לא רק צעירים היוצאים להתמחות או להשתלמות: נתונים חדשים מצביעים על עלייה חדה במספר הרופאים שעוזבים את ישראל לתקופות ממושכות, ובהם גם רופאים ותיקים הנמצאים בשיא הקריירה המקצועית. בעקבות הממצאים פנה היום, שני, ד״ר זאב פלדמן, יו״ר ארגון רופאי המדינה, לראשי המפלגות והזהיר כי ללא צעדים מיידיים, המגמה עלולה לפגוע ביציבות מערכת הבריאות הציבורית וביכולתה להכשיר את הדור הבא של הרופאים.
במכתבו כתב ד״ר פלדמן: ״אני רואה מקרוב, יום-יום, את קריסתה ההדרגתית של מערכת הבריאות הציבורית. מדובר בשעת חירום לאומית. אם לא תציבו את הצלת הרפואה הציבורית בראש סדר העדיפויות הלאומי כבר עכשיו בתקופת הבחירות, מדינת ישראל עומדת בפני משבר בריאותי חסר תקדים שיפגע בכל אזרח ואזרח״.
זינוק של 94% בתוך עשור
לפי ניתוח שערכו פרופ׳ איתי אטר, פרופ׳ נתאי ברגמן והדוקטורנט דורון זמיר מאוניברסיטת תל אביב, 1,369 רופאים ורופאות יצאו מישראל לתקופה של שנה לפחות בשנים 2023-2025. זאת לעומת 705 רופאים בתקופה המקבילה עשור קודם לכן, עלייה של כ־94%. הניתוח התבסס על הצלבת מאגרי מידע רשמיים בחדר המחקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ובהם מרשם האוכלוסין, מרשם ההשכלה וקובץ רישיונות העיסוק. הנתון לשנת 2025 הוא אומדן ראשוני שעדיין אינו סופי.
חשוב לדייק: שהייה של שנה לפחות בחו״ל אינה בהכרח עזיבה לצמיתות. רופאים ישראלים רבים יוצאים להשתלמויות, למחקר ולהתמחויות-על, וחלקם שבים לישראל. לכן לא ניתן לקבוע שכל 1,369 הרופאים היגרו מהארץ באופן קבוע. עם זאת, לפי הנתונים שהציגו החוקרים, גם לאחר שמביאים בחשבון רופאים החוזרים לישראל, מספר הרופאים היוצאים גבוה ממספר החוזרים. במכתב של ארגון רופאי המדינה נטען כי ישראל איבדה בתקופה שנבדקה כ־255 רופאים בממוצע בכל שנה, לאחר קיזוז החוזרים , פי חמישה מהממוצע שנרשם בעשור הקודם.
אחד מכל חמישה – בן 45 ומעלה
הממצא שמדאיג במיוחד את החוקרים נוגע לגילם ולניסיונם של הרופאים: כ-20% מהרופאים שיצאו בשנים 2023-2025 היו בני 45 ומעלה, לעומת כ-14% בתקופה המקבילה עשור קודם לכן. בסך הכול יצאו בתקופה האחרונה כ־281 רופאים בקבוצת הגיל הזאת. המשמעות האפשרית היא שלא מדובר רק ברופאים צעירים הנוסעים לתקופת הכשרה, אלא גם במומחים ותיקים, שחלקם ממלאים תפקיד מרכזי בטיפול בחולים ובהכשרת מתמחים. ״לא מדובר רק במספרים, אלא באיכות ההון האנושי ובעתיד הרפואה של המדינה״, כתב ד״ר פלדמן. לדבריו, עזיבת רופאים מנוסים עלולה לפגוע גם ביכולת להכשיר את דור הרופאים הבא.
הפגיעה ניכרת במקצועות מרכזיים
העלייה ביציאה מהארץ נרשמה בשורה של מקצועות רפואיים. לפי המחקר, בשנים שנבדקו יצאו מישראל:
215 רופאים פנימאים – כ-3.9% מכלל הרופאים בתחום.
188 כירורגים – כ-6% מכלל הכירורגים.
116 רופאי עיניים, עור ואף-אוזן-גרון – כ-6.2% מכלל הרופאים בתחומים אלה.
94 רופאי ילדים – כ-6.2% מכלל רופאי הילדים.
השיעורים היו גבוהים יותר כאשר נבחנו רק רופאים שטרם מלאו להם 60. בקרב רופאי העיניים, העור והאף-אוזן-גרון בקבוצה זו הגיע שיעור היוצאים לכ-9.4%.
״יצוא הרופאים הוא הענף הכי לא רווחי לישראל״
במכתבו לראשי המפלגות קשר ד״ר פלדמן בין עזיבת הרופאים לבין העומס ותנאי העבודה במערכת הציבורית. ״הגענו למצב שבו יצוא רופאים הוא הענף המוביל והכי לא רווחי למדינת ישראל״, כתב. ״משבר זה אינו גזירת גורל, אלא תוצאה ישירה של מדיניות הרעבה תקציבית מתמשכת״. לדבריו, עזיבת הרופאים מצטרפת לעלייה בשחיקה, להזדקנות כוח האדם הרפואי, לעומסים בבתי החולים ולפערים בנגישות לשירותי רפואה בין המרכז לפריפריה. אלה הן טענותיו של יו״ר ארגון רופאי המדינה, ולא מסקנות שנבחנו במסגרת המחקר על עזיבת הרופאים.
ישראל מול העולם: פחות רופאים ואחיות מהממוצע
אין כיום מדד בינלאומי אחיד ועדכני שמאפשר להשוות ישירות את שיעור הרופאים שעזבו את ישראל בשנים האחרונות לשיעור העזיבה בכל מדינה אחרת. המדינות משתמשות בהגדרות שונות, יציאה זמנית, הגירה קבועה, עבודה במדינה אחרת או שינוי תושבות ,ולכן לא ניתן לקבוע על סמך הנתונים הקיימים היכן ישראל מדורגת בעולם בהגירת רופאים. עם זאת, נתוני ה-OECD ממחישים מדוע אובדן כוח אדם רפואי עלול להיות משמעותי במיוחד בישראל. לפי דוח Health at a Glance 2025, בישראל עובדים 3.5 רופאים לכל אלף תושבים, לעומת 3.9 בממוצע במדינות הארגון. הפער בקרב האחיות גדול אף יותר: 5.6 אחיות לאלף תושבים בישראל, לעומת 9.2 בממוצע ה-OECD. גם מספר מיטות האשפוז נמוך מהממוצע, 3 מיטות לאלף תושבים בישראל לעומת 4.2 במדינות הארגון.
לפי אותו דוח, ההוצאה הלאומית על בריאות בישראל עומדת על 7.6% מהתוצר, לעומת 9.3% בממוצע במדינות ה-OECD. שיעור ההוצאה המכוסה באמצעות מימון חובה עומד בישראל על 62%, לעומת 75% בממוצע הארגון. הנתונים אינם מוכיחים שהתקצוב הנמוך הוא שגרם לעזיבת הרופאים, אך הם מצביעים על נקודת פתיחה מאתגרת: מערכת הבריאות הישראלית מתמודדת מלכתחילה עם משאבי כוח אדם ותשתיות מצומצמים ביחס לממוצע במדינות המפותחות.
הדרישה: תוכנית לאומית לשימור הרופאים
ד״ר פלדמן דורש מראשי המפלגות להתחייב לתוכנית לאומית לשימור רופאות ורופאים בישראל. בין הצעדים שהציע: שיפור תנאי העבודה הבסיסיים, הקמת מעונות יום בבתי החולים, הרחבת משרות הורים, הסדרת נסיעות לתורנויות ולכוננויות, הכרה בעבודה מהבית והקמת מרכזי מצוינות בפריפריה. ״הכתובת כתובה על הקיר״, הזהיר. ״בלא שינוי מדיניות מיידי ומקיף, קריסת הרפואה הציבורית תהפוך לעובדה מוגמרת״.
המחקר אינו מאפשר לקבוע כמה מהרופאים יחזרו לישראל וכמה מהם יישארו בחו״ל. אולם השילוב בין הזינוק במספר היוצאים, העלייה בחלקם של הרופאים הוותיקים והמחסור הקיים בכוח אדם מציב בפני מקבלי ההחלטות שאלה דחופה: כיצד משאירים בישראל את הרופאים שכבר הוכשרו בה, לפני שהיציאה הזמנית תהפוך לעזיבה קבועה.
