הווידוי החשוף של יהודה לוי על החרם שעבר בילדותו הצליח לגעת בנקודה שהורים רבים מכירים. אי אפשר למנוע מילדים כל אכזבה, דחייה או ריב חברתי. אבל אפשר לתת להם כלים שיעזרו להם להבין מי עושה להם טוב, מתי להציב גבול ומתי הגיע הזמן להתרחק.
לוי סיפר כי גם כמעט 40 שנה אחרי שהחרם הסתיים, הילד שחווה אותו עדיין נמצא בתוכו. הוא תיאר כיצד החוויה השפיעה על הדרך שבה הסתכל על עצמו ועל הקשרים שלו עם אחרים. לכן, לצד הרצון להגן על הילדים, חשוב גם ללמד אותם לבנות לעצמם מצפן חברתי.
7 כללי חברות שכדאי ללמד אותם
- לא לרדוף אחרי אנשים: למדו אותם שחברות לא אמורה להרגיש כמו מרדף. אם הם תמיד יוזמים ומנסים לשמור על הקשר, כדאי שיעצרו וישאלו את עצמם אם הוא באמת הדדי. הם לא צריכים לשכנע מישהו להיות חבר שלהם.
- שימו לב איך אתם מרגישים אחרי שאתם מבלים איתם: לא תמיד קל להסביר לילדים למה חבר מסוים לא טוב להם ולכן כדאי להתחיל דווקא מהתחושה שלהם. האם הם חוזרים ממפגש שמחים ורגועים, או שהם מתחילים לנתח כל דבר שאמרו? האם הם מרגישים חופשיים להיות עצמם או שהם מפחדים לטעות ליד אותו חבר? לפעמים התחושה שנשארת אחרי המפגש מספרת הרבה יותר ממה שקרה במהלכו.
- חבר שצוחק כשאתם נבוכים לא רק צוחק: בדיחות הן חלק מחברויות, אבל יש הבדל בין צחוק משותף לבין צחוק על חשבונם. אם הם אומרים שנפגעו ועדיין ממשיכים, זו כבר לא בדיחה תמימה. למדו אותם לשים לב האם הצד השני מכבד את הגבול שלהם או דווקא נהנה לראות אותם נבוכים. חבר טוב יכול לצחוק איתם, אבל גם יודע מתי לעצור.
- אתם לא צריכים להפוך למישהו שאתם לא: ילדים יכולים לעשות הרבה כדי להרגיש שייכים, במיוחד כשהם מפחדים להישאר מחוץ לקבוצה. הם לא צריכים לשנות את האישיות שלהם, להסתיר את התחביבים שלהם או להתנהג אחרת רק כדי לזכות באישור של אחרים. מותר להם להתפתח ולהשתנות, אבל השינוי צריך להגיע מתוך רצון ולא מתוך פחד מדחייה. חברות טובה משאירה מקום למי שהם באמת.
- חבר אמיתי חוגג איתכם את ההצלחות שלכם: קנאה היא רגש טבעי וגם חבר טוב יכול להרגיש אותה לפעמים. הבעיה מתחילה כשהקנאה הופכת להקטנה, לעקיצות או לניסיון להוריד אותם. למדו אותם לזהות את ההבדל בין חבר שמתמודד עם הקנאה שלו לבין חבר שמנסה לגרום להם להרגיש רע בגלל ההצלחה.
- למדו את ההבדל בין להיות אדיבים לבין להיות נגישים: כדאי ללמד אותם שאפשר להיות ילדים טובים בלי להגיד כן לכל דבר. הם יכולים לעזור לחבר ועדיין לשמור על הזמן שלהם. הם יכולים להיות נחמדים בלי לספר לכולם את הסודות שלהם. אמון נבנה בהדרגה ולא כל מי שמתקרב אליהם חייב לקבל גישה מלאה לחיים שלהם. גבול לא הופך אותם לאנשים פחות טובים.
- לא לפחד לצמוח: לא כל חברות נועדה להישאר לכל החיים וזה לא בהכרח אומר שמישהו עשה משהו רע. אנשים משתנים, עוברים מסגרות ומגלים שהם רוצים דברים אחרים. לפעמים קשר שהיה משמעותי בגיל מסוים פשוט מפסיק להתאים. למדו אותם שמותר להם להמשיך הלאה בלי להרגיש אשמה. פרידה מחברות לא אומרת שמשהו לא בסדר בהם.
הסיפור של יהודה לוי מזכיר עד כמה חוויות חברתיות מהילדות נשארות איתנו. לכן חשוב ללמד ילדים לא למדוד את הערך שלהם לפי מספר החברים, אלא לזהות קשרים שעושים להם טוב, להציב גבולות ולזכור שדחייה לא מגדירה אותם.
