ד"ר קריסטה אדלמן, רופאה גסטרואנטרולוגית המתגוררת בריצ'מונד שבווירג'יניה, התעוררה בשבוע שעבר לסיטואציה שקשה לדמיין: עטלף היה סמוך לפניה וניסה, לדבריה, להיכנס לפיה. בתחילה היא הייתה עדיין שקועה בחלום וחשבה שמדובר בעכבר קטן, אך כשהושיטה את ידה והרגישה את פרוותו הבינה מה נמצא מולה. אדלמן לכדה את העטלף ובהמשך פנתה בדחיפות לבית החולים מחשש לחשיפה לכלבת. בדיקה שנערכה לבעל החיים גילתה לבסוף כי הוא לא נשא את הנגיף.
המפגש החריג התרחש בזמן שאדלמן ישנה בביתה, מבנה בן כמעט 100 שנה בריצ'מונד. לדבריה, הגבול בין החלום למציאות היטשטש ברגעים הראשונים. "כך שהייתי באמצע חלום, ובחלום שלי היה עכבר שדה קטן וחמוד. כל הדבר הזה היה מאוד מוחשי. עכבר שדה קטן שניסה להיכנס לי לפה", סיפרה.
כשהחלה להתעורר, שלחה את ידה לכיוון פיה ותפסה את מה שהיה שם. ברגע הראשון התחושה הזכירה לה פרח צבעוני, אבל אז היא הרגישה את השיער שעל גופו. "ואז הרגשתי על הגב שלו שיער קצר, די גס, וכשזה קרה הבנתי שזה לא עכבר", סיפרה. "צרחתי, והמשכתי לצרוח שוב ושוב משהו בסגנון: 'יש עטלף בפה שלי. העטלף מנסה להיכנס לי לפה'". הסיפור שפרסמה לאחר מכן באינסטגרם הפך לוויראלי ושיתפו אותו יותר מ-33 אלף פעמים.
אדלמן החלה מיד לברר כיצד עליה לפעול וגילתה כי במקרה של חשיפה אפשרית לכלבת חשוב, כאשר הדבר מתאפשר בבטחה, לשמור את העטלף לצורך בדיקה במקום להרוג אותו באופן שימנע את האפשרות לבדוק אותו. לאחר שהצליחה ללכוד אותו, התקשרה לחבר שהוא רופא למחלות זיהומיות כדי לברר אם עליה לקבל מיד טיפול נגד כלבת. "הוא היה לחוץ, והוא לא אדם שנלחץ בקלות. אז כשהוא התחיל להילחץ, גם אני התחלתי להילחץ", סיפרה אדלמן.
לדבריה, היא לא הבינה באותו שלב את מלוא המשמעות של העובדה שהחשיפה האפשרית הייתה באזור הפנים. חברה הפציר בה לקבל טיפול בהקדם, והיא הגיעה לחדר המיון בבית החולים שבו היא עובדת.
ד"ר אדם לנדסי, המשמש עוזר למנהל הרפואי של חדר המיון, הסביר כי אדם שמתעורר ומגלה עטלף בחדר שבו ישן צריך להתייחס לכך ברצינות – גם אם אינו מבחין בסימן ברור של נשיכה. "אם אתם מתעוררים בחדר ויש עטלף בחדר שלכם, בחדר של הילד שלכם או בבית שלכם, אתם צריכים במידה מסוימת להניח את התרחיש הגרוע ביותר", אמר.
הסיבה לכך היא גודלן הזעיר של שיני העטלף. "שיני עטלפים קטנות מאוד, ואתם לא יודעים אם ננשכתם או לא, ומכיוון שכלבת היא למעשה קטלנית, הם צריכים לקבל טיפול", הסביר לנדסי. כלומר, העובדה שאדם אינו רואה פצע ברור אינה מספיקה כשלעצמה כדי לשלול אפשרות שהתרחשה חשיפה.
ד"ר ג'וליה מרפי, הווטרינרית לבריאות הציבור של מדינת וירג'יניה, ממליצה במקרה של מציאת עטלף בבית לנסות ללכוד את העטלף בבטחה ולאחר מכן לפנות במהירות למחלקת הבריאות המקומית או לשירותי הפיקוח על בעלי חיים לקבלת הנחיות. "מה שהייתי ממליצה עליו הוא ליצור קשר בהקדם האפשרי עם מחלקת הבריאות המקומית או עם שירותי הפיקוח על בעלי חיים לקבלת הנחיות", אמרה.
לדבריה, רשויות הבריאות המקומיות מסוגלות לקבל תוצאות של בדיקת כלבת לעטלף בתוך כ-48 שעות. אם מתברר שהעטלף אינו נגוע, אין צורך בחיסון נגד כלבת. מרפי ציינה כי מספר העטלפים שנשלחו השנה לבדיקה בווירג'יניה גבוה בהשוואה לשנים קודמות. עם זאת, לא נרשמה עלייה במספר העטלפים שנמצאו חיוביים לכלבת.
במקרה של אדלמן, החשש הגדול התברר לבסוף כלא מוצדק: תוצאות הבדיקה של העטלף שנמצא בביתה היו שליליות לכלבת. אדלמן סיפרה כי החליטה לפרסם את החוויה דווקא משום שהופתעה לגלות שגם כרופאה היא לא ידעה מיד כיצד נכון לפעול. "הרגשתי שאני חייבת לפרסם את זה, כי זה קצת גרם לי להיות צנועה יותר. גדלתי באזור הכפרי של הנובר, ואני חושבת שאני מכירה את הדברים הבסיסיים, והחוויה הזו גרמה לי להבין שבעצם לא ממש ידעתי מה לעשות במצב כזה", אמרה.
