בית הדין העליון של הליכוד הכריע היום (שני) בקרב בין השרה גילה גמליאל לח"כ אתי עטיה ודחה את שתי העתירות שהגישה גמליאל בעקבות הספירה החוזרת בשתי הקלפיות בבאר יעקב. ההחלטה התקבלה ברוב של ארבעה חברי הרכב מול דעת מיעוט אחת, ובית הדין קבע כי התוצאות שהתקבלו בספירה השנייה יישארו התוצאות המחייבות. המשמעות הפוליטית ברורה: עטיה תשובץ במקום ה-20 ברשימת הליכוד לכנסת ה-26, ואילו גמליאל תוצב במקום ה-25.
המאבק בין השתיים התמקד בשתי קלפיות בבאר יעקב, שבהן התגלו לאחר הפריימריז תוצאות חריגות במיוחד. באחת מהן נרשמו למאי גולן ולששון גואטה 260 קולות כל אחד, אף שבקלפי היו 240 קולות כשרים בלבד. בעקבות החריגה פתח מנכ"ל חברת רשף, שניהלה את מערך הבחירות, אחת מהקלפיות שהוחזקו במחסני החברה, עיין בחומר ופנה ליו"ר ועדת הבחירות בטענה כי "הקלפי קרסה". בעקבות הדברים הוחלט לבצע ספירה חוזרת בשתי הקלפיות.
שפל חדש: העימות המכוער בליכוד רגע לפני סגירת הרשימות
הספירה השנייה הניבה תמונה שונה באופן דרמטי מזו שהתקבלה בליל הבחירות. לפי פסק הדין, בקלפי 101101 ירדה גמליאל מ-193 קולות ל-59, בעוד עטיה עלתה מ-12 ל-107. בקלפי 101102 נרשמה ירידה נוספת לגמליאל, מ-240 ל-56, ולעטיה נוספו קולות רבים – מ-7 בספירה המקורית ל-100 בחוזרת. השינויים נגעו גם למועמדים אחרים, ובהם גואטה, גולן ודוד ביטן.
גמליאל יצאה נגד ההחלטה להכיר בתוצאות החדשות והגישה שתי עתירות. אחת מהן נועדה בתחילה למנוע את פתיחת הקלפיות ואת הספירה החוזרת, אולם לאחר שזו כבר בוצעה הפך הסעד לבלתי רלוונטי מבחינה מעשית. בעתירה השנייה ביקשה השרה לפסול את התוצאות המאוחרות ולהחזיר לתוקף את הנתונים המקוריים.
עימות חריף בין השרה גמליאל לאתי עטיה במהלך הדיון בליכוד
במרכז טענותיה עמדה העובדה שמנכ"ל רשף פתח קלפי חתומה לפני שהתקבלה החלטה רשמית של ועדת הבחירות המאשרת לעשות זאת. גמליאל טענה כי מרגע שנפתחה התיבה באופן הזה נפגעה שרשרת השמירה, ולכן אין אפשרות להסתמך על הספירה שבוצעה לאחר מכן. מנגד נטען כי אזור אחסון הקלפיות היה מצולם במשך כל שעות היממה וכי בדיקת התיעוד לא העלתה פגיעה בתכולה.
בחוות דעתו קבע עו"ד יצחק בם כי עצם העובדה שמועמדים קיבלו מספר קולות הגבוה ממספר המצביעים חייבה בדיקה. לדבריו, הייתה הצדקה לבצע ספירה חוזרת, ובנסיבות שנוצרו נכון היה לבחון את שתי הקלפיות מאותו אתר.
העימות בצמרת הליכוד מתפוצץ: חיים כץ יוצא נגד גילה גמליאל
בם אמנם מתח ביקורת על הדרך שבה פעל מנכ"ל רשף וקבע כי "נפל פגם משמעותי" בפתיחת הקלפי ללא הוראה של ועדת הבחירות, אך סבר שאין בכך כדי לפסול את התוצאה המאוחרת. בין השיקולים שהציג היו הצילומים מאתר האחסון, בדיקתם והעדות שנשמעה בנוגע לאופן שמירת החומר. בסופו של דבר העדיף להכשיר את הספירה השנייה על פני האפשרות למחוק את קולותיהם של מאות מתפקדים באמצעות פסילת הקלפי.
אלא שפסק הדין לא התקבל פה אחד. בחוות הדעת החולקת הוצגה עמדה שלפיה הפתיחה הבלתי מורשית יצרה קושי מהותי, משום שהיא התרחשה עוד לפני ההחלטה הרשמית על ספירה חוזרת. לפי אותה גישה, הפערים שהתגלו בספירה המקורית יכלו לנבוע מטעויות רישום, חיבור, העתקה או הזנה, ולא הוכח כי ההליך הראשון כולו היה פסול.
במסגרת הדיונים נבחנו גם טענות הנוגעות לזהות העובדים שעסקו בספירת הקולות ולחשד לתיאום ביניהם. בפסק הדין צוין כי חלק מטענות גמליאל ייחסו מניעים פוליטיים ופעולה מתואמת שנועדה לקדם את עטיה, אולם הודגש כי עצם העובדה שהתוצאה השתנתה לטובת מועמדת מסוימת אינה מוכיחה מי גרם לכך או מה הייתה הסיבה.
בסופו של ההליך הארוך הכריע הרוב לטובת השארת תוצאות הספירה החוזרת על כנן. בפסק הדין נכתב: "אנו דוחים את העתירות ברוב של ארבעה מול אחד בדעת המיעוט ומקיימים את החלטתה של ועדת הבחירות המרכזית אשר אישרה את תוצאות הספירה השנייה כתוצאות האמת המחייבות בקלפיות באר יעקב".
להכרעה יש משמעות ישירה למיקומן של שתי חברות הכנסת ברשימת הליכוד. בתחילת המאבק, לפני פרישתה של ח"כ טלי גוטליב, התחרות בין גמליאל לעטיה הייתה עשויה לקבוע מי תשובץ במקום ה-25 ומי תידחק למקום ה-35, שנחשב לפחות ריאלי. פרישתה של גוטליב שינתה את התמונה: המנצחת במאבק מקודמת למקום ה-20, והמפסידה למקום ה-25.
בית הדין הורה למינהלת הליכוד ולוועדת הבחירות לפעול בהתאם לתקנון הנוגע לקידום נציגות הנשים ברשימה. בהתאם לכך, אתי עטיה תוצב במקום ה־20 וגילה גמליאל במקום ה-25. בכך, לאחר שלושה דיונים סוערים ומחלוקת חריפה סביב הקלפיות בבאר יעקב, הוכרע לפחות בזירה הפנימית של הליכוד הקרב בין השתיים.
