המחלקה הפנימית מגיעה הביתה: רופאים ואחיות עורכים ביקורים, אנטיביוטיקה ניתנת לווריד ומצבו של המטופל מנוטר, בלי להעביר אותו למיטת אשפוז בבית החולים. דוח חדש של משרד הבריאות מצביע על התרחבות דרמטית של אשפוז הבית החריף בישראל, שהפך בתוך שנים ספורות משירות מצומצם לחלק משמעותי ממערך האשפוז.
לפי הדוח, הבוחן את פעילות השירות בין השנים 2018 ל-2024, מספר אשפוזי הבית החריפים זינק מ-136 בשנת 2018 לכ-38 אלף בשנת 2024. בסך הכול בוצעו בתקופה זו כ-115 אלף אשפוזי בית, ובהם גם אשפוזים של חולי קורונה.
כ-445 מטופלים בבית בכל יום
בשנת 2024 נרשמו כ-162 אלף ימי אשפוז בבית. בממוצע, כ-445 מטופלים שהו בכל יום באשפוז בית חריף, היקף השקול לכעשירית מקיבולת המחלקות הפנימיות הכלליות והפנימיות-גריאטריות שנבדקו. בחודש השיא, בפברואר, טופלו בביתם כ-600 מטופלים במקביל. לפי משרד הבריאות, מדובר בקיבולת המקבילה לכ-17 מחלקות פנימיות. היתרון הבולט של המודל הוא גמישותו: בשונה ממחלקה בבית חולים, שמספר המיטות בה קבוע, שירות ביתי יכול להתרחב בתקופות של תחלואת חורף ולהצטמצם כאשר הביקוש יורד.
יותר מעשירית מהפעילות הפנימית עברה הביתה
לפי חישובי משרד הבריאות, אשפוז הבית החריף היווה בשנת 2024 כ-12% מכלל האשפוזים וכ-11% מימי האשפוז במסגרות הפנימיות שנכללו בהשוואה. זהו נתון משמעותי במיוחד לנוכח מצוקת המיטות בישראל. לפי נתוני ה־OECD העדכניים, בישראל יש 3 מיטות אשפוז לכל אלף תושבים, לעומת ממוצע של 4.2 במדינות הארגון. ישראל גם מעסיקה 5.6 אחיות לאלף תושבים, לעומת 9.2 בממוצע ה-OECD. הנתונים ממחישים את הלחץ המופעל על בתי החולים ואת הצורך בחלופות טיפוליות מחוץ למחלקות. OECD- Health at a Glance 2025: Israel במחלקות הפנימיות הכלליות והפנימיות-גריאטריות בישראל נוספו בעשור שנבדק כ־170 מיטות בלבד, גידול של כ-4%. במקביל, שיעור המיטות ביחס לאוכלוסייה ירד מ-0.50 ל-0.44 לאלף תושבים.
מי מתאים לאשפוז בבית?
אשפוז בית חריף מיועד למטופלים הזקוקים לטיפול ברמה המקבילה לאשפוז, אך מצבם יציב ומאפשר לטפל בהם בבטחה בבית. השירות עשוי לכלול ביקורי רופא ואחות, מתן תרופות ואנטיביוטיקה בעירוי, בדיקות ומעקב רפואי. חמש האבחנות השכיחות שנמצאו בקרב מאושפזי הבית היו דלקת ריאות, זיהומים בדרכי השתן, צלוליטיס- זיהום בעור וברקמות, התייבשות ואי-ספיקת לב. מרבית המטופלים היו מבוגרים: 73% היו בני 65 ומעלה ו-56% בני 75 ומעלה. הגיל הממוצע עמד על 72, ומשך האשפוז הממוצע היה 4.4 ימים. בשונה מטיפול ביתי רגיל, מדובר בחלופה לאשפוז במחלקה. לכן לא כל מטופל יכול להתקבל לשירות: נדרשות התאמה רפואית, סביבה ביתית מתאימה ויכולת לספק טיפול ומעקב בטוחים.
רוב המטופלים מופנים ישירות מהקהילה
בין השנים 2021 ל-2024, כ-84% מאשפוזי הבית החלו בעקבות הפניה מהקהילה ורק כ-16% בעקבות הפניה מבית חולים. המשמעות היא שהשירות משמש בעיקר למניעת אשפוז מראש, ופחות לשחרור מוקדם של מטופלים שכבר אושפזו במחלקה. עם זאת, חלקן של ההפניות מבתי החולים נמצא בעלייה: מכ-10% בשנת 2021 לכ-19% בשנת 2024. השאלה המרכזית היא אם כל אשפוז בית אכן מחליף אשפוז בבית החולים. ניתוח הנתונים מעלה כי שיעורי הפעילות האשפוזית ביחס לגודל האוכלוסייה לא גדלו באופן מהותי לאחר הרחבת השירות. הדבר עשוי להעיד שחלק ניכר מאשפוזי הבית אכן החליפו אשפוז במחלקות, אך במשרד הבריאות מדגישים שלא ניתן להוכיח קשר סיבתי חד-משמעי. לפי הערכות שהובאו בדוח, ייתכן שכ-10% עד 20% מהפעילות הביתית היא פעילות נוספת, שלא בהכרח הייתה הופכת לאשפוז בבית חולים.
ואיפה ישראל נמצאת ביחס לעולם?
אשפוז בבית אינו המצאה ישראלית. מודלים כאלה פועלים כבר עשרות שנים בצרפת, בספרד ובאוסטרליה, ובשנים האחרונות התרחבו גם בארצות הברית ובאנגליה. על פי הסקירה הבינלאומית בדוח משרד הבריאות, אשפוז הבית מהווה באוסטרליה כ-3.7% מהאשפוזים הנמשכים יותר מיום בבתי חולים גדולים, ובספרד כ-2.4% מהאשפוזים המוסדיים ברמה הארצית, אם כי באזורים שבהם השירות מפותח הוא עשוי להגיע לכ-9%. בישראל, לעומת זאת, אשפוז הבית הגיע לכ-12% מהאשפוזים במסגרות הפנימיות הספציפיות שנבדקו. זהו שיעור בולט, אך אין לראות בו הוכחה שישראל מובילה בעולם: כל מדינה מגדירה ומודדת אשפוז בית אחרת, והנתון הישראלי מתייחס בעיקר למסגרות פנימיות רלוונטיות ולא לכלל האשפוזים.
גם הנתונים מאוסטרליה ממחישים את פערי המדידה: בשנת 2024-2025 נרשמו במדינה 12.8 מיליון אשפוזים ו-34.3 מיליון ימי טיפול בכלל בתי החולים, הכוללים מגוון רחב בהרבה של תחומי אשפוז. ארצות הברית פועל המודל במסגרת התוכנית הפדרלית Acute Hospital Care at Home. לפי הרשימה הרשמית המעודכנת של CMS, מאות בתי חולים קיבלו אישור להשתתף בתוכנית , אך לא כל מוסד שאושר מפעיל אותה בפועל.
הירידה בעומס עדיין אינה הוכחה
בשנת 2024 עמדה התפוסה הממוצעת במחלקות הפנימיות הכלליות על כ-87%, לעומת שיעורים שהתקרבו ל-100% עד שנת 2019. גם מספר האשפוזים לנפש ירד בכ-16% בתוך עשור. עם זאת, יהיה מוקדם לייחס את הירידה לאשפוז הבית בלבד. בדוח מציינים גורמים נוספים שעשויים להסביר אותה, ובהם השפעות מגפת הקורונה, הרחבת מוקדי הרפואה הדחופה בקהילה, טיפולי בית נוספים ושינויים במנגנוני ההתחשבנות בין קופות החולים לבתי החולים.
הפערים שמאחורי ההצלחה
לצד הצמיחה המהירה, הדוח מצביע גם על חולשות בשירות. רק כמחצית מהיחידות השתמשו באמצעי ניטור מרחוק, אף שכ-70% השתמשו בווידאו. היקף המעורבות של מקצועות בריאות נוספים , כמו פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק ותזונה, היה נמוך מאוד. גם הפריסה הגיאוגרפית אינה אחידה. שיעור אשפוזי הבית בפריפריה היה קרוב לממוצע הארצי, ובקרב בני 65 ומעלה אף גבוה ממנו. אולם ביישובים המשתייכים לאשכולות החברתיים-כלכליים הנמוכים ביותר נרשם שיעור נמוך בהרבה. הטיפול בבית עלול גם להעביר חלק מהנטל לבני המשפחה. לכן הרחבת השירות מחייבת לוודא שהבית מתאים לטיפול, שהמטופל ובני משפחתו מסכימים למהלך ושהם אינם נדרשים למלא תפקידים רפואיים שאין ביכולתם לבצע.
יותר מחצי מיליארד שקל הושקעו בשירות
מאז יוני 2018 ועד סוף 2024 הסתכמה תמיכת משרד הבריאות באשפוזי הבית בכ-550 מיליון שקל. בשנת 2024 לבדה עמד היקף התמיכה המדווח על כ-202 מיליון שקל, אם כי סכום זה ניתן עבור שנה וחצי של פעילות. במהלך 2026 הוסדרה גם מעורבותם של בתי החולים בהפעלת אשפוזי בית, והוקצה תקציב ייעודי של כ-220 מיליון שקל לחמש שנים. המטרה היא לאפשר טיפול גם בחולים שלא התאימו למודל שהתבסס בעיקר על קופות החולים וספקים מטעמן.
לא תחליף לבית חולים – אבל חלק מהפתרון
הזינוק במספר המטופלים מראה שאשפוז הבית כבר אינו ניסוי שולי. עבור מטופלים שנבחרו בקפידה, הוא עשוי לאפשר טיפול בסביבה מוכרת, להפחית חשיפה לזיהומים בבית החולים ולפנות קיבולת במחלקות העמוסות. אבל המודל אינו מתאים לכל חולה ואינו מבטל את הצורך במיטות, בצוותים ובמחלקות פנימיות. הצלחתו תלויה בבחירה רפואית נכונה, בניטור מספק, בזמינות צוותים ובמדידת תוצאות כמו אשפוז חוזר, הידרדרות והעברה דחופה לבית החולים. המספר המרשים, כ-38 אלף אשפוזים בשנה, מספר רק חלק מהסיפור. המבחן הבא של מערכת הבריאות יהיה לא רק כמה מטופלים אפשר לאשפז בבית, אלא אם השירות מעניק להם טיפול בטוח, שוויוני ואיכותי, ואם הוא אכן מפחית את העומס בבתי החולים ולא רק מוסיף מסלול טיפול חדש.
