כוכבים על הלחיים, לבבות מתחת לעיניים ומדבקות צבעוניות שמחליפות לרגע את האיפור – הטרנד הזה צץ ברשתות החברתיות וגרם לנו לתהות אם בקרוב כולנו נתחיל להדביק קישוטים על הפנים. אלא שבניגוד לטרנדים אחרים שזולגים מהר מאוד מהמסך לרחוב, נדמה שהפעם זה קצת פחות קורה. אז מה יש במדבקות האלה שכל כך משך את הרשת – ולמה הן עדיין לא באמת הפכו לחלק מהלוק היומיומי?
הצגת פוסט זה באינסטגרם
אז מה זה בכלל בידאזל?
אם בשבועות האחרונים נתקלתם בכוכבים, לבבות ואבנים צבעוניות על הפנים, הכוסות, הטלפון ואפילו מוצרי הטיפוח, הכירו את ה-Bedazzle, או בעברית: בידאזל. מדובר בקאמבק של אסתטיקה שמזוהה עם שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000, שבה אבנים נוצצות שימשו כדי לקשט כאוות נפשנו, להפך כל מה שבא לנו למצועצע, צבעוני, מלא חיים, ובעיקר אישי. הפעם, הטרנד קיבל חיים חדשים דרך טיקטוק ואינסטגרם, כשהרשת הפכה את הקישוט העצמי למשחק בפני עצמו.
למעשה, הרעיון הרחב שעומד מאחורי טרנד הבידאזל הוא מעין הצהרה על סיום עידן האסתטיקה המאופקת ששלטה בעולם הביוטי בשנים האחרונות. אחרי תקופה ארוכה שבה אסתטיקות ה-"clean girl", "quiet luxury" והמראה ה"טבעי" שלטו, מגיעה דרישה הפוכה – יותר צבע, יותר נועזות, רוח שטות והשתטות – גישת ה"למה לא?". אחרי שהאסתטיקה המאופקת הפכה את כולן לדומות זו לזו, כשהלוק המושלם דרש כמעט את אותם שיער, איפור, בגדים ואפילו גישה לחיים, הבידאזל מציע בדיוק את ההפך, פחות "copy past", יותר אישיות. בעולם שלעתים מרגיש רציני, אחיד ומחושב מדי, הוא מציע פשוט להשתטות קצת, להתחבר לילדות הפנימיות שבתוכנו, ולעשות משהו מיותר, רק כי זה כיף.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
נשמע טוב, אז למה הוא לא ממריא?
ובכן, קל מאוד לעשות בידאזל לטלפון, להעלות תמונת AI לרשת – ואפילו תמונה אמיתית. אבל פיזית, לצאת איתו מהבית? קצת פחות. וזה אולי מסביר חלק מהפער בין הוויראליות של הטרנד לבין האימוץ שלו בחיים האמיתיים. להדביק אבנים על קייס של טלפון, כוס או תיק מאפשר להתנסות בלי להתחייב. אם נמאס, מחליפים קייס, מורידים את המדבקות או פשוט עוברים הלאה.
אבל כשמדובר בלצאת מהבית עם מדבקות צבעוניות על הפנים ולהופיע כך בעבודה או בקניון, זו כבר הצהרה אופנתית הרבה יותר גדולה. היא בולטת, מושכת תשומת לב, מצטלמת, דורשת ביטחון עצמי, ומוכנות להסתובב ברחוב כשאת סמל מהלך, וזה בדיוק ההבדל בין טרנד שרואים ברשת לבין טרנד שחיים אותו.
כדי שטרנד יהפוך מתוכן ויראלי למשהו שבאמת רואים ברחוב, הוא צריך להיות קל לחיקוי, להשתלב במה שכבר יש לאנשים בארון, להרגיש מספיק מחמיא או שימושי, ובעיקר – לא לדרוש מהם לשנות יותר מדי את הדרך שבה הם רגילים להיראות.
רעיון מוצלח, ביצוע פחות
אז אולי הבעיה של הבידאזל היא לא שהוא לא מוצלח, אלא שהוא פשוט מצליח במקום הלא נכון. הוא מעולה לפיד – צבעוני, מיידי, מצטלם נהדר ומייצר תוכן שקשה להתעלם ממנו ותוך זמן קצר הוא עבר מסלבס ומשפיעניות גם למוצרים, כוסות, מסכות, קייסים ועוד.
אבל טרנד טוב ברשת לא תמיד הופך לטרנד טוב בחיים. לפעמים אנחנו אוהבות להסתכל עליו הרבה יותר ממה שאנחנו באמת רוצות לאמץ אותו וזה כנראה הסיפור של הבידאזל – כולן מוכנות לתוספת נצנץ בחיים שלהן, אבל לא בטוח שכולן מוכנות להתהלך עם הנצנוץ הזה על הפנים.
אולי בעוד כמה חודשים נגלה שטעינו, והרחובות יתמלאו בכוכבים, לבבות ואבנים נוצצות. אבל נכון לעכשיו, הבידאזל נשאר בעיקר הטרנד שאנחנו אוהבות לראות על אחרות – וקצת פחות אוהבות לראות על עצמנו.
