תפנית דרמטית ביחסים הבינלאומיים: ראש ממשלת קנדה, מארק קרני, בוחן מהלך חסר תקדים להעמקת הקשרים עם האיחוד האירופי ואף אפשרות לקבלת מעמד חדש של "חברה שותפה" בגוש – כך דווח היום (ראשון) בוול סטריט ג'ורנל.
המגעים החשאיים מגיעים על רקע החרפת מלחמת הסחר ומכסים בהיקף עשרות מיליארדי דולרים שהטיל ממשל טראמפ. בבריאות הכלכלית של אוטווה סבורים כי התלות המוחלטת בשכנה מדרום מהווה סיכון אסטרטגי, וכי יש למצוא אלטרנטיבה חזקה מעבר לאוקיינוס.
מאחורי המהלך עומד שינוי עמוק בדינמיקה העולמית. עד כה, היחסים בין קנדה לאיחוד האירופי נשענו בעיקר על הסכם סחר חופשי חלקי (CETA) שנחתם לפני כעשור, בעוד שכלל התשתיות והכלכלה הקנדית היו שזורות בעורק החיים האמריקני.
אולם, לפי הדיווח, מדיניות המכסים והלחץ הכלכלי של וושינגטון סדקו את האמון גם בקרב מדינות האיחוד האירופי. באירופה מזהים כעת הזדמנות פז להתחבר למשאבי הטבע, האנרגיה והטכנולוגיה של קנדה כדי לצמצם את התלות שלהם עצמם בשוק האמריקני.
במסגרת האפשרויות שנבחנות, הצדדים דנים בהקלות נרחבות בתנועת סחורות, שירותים ועובדים בתחומים כמו אנרגיה, בינה מלאכותית, ביטחון ומינרלים קריטיים. קרני אף שוחח עם מנהיגים אירופים על מנגנון שיאפשר לקנדים לחיות ולעבוד באירופה ללא ויזה. בנוסף, נבחנות תוכניות להנחת כבלים תת-ימיים חדשים, הקמת מרכזי נתונים והרחבת תשתיות ליצוא אנרגיה קנדית הישר לשוק האירופי.
המגעים מתנהלים כרגע בחדרים סגורים משלוש סיבות מרכזיות: ראשית, חשיפה מוקדמת עלולה להיתפס בוושינגטון כ"בגידה" אסטרטגית ולגרור צעדי ענישה אמריקניים מיידיים. שנית, קנדה מבקשת לוודא שאירופה מציעה נכונות אמת ולא משתמשת בשיחות רק כמנוף מיקוח מול ארה"ב. לבסוף, המהלך דורש יצירת תקדים משפטי – שכן מעמד של "חברה שותפה" כלל אינו קיים כיום בחוקי האיחוד, ויידרש הליך חקיקה מורכב מאפס לפני שניתן יהיה להביאו לאישור רשמי.
