עו"ד יורם שפטל חזר היום (ראשון), בריאיון לתוכנית "מהדורת הבוקר" בהגשת דנה ורון, לפרשת אלטלנה וטען כי במהלך העימות ביוני 1948 הייתה כוונה לחסל את מנחם בגין. שפטל הקריא קטעים מספרו של יצחק רבין המתארים את האש שנפתחה לעבר האונייה לאחר שנשמעו צעקות כי בגין נמצא עליה, והציג אותם כבסיס לטענתו. בהמשך תיאר את האירועים שקדמו להפגזה וטען כי בן גוריון השתכנע שהגעת הספינה נועדה לאפשר הפיכה צבאית – טענה ששפטל דחה בתוקף.
שפטל ביקש לפתוח דווקא בסופו של העימות, והסתמך על הדברים שכתב רבין בספרו. הוא הקריא תחילה: "ב-22 ביוני 1948 לא היה זה אלא צירוף נסיבות מקרי שבגללו הוטל עליי לפקד על כוח של הפלמ"ח בקרב הטרגי נגד אוניית האצ"ל אלטלנה".
לאחר מכן עבר שפטל לקטע שבו רבין מתאר את הפגזת האונייה: "מודיעים לי כי הוחלט להפגיז את האונייה בתותח. תותח זה יתפרסם לאחר מכן בכינויו 'התותח הקדוש'… זו הייתה הפגזה כדי לפגוע ולא להטיל פחד בלבבות אנשי האונייה. ללא כיסוי לאונייה לא הייתה פרשה זו מסתיימת. הפגז פוגע, האונייה בוערת, קולות של פיצוצי תחמושת בוקעים ממנה, אנשים קופצים מסיפונה לים".
שפטל המשיך להקריא את תיאורו של רבין מהרגע שבו נשמעו הקריאות כי בגין נמצא על הספינה: "אנשי אצ"ל שעל החוף צורחים: 'בגין על האונייה! בגין על האונייה! תצילו את בגין!'. ואנשי הפלמ"ח האמינו להם. אש תופת בעוצמה בלתי רגילה מכל כלי הנשק נפתחה לעבר האונייה. משקעי השנאה של אנשי הפלמ"ח וההגנה כלפי הארגונים ומנהיגם, כלומר בגין, מצאו ביטויים בעוצמת האש".
מכאן הציג שפטל את המסקנה שלו מהדברים. "הנה יש לנו הודאה מפורשת, שברגע שהתברר סופית לרבין שבגין נמצא על האונייה, הוא נתן הוראה", אמר. לדבריו, "הפגז לא היה להפחיד – הפגז היה כדי להטביע את האונייה על יושביה. וכאשר הפגז פגע ואנשים התחילו לצרוח שבגין על האונייה, רבין נתן את ההוראה לירות עליו כדי להרוג! שחור על גבי לבן! הוא מודה בזה, בעמוד 568 בספרו!".
בהמשך חזר שפטל לימים שקדמו לעימות. לדבריו, כאשר החלה ההפוגה פנה בגין לישראל גלילי ושאל אם להביא את האונייה למרות המצב החדש. לטענת שפטל, גלילי השיב: "לא סתם להביא – מהר, הכי מהר שאפשר". עוד סיפר כי הושגה הסכמה שלפיה 20% מהנשק שעל אלטלנה יועבר לאנשי האצ"ל שפעלו בירושלים.
שפטל מנה את אמצעי הלחימה שהובילה האונייה, ובהם לדבריו אלפי רובים, מאות מקלעים, מיליוני כדורים ותשעה זחל"מים. הוא הסביר כי הדרישה להעביר חמישית מהנשק לירושלים נבעה מכך שכוחות האצ"ל המשיכו לפעול שם בנפרד באותה תקופה. לדבריו, הממשלה הסכימה לכך בתחילה.
לדבריו, אלטלנה הגיעה בשעות הלילה לכפר ויתקין והחלה בפריקת הנשק. לאחר שכ-900 רובים כבר הורדו ממנה, פרץ העימות. שפטל טען כי אנשי השומר הצעיר פנו לבן גוריון ושכנעו אותו שכמות הנשק ומאות אנשי האצ"ל שהגיעו באונייה מעידים על כוונה לבצע הפיכה צבאית ולהשתלט על השלטון.
את הטענה הזאת דחה שפטל בחריפות. לדבריו, מאות אנשי האצ"ל שהגיעו באונייה ירדו ממנה והתפזרו, ובהמשך התגייסו לצה"ל, כאשר חלקם אף נהרגו במלחמת העצמאות. מבחינתו, עובדה זו אינה מתיישבת עם הטענה שהגעתם נועדה לבצע הפיכה. בסיום הציג שפטל את גרסתו למניע שהוביל להפגזת אלטלנה: "בן גוריון השתכנע, ואז בן גוריון נתן הוראה גם לחסל את האונייה וגם לחסל את מנחם בגין. זה הסיפור! זה כל העניין של אלטלנה".
שפטל חתם בעדות נוספת שלדבריו מחזקת את גרסתו. הוא סיפר כי יצחק גרינבוים נפגש עם בגין יומיים לאחר האירוע ואמר לו: "אם אני הייתי מצליח לראות את בן גוריון באותו היום, זה לא היה קורה. הייתי מסביר לו שאנשי השומר הצעיר אין להם מושג על מה הם מדברים". שפטל סיכם: "זה הסיפור של אלטלנה".
כאמור, פרשת אלטלנה התרחשה ביוני 1948, זמן קצר לאחר הקמת מדינת ישראל ובמהלך מלחמת העצמאות. האונייה, שהייתה קשורה לאצ"ל, הגיעה לארץ כשעל סיפונה לוחמים וכמות גדולה של נשק ותחמושת. הגעתה התרחשה בשעה שהמדינה הצעירה פעלה לאחד את הכוחות המחתרתיים במסגרת צה"ל.
המחלוקת סביב השליטה בנשק והעברתו לכוחות האצ"ל הידרדרה לעימות חמוש. האירועים החלו באזור כפר ויתקין ובהמשך עברו לחוף תל אביב, שם הופגזה האונייה ועלתה באש. הפרשה הסתיימה בהרוגים והפכה לאחד האירועים השנויים ביותר במחלוקת בתולדות המדינה.
כזכור, בשבוע שעבר, 78 שנים לאחר פרשת אלטלנה, אותרו שרידי האונייה במעמקי הים, כ־20 קילומטרים מחופי ישראל. היא נמצאה בעומק של 503 מטרים במסגרת מבצע חיפוש ימי מורכב, לאחר חודשים של תכנון והיערכות, תוך שימוש בחיישנים מיוחדים ובמערכות סריקה מתקדמות.
לפי משרד המורשת, האונייה אותרה כשהיא שלמה על קרקעית הים. אלטלנה נותרה מול חופי תל אביב לאחר העימות ביוני 1948, ובהמשך נגררה ללב ים והוטבעה, בעוד מיקומה המדויק נותר במשך עשרות שנים לא ידוע
