות מתוך ה־CDU הקוראים לפתוח דף חדש. המשבר אינו נובע רק מתוצאות הבחירות במדינה אחת. התמיכה הארצית ב-CDU ובמפלגת האחות הבווארית CSU ירדה בסקרים לכ-18%–20%, ובחלקם נמצא הגוש מאחורי AfD. גם התמיכה האישית במרץ נשחקה באופן משמעותי.
אחד הסימנים הבולטים לעומק המשבר הגיע עם החלטתו של מרץ לבטל את השתתפותו בעצרת הכללית של האו"ם בניו יורק. הקנצלר היה אמור להגיע לארה"ב בשבוע הבא ולנאום בעצרת, אולם החליט להישאר בברלין כאשר מפלגתו נערכת לישיבה מיוחדת ולשני מבחנים אלקטורליים נוספים. ההחלטה התקבלה בזמן שה-CDU מנסה לעצור את תחושת המשבר ולהציג מחדש אחדות סביב הנהגת מרץ.
רעידת אדמה בגרמניה: הימין הקיצוני עם 44% ורחוק פסע מהשלטון
יו"ר סיעת השמרנים בבונדסטאג, תורסטן פריי, התייצב לצדו והבהיר כי מבחינתו מעמדו של מרץ אינו מוטל בספק גם אם הבחירות הקרובות יסתיימו בתוצאות קשות. גם מנהיג ה-CSU וראש ממשלת בוואריה, מרקוס זדר, ניסה להרגיע את הסערה. כאשר נשאל על הספקולציות בנוגע להפלת הקנצלר, הבהיר כי מהלך כזה לא יגיע מצד מפלגתו.
היום הגיעה תגובה מתואמת נוספת מצד בכירי ה-CDU. כל שמונת ראשי המדינות בגרמניה המשתייכים למפלגה פרסמו הצהרה משותפת שבה התייצבו מאחורי מרץ. בהצהרה הם ביקשו להפסיק את העיסוק בשאלות פרסונליות ולהתמקד בבעיות שמטרידות את הציבור הגרמני. המסר המשותף נועד להבהיר כי לפחות באופן פומבי, שכבת ההנהגה הבכירה של ה-CDU אינה תומכת במהלך להחלפת הקנצלר. אלא שעצם הצורך בפרסום הצהרת תמיכה משותפת מדגיש את עוצמת הדיון שהתפתח סביב עתידו של מרץ.
למרץ כמעט שלא נותר זמן להתאושש. ביום ראשון הקרוב צפויות בחירות בשתי מדינות נוספות – מקלנבורג-מערב פומרניה וברלין. במקלנבורג-מערב פומרניה מצבה של ה-CDU קשה במיוחד. בסקר INSA שפורסם לקראת הבחירות קיבלה המפלגה 7% בלבד – נתון שמקרב אותה באופן חריג לרף 5% הנדרש לכניסה לפרלמנט המקומי. גם בברלין ניצבת המפלגה בפני מערכת בחירות מורכבת.
"אי אפשר להמשיך כרגיל": התוצאה שמטלטלת את הפוליטיקה בגרמניה
לכן תוצאות ההצבעה ביום ראשון נתפסות בגרמניה כמבחן נוסף להנהגת מרץ. הפסדים נוספים עלולים להעמיק את הביקורת הפנימית, אף שבכירי המפלגה מתעקשים בשלב זה כי מעמדו כקנצלר וכמנהיג ה-CDU אינו עומד להצבעה.
למרות השיח על "הדחת מרץ", המנגנון החוקתי בגרמניה הופך מהלך כזה למורכב. הבונדסטאג אינו יכול פשוט להצביע אי-אמון בקנצלר ולהותיר את התפקיד פנוי. החוקה הגרמנית קובעת מנגנון המכונה "הצבעת אי-אמון קונסטרוקטיבית": כדי להדיח קנצלר מכהן, חברי הפרלמנט חייבים באותה הצבעה לבחור ברוב מוחלט אדם אחר שיחליף אותו.
המנגנון נועד למנוע מצב שבו ממשלה נופלת מבלי שקיימת חלופה המסוגלת לזכות ברוב בפרלמנט. בתולדות גרמניה המערבית והמאוחדת הצליח מהלך כזה פעם אחת בלבד: בשנת 1982 הודח הקנצלר הלמוט שמידט, והלמוט קוהל נבחר במקומו.
נכון לעכשיו לא הוגשה הצבעת אי-אמון נגד מרץ ולא הוצג מועמד מוסכם שיכול לזכות ברוב הדרוש להחלפתו. לכן הדרמה הנוכחית מתנהלת בראש ובראשונה בתוך המערכת הפוליטית והמפלגתית – ולא במסגרת הליך הדחה רשמי.
במקביל למשבר כבר עולים בתקשורת הגרמנית שמות של פוליטיקאים שעשויים למלא תפקיד מרכזי בעתיד אם מרץ לא יצליח לייצב את מעמדו. אחד השמות הוא הנדריק ווסט, ראש ממשלת נורדריין-וסטפאליה ואחת הדמויות הבולטות ב-CDU. שם נוסף שעולה בדיון הוא מרקוס זדר, מנהיג ה־CSU וראש ממשלת בוואריה. עם זאת, בשלב זה מדובר בספקולציות פוליטיות ולא בהתמודדות רשמית על תפקיד הקנצלר. זדר עצמו התייצב פומבית לצד מרץ והבהיר כי ה-CSU לא תפעל להפלתו.
מרץ נכנס ללשכת הקנצלר במאי 2025, לאחר הבחירות הפדרליות והקמת קואליציה בין גוש ה-CDU/CSU לבין המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. מאז התמודדה ממשלתו עם מחלוקות סביב הכלכלה, התקציב, הפנסיות וההגירה, לצד התחזקותה של AfD. המפלגה, שהייתה בעבר כוח אופוזיציוני קטן יחסית, הפכה בשנים האחרונות לאחד הכוחות המרכזיים בפוליטיקה הגרמנית.
ההישג שלה בסקסוניה-אנהלט העמיק את השאלה כיצד צריכות המפלגות המסורתיות להתמודד איתה – והאם האסטרטגיה של מרץ מצליחה לעצור את התחזקותה. בשלב הזה מרץ נשאר בתפקיד, ובכירי מפלגתו מתייצבים לצדו. אלא שהבחירות הקרובות הפכו את הימים הקרובים למבחן פוליטי משמעותי עבור הקנצלר – כאשר בתוך המחנה השמרני כבר מתקיים בגלוי דיון על היום שאחרי.
