דלג לתוכן הראשי
צילום: שאטרסטוק
צילום: שאטרסטוק

רעידת אדמה בגרמניה: הימין הקיצוני עם 44% ורחוק פסע מהשלטון

אפרת ברינר

אפרת ברינר

לפני 24 דקות

רעידת אדמה פוליטית במזרח גרמניה: מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" רשמה ניצחון חסר תקדים בבחירות המקומיות במדינת סקסוניה-אנהלט, והגיעה מרחק נגיעה משלטון • התוצאה מעמידה את הקנצלר פרידריך מרץ במלכוד היסטורי: האם לשבור את "חומת האש" - החרם המסורתי על הימין הקיצוני - או להקים קואליציה מסורבלת מהקצה השני של המפה?


תוצאות ראשוניות של הבחירות המקומיות במדינת המחוז סקסוניה-אנהלט שבמזרח גרמניה מצביעות הבוקר (שני) על נקודת מפנה דרמטית בפוליטיקה האירופית: מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" זכתה בכ-44% מקולות הבוחרים. מדובר בהישג הגבוה ביותר של מפלגה כלשהי בבחירות מחוזיות במדינה מאז שנות ה-50, המציב אותה כפסע מהקמת הממשלה האזורית הראשונה בגרמניה בהובלת הימין הקיצוני מאז תום מלחמת העולם השנייה.

פרידריך מרץ | צילום: שאטרסטוק

לפי הנתונים הראשוניים, ה-AfD השיגה יותר מכפול מכוחה של מפלגת השלטון השמרנית, שאיבדה כמחצית מכוחה במחוז לעומת הבחירות הקודמות. אף שהמפלגה חסרה ככל הנראה מושבים בודדים להשגת רוב מוחלט בפרלמנט המקומי, מנהיגת המפלגה אליס ויידל כבר הכריזה: "זהו הישג היסטורי. קיבלנו מנדט ברור מהציבור להרכיב ממשלה".

המפלגה הקיצונית בדרך לניצחון? החשש גובר בקרב יהודי גרמניה

10 תגובות
אתמול 16:32|דסק החדשות C14

המצב החדש מאתגר את "חומת האש" – עיקרון יסוד פוליטי בגרמניה מאז מלחמת העולם השנייה, שבו כל מפלגות המרכז, הימין המתון והשמאל מחרימות לחלוטין את הימין הקיצוני ומסרבות לשבת איתו בכל ממשלה. לפי החוק המקומי בסקסוניה-אנהלט, מועמד ה-AfD, אולריך זיגמונד, אינו זקוק לתמיכה פעילה של מפלגות אחרות כדי להיבחר לראש הממשלה האזורי, די בכך שמספר מסוים של חברי פרלמנט יימנעו בהצבעה כדי לאפשר לו להקים ממשלת מיעוט.

לשון המאזניים עשויה להיות מפלגת השמאל הקיצונית של שרה וגנקנכט. המפלגה שברה טאבו ממושך וקראה לבטל את החרם על ה-AfD בטענה שהציבור דחה אותו, כך שהימנעות שלה בהצבעה עשויה להעניק לימין הקיצוני את השלטון. אם BSW לא תעבור את אחוז החסימה (5%), ה-AfD תנסה לשכנע מספר חברי פרלמנט מה-CDU להימנע. במקביל, ראש הממשלה המקומי היוצא מטעם ה-CDU, סוון שולצה, סירב להתחייב להמשך החרם וציין כי מפלגתו נדרשת לנתח את סיבות התבוסה.

פרידריך מרץ | צילום: שאטרסטוק

ההתפתחות מציבה דילמה קיומית בפני קנצלר גרמניה ומנהיג ה-CDU, פרידריך מרץ. החרם על ה-AfD נחשב למדיניות הדגל של מרץ ולסמל של הימין השמרני המסורתי, המתנגד בתוקף לעמדותיה הקיצוניות של המפלגה – הדוגלת בגירוש מהיר של מהגרים, עזיבת האיחוד האירופי, הפסקת הסיוע לאוקראינה והסרת הסנקציות מעל רוסיה.

מרץ עומד כעת בפני שתי אפשרויות מסוכנות: לכפות על נציגי מפלגתו להמשיך בחרם ולהקים קואליציה רעועה עם השמאל, הירוקים והקומוניסטים לשעבר – מהלך שמעורר התנגדות עזה בקרב אנשי מפלגתו במזרח גרמניה; או לאפשר להם לשתף פעולה עם ה-AfD, צעד שעלול לפרק את מפלגתו ואת הקואליציה הפדרלית שלו בברלין, שכן שותפיו הסוציאל-דמוקרטים מתנגדים לכל מגע עם הימין הקיצוני.

נשיא המדינה יצחק הרצוג וקנצלר גרמניה פרידריך מרץ | צילום: עמוס בן גרשום/ לע״מ

מעבר למשמעות הסמלית, במערכת הביטחון בגרמניה שוררת דאגה עמוקה. סקסוניה-אנהלט היא אמנם מדינה קטנה יחסית המונה 2.3 מיליון תושבים, אך הקמת ממשלה מקומית של ה-AfD תעניק לה שליטה ישירה על המשטרה ועל הסניף המקומי של שירות הביטחון הפנימי הגרמני, המופקד על הגנת החוקה.

האירוניה והסכנה הביטחונית טמונות בכך ששירות הביטחון עצמו מגדיר את ה-AfD כארגון קיצוני ומנהל אחריה מעקבים. גורמי ביטחון מתריעים כי מתן גישה לחומרים מודיעיניים מסווגים – במיוחד בנושאי ביטחון, הגנה מרחפנים ופעילות ריגול רוסית – לידי מפלגה המפגינה קו פרו-רוסי מובהק, מהווה איום ישיר על ביטחונה של גרמניה כולה.

רה"מ נתניהו ופרידריך מרץ בפגישה במהלך 2024 | צילום: קובי גדעון, לע״מ

עלייתה ההיסטורית של מפלגת AfD מעוררת דאגה עמוקה בקרב הקהילה היהודית בגרמניה וארגוניה המרכזיים, ובראשם המועצה המרכזית של יהודי גרמניה, שרואים בה סכנה ממשית ומפלגה בעלת שורשים אנטישמיים וקיצוניים. החשש המרכזי נובע מהניסיון המתמשך של אנשי המפלגה לשכתב או להמעיט מחשיבותו של זיכרון השואה בשיח הציבורי, לקצץ בתקציבי הנצחה וחינוך בנושא, ומקשריהם של חלק מבכיריה עם גורמים נאו-נאציים.

ברמה המעשית, במדינת מחוז שבה תשלוט המפלגה, היא תחזיק בסמכות ישירה על תקציבי האבטחה של בתי כנסת ומוסדות קהילתיים – נושא רגיש במיוחד במדינה שחוותה בעבר פיגועים נגד הקהילה, דוגמת מתקפת הטרור על בית הכנסת בעיר האלה.