עולים למטוס, מורידים את הנעליים, מוציאים את המחשב מהתיק ומניחים את הנוזלים בצד. אנחנו עושים את זה כמעט באופן אוטומטי. אבל לא תמיד הטיסות היו נראות כך.
פיגועי 11 בספטמבר 2001 שינו את עולם התעופה האזרחית בארצות הברית. בעקבותיהם, הממשל האמריקאי שינה את מערך האבטחה בשדות התעופה וחיזק שורה של נהלים. חלק מהשינויים הגיעו מיד ואחרים התפתחו בשנים שלאחר מכן.
אז מה השתנה?
- הבידוק בשדה התעופה הפך לממשלתי: לפני 11 בספטמבר, חברות פרטיות הפעילו את מערך הבידוק הביטחוני בארצות הברית עבור חברות התעופה. אחרי הפיגועים, הממשל האמריקאי החליט לשנות את השיטה.
בנובמבר 2001 הוקמה רשות אבטחת התחבורה האמריקאית, TSA. הרשות קיבלה אחריות על בידוק הנוסעים והכבודה בשדות התעופה. בתוך כשנה עבר המערך לעובדים פדרליים. כלומר, הבידוק בשדה הפך לחלק ממערכת ביטחון ממשלתית רחבה הרבה יותר. - מאבטחים סמויים קיבלו תפקיד גדול יותר: גם בתוך המטוס השתנה מערך האבטחה. ארצות הברית הרחיבה משמעותית את פעילות המרשלים האוויריים, אנשי אכיפת חוק שטסים בחשאי כחלק ממערך ההגנה על המטוס. הנוכחות שלהם אמורה להישאר סמויה מהנוסעים. כך שאם תהיתם פעם אם יש מאבטח סמוי על הטיסה, התשובה היא בהחלט כן.
- דלת תא הטייס הפכה להרבה יותר מאובטחת: אחד השינויים הבולטים הגיע דווקא בקדמת המטוס. אחרי 11 בספטמבר, הרשויות דרשו לחזק את ההפרדה בין תא הטייס לנוסעים. חברות התעופה נדרשו להתקין דלתות מחוזקות ולשמור עליהן נעולות בזמן הטיסה. המטרה הייתה למנוע כניסה לא מורשית לתא הטייס.
- גם המזוודה שנשלחת לבטן המטוס נכנסה לבדיקה: הבידוק לא הסתיים בתיק היד שלכם. אחרי 11 בספטמבר, הרשויות הרחיבו משמעותית גם את הבדיקות של הכבודה שנשלחת לבטן המטוס. מערכות לגילוי חומרי נפץ נכנסו לשימוש רחב יותר. כך, גם מזוודה שנמסרת בדלפק עוברת בדיקות לפני שהיא מגיעה למטוס.
- התחילו לסנן נוסעים עוד לפני העלייה למטוס: ארצות הברית הרחיבה את מערכות סינון הנוסעים. הרשויות החלו להשתמש ביותר מידע כדי לזהות נוסעים שעלולים להוות סיכון. המערכת השתמשה בפרטי הנוסע ובמידע נוסף כדי לבצע בדיקות מול רשימות מעקב. במקרים מסוימים, נוסעים קיבלו בדיקות נוספות לפני העלייה למטוס.האבטחה הפכה מתהליך שמתרחש בשדה למערכת שמתחילה עוד לפני שמגיעים לשער.
- רשימת החפצים שאסור להעלות למטוס השתנתה: למשל, סכינים, מספריים וכלים חדים אחרים הפכו לפריטים שנבדקים בקפדנות או נאסרים בכבודת היד. גם מציתים, כלי עבודה וחפצים שעלולים לשמש כנשק זכו להגבלות שונות. חשוב לציין שחלק מהכללים האלה הוחמרו בעקבות איומים וניסיונות פיגוע שהגיעו אחרי 11 בספטמבר.
- חליצת נעליים והגבלת כמות הנוזלים: בדיקת הנעליים נכנסה בעקבות ניסיון הפיגוע של ריצ'רד ריד בדצמבר 2001, שניסה להפעיל חומר נפץ שהחביא בנעליו. כלל 100 המיליליטר הגיע כמה שנים אחר כך, בעקבות ניסיון פיגוע ב-2006 שבו תוכנן להשתמש בחומרי נפץ נוזליים כדי לפגוע במטוסים.
11 בספטמבר שינה את עולם התעופה והפך את האבטחה לחלק בלתי נפרד מכל טיסה. מאז נוספו שכבות של בידוק, סינון ואמצעי הגנה שמלוות אותנו מהרגע שאנחנו מגיעים לשדה ועד ההמראה. חלק מהפעולות כבר הפכו לאוטומטיות עבורנו, אבל מאחוריהן עומדות שנים של שינויים שנועדו להפוך את הטיסה לבטוחה יותר.
