דלג לתוכן הראשי
צילום: נתי שוחט, פלאש 90
צילום: נתי שוחט, פלאש 90
ד״ר צבי אלחייני
ד״ר צבי אלחייני


האחדות המזויפת של יורשי בן-גוריון נחשפה בשדה בוקר

העלייה לרגל הצפופה השבוע לקבר בן-גוריון בשדה בוקר חושפת את הכוחנות האנטי-פלורליסטית של האליטה הפוליטית ושל מחנה השיסוי • בעוד נציגיו מטיפים לאחדות ולממלכתיות, הם ממשיכים להחרים יותר ממחצית העם ולפסול מראש את הכרעתם הדמוקרטית של מיליוני אזרחים


אחוזת הקבר של דוד בן-גוריון בשדה בוקר היא המתחם האדריכלי הפשיסטי ביותר בישראל, לא במובן המפלגתי הצר, אלא במובן הטוטליטרי, המונומנטלי והמרחבי העמוק של המושג. דווקא משום כך מרתק להתבונן בעלייה לרגל לשם השבוע, בעיצומה של דרמת המשא ומתן הפוליטי: נשיא המדינה יצחק הרצוג עולה אל המצוק להטיף שוב לאחדות מזויפת, הרמטכ"ל אייל זמיר ופורום המטה הכללי מתייצבים ליום עיון במורשתו, גדי איזנקוט, שעמד בעבר בראש עמותת "יד דוד בן גוריון", פוקד את הצריף עם חברי סיעתו, ויאיר גולן הקיצוני ביותר מבין כל אלה, מטפח כבר שנים את דימויו כממשיך דרכו. מנגד, בולט בהיעדרו משדה בוקר בשנים האחרונות בנימין נתניהו, ובחוכמה רבה.

צילום: נעמה שטרן

הטקטיקה הטוטליטרית הבן-גוריונית היא תחפושת. המיתולוגיה של הירידה לשדה בוקר, מצריף העץ הסגפני ועד לשתי מצבות האבן המינימליסטיות החשופות על שפת המצוק, מושתתת על מצג מתעתע של ענווה חלוצית. אלא שבתרבויות פוליטיות ריכוזיות, צניעותו המופגנת של המנהיג היא התחפושת המתוחכמת ביותר של ההיבריס. הצילום המפורסם של בן-גוריון הניצב לבדו מול קברה של רעייתו פולה, שאותה טמן שם בינואר 1968, נדמה כיום כבימוי עצמי של הנצח. הוא ידע היטב שעתיד הוא להיטמן לצידה, מול תהום בקעת צין, וביקש להבטיח לעצמו חיי נצח סמליים על רקע תפאורת הוד קדומה.

הרצוג באזכרה לבן גוריון: "זו העת להושיט יד ולחפש פשרה"

אתמול 12:24דסק החדשות C14

הר הרצל בירושלים מייצג את הדמוקרטיזציה של המוות: פנתיאון ממלכתי שבו מנהיגים נטמנים זה לצד זה. בן-גוריון ביקש שלא להיטמן כמנהיג בין מנהיגים. התואר המיתולוגי "מייסד המדינה" – שנועד למחוק דורות על דורות של עולים יהודים מאמינים מהיישוב הישן, לוחמי מחתרות ויריבים פוליטיים כדי להפוך מנהיג מפלגתי כוחני לבורא יש מאין – מקבל בחלקת הקבר ביטוי פיזי. קשה שלא לקרוא את בחירת מקום קבורתו בזיקה לדוקטרינת הממלכתיות שטיפח, ולדמיון שבין גלגוליה הכוחניים לבין האידיאל הריכוזי של בניטו מוסוליני: "הכל במדינה, דבר לא מחוץ למדינה, דבר לא נגד המדינה". בתפיסה כזאת האליטה אינה משרתת את המדינה, היא התגלמותה.

צילום: נתי שוחט, פלאש 90

במסגרת תחרות פומבית ממלכתית שנועדה להנציח את "אדריכל המדינה" – על פני 70 דונם שבחר בן-גוריון עצמו – כללה פרוגרמת התכנון של אחוזת הקבר את הדרישה המפורשת להכשיר את האתר כמקום טקסי של "עלייה לרגל". כדי לייצר את "הצניעות" הזו הוזזו כאן הרים של ממש – 40 אלף מ"ק של אדמה – שבאמצעותם עיצבו אדריכלי המתחם, זוכי פרס ישראל, מסלול טקסי המדמה הליכה באפיק נחל מדברי סגור, הנפתח באחת אל המרחב האדיר של נחל צין. המונומנטליות הפשיסטית של האתר גלומה בהנדסת הנוף הדרמטית הזו, בהקטנת האדם הבודד ובמיזוג דמות המנהיג המת עם איתני הטבע. המונומנט של בן-גוריון אינו המצבה, אלא המצוק כולו, אתר שרשות הטבע והגנים ממסגרת בעצמה באוקסימורון הפיוטי "צניעות ועוצמה".

הרמטכ"ל בטקס לזכר בן-גוריון: הרחבת השירות תקל על המילואים

אתמול 14:59מבזק C14

הימין הישראלי מבקר את בן-גוריון כבר שמונים שנה על הסזון, אלטלנה, הפנקס האדום וכוחנות מפא"י, ובשנים האחרונות מבקרים הוגים שמרנים וליברטריאנים בחריפות גם את "הממלכתיות" שלו כפרויקט ריכוזי שדיכא קהילות, מסורת וחירות פרט (ושלא במקרה אומץ בשנים שלפני טבח שמחת תורה גם כערך יסוד בצה"ל). דווקא משום כך תמוה לראות לאחרונה חוגים בימין ששולפים ציטוטים נטולי הקשר של בן-גוריון הגרפומן הכפייתי כדי להצדיק בעלות על הארץ ולזהות בו איש ימין "משיחי" שתורתו נבזזה בידי הגלגולים המאוחרים של תנועת העבודה. המשיחיות החילונית של פולחן המדינה הבן-גוריוני זרה לחלוטין לשיח האמוני. היסודות האליטיסטיים, הבדלניים והגזעניים היו טבועים בו מאז ומעולם.

הטבעת האלטלנה | צילום: הנס פין, לע"מ

זהו בדיוק הפער שבין חזותם הליברלית והדמוקרטית של יורשיו הפוליטיים של בן-גוריון לבין הכוחנות האנטי-פלורליסטית שלהם. כשם שמאחורי שתי המצבות הצנועות מסתתרת מונומנטליות דורסנית, כך מאחורי הרטוריקה הנאורה של מחנה השינוי מסתתרת יומרה הגמונית להכתיב לעם מי ראוי לשלטון ומי פסול מלכתחילה. מ"בלי חרות ומק"י" של בן-גוריון ועד לתרבות החרמות, הפסילות ותמרוני המשא ומתן של יורשיו, בשנים האחרונות וממש בימים אלה, עובר כחוט השני אותו יסוד אנטי-דמוקרטי: ההנחה שהממלכתיות היא קניינה הבלעדי של האליטה, ושהכרעת הבוחר לגיטימית כל עוד היא תואמת את השקפת עולמה. בשם ההגנה על הדמוקרטיה מחרימים את נציגיהם של מיליוני אזרחים, ובשם האחדות מוציאים מחנות שלמים אל מחוץ ללגיטימיות.

כבר בנובמבר 2020 הפכו אנשי הדגלים השחורים, בהשתתפות נכדו של בן-גוריון, את האזכרה הממלכתית למפגן פוליטי נגד נתניהו. יש אפוא מידה גדושה של אירוניה בכך שמי שמזהירים אותנו השכם והערב מפני פולחן האישיות של נתניהו אינם נגמלים מן המשיכה אל המונומנט המובהק ביותר של פולחן המנהיג שהקימה הציונות. האליטות מרגישות שם בבית כי הן חולקות בדיוק את אותו די.אן.איי.: תשוקה בלתי מרוסנת לכוח במסווה של ענווה.

כאמור, אחוזת הקבר בשדה בוקר הינה מרחב שתוכנן בקפידה כדי לייצר חוויה של עלייה לרגל. הנוף המדברי, המצוק החשוף והמסלול הטקסי משתלבים יחד לכדי מונומנט החורג מגבולות המצבה עצמה. לא במקרה רשות הטבע והגנים מתארת את המקום בצירוף המילים "צניעות ועוצמה" – שני מושגים שמבטאים היטב את המתח שבין חזות סגפנית לבין שאיפה למעמד כמעט נצחי.