מחקר חדש מעלה שאלה חשובה לגבי השילוב בין תרופות לאפילפסיה לבין מדללי דם. החוקרים מצאו כי בקרב חולי אפילפסיה שקיבלו גם תרופות נוגדות קרישה מסוג DOAC, השימוש בתרופה levetiracetam נקשר לסיכון גבוה יותר לאירועים הקשורים לקרישי דם בהשוואה לשתי תרופות אחרות לאפילפסיה – lamotrigine ו-lacosamide. המחקר, שפורסם בכתב העת JAMA Neurology, התבסס על רשומות רפואיות מרשת בינלאומית גדולה הכוללת 165 ארגוני בריאות. מתוך מיליוני מטופלים שנכללו במאגר, החוקרים התמקדו ב-9,529 חולי אפילפסיה שעמדו בתנאי המחקר. גילם הממוצע היה 63 וכמחציתם נשים.
2+כמעט פי שניים בסיכון
מבין המשתתפים, 5,473 קיבלו levetiracetam. בהשוואה למטופלים שקיבלו lamotrigine או lacosamide, השימוש ב-levetiracetam נקשר לעלייה של כ-98% בסיכון היחסי לאירוע תרומבואמבולי, כלומר, אירוע שנגרם כתוצאה מהיווצרות קריש דם או מהגעתו לכלי דם אחר בגוף. האירועים שנבדקו במחקר כללו בין היתר שבץ איסכמי, התקף לב ותסחיפים לריאות או לכלי דם אחרים. החוקרים מצאו גם קשר לעלייה בתמותה מכל סיבה, בעוד שהסיכון לדימום משמעותי היה דומה לזה שנמצא בקבוצת ההשוואה. גם תרופות אחרות לאפילפסיה, ובהן carbamazepine ו-phenytoin, נקשרו במחקר לסיכון גבוה יותר לאירועים מסוג זה. לעומתן, valproate נקשרה לסיכון גבוה יותר לתמותה ולדימום תוך-גולגולתי משמעותי.
למה השילוב בין התרופות חשוב?
תרופות נוגדות קרישה מסוג DOAC ניתנות למטופלים שנמצאים בסיכון להיווצרות קרישי דם, בין היתר כדי למנוע שבץ ותסחיפים. החשש הוא שחלק מהתרופות לאפילפסיה עשויות להשפיע על האופן שבו הגוף מפרק או מעביר את נוגדי הקרישה, וכך לשנות את רמת התרופה בדם ואת יעילותה. עם זאת, במקרה של levetiracetam עדיין לא ברור מה בדיוק עומד מאחורי הקשר שנמצא במחקר. לכן החוקרים מדגישים כי נדרשים מחקרים נוספים כדי להבין האם אכן קיימת אינטראקציה בין התרופות, ומהו המנגנון שעשוי להסביר אותה.
2+המחקר מצא קשר – לא הוכיח סיבה
חשוב לסייג את הממצאים: מדובר במחקר תצפיתי רטרוספקטיבי, כלומר החוקרים ניתחו נתונים רפואיים שכבר נאספו ולא חילקו את המטופלים באופן אקראי לקבוצות טיפול. לכן המחקר יכול להצביע על קשר בין השימוש ב-levetiracetam לבין הסיכון לקרישי דם, אך הוא אינו מוכיח שהתרופה עצמה היא שגרמה לאירועים. המשמעות בשלב זה היא בעיקר עבור הרופאים בבחירת שילובי תרופות למטופלים הזקוקים גם לטיפול באפילפסיה וגם לנוגדי קרישה. החוקרים אינם ממליצים למטופלים להפסיק או להחליף טיפול על דעת עצמם, וכל שינוי בתרופה לאפילפסיה או בנוגד קרישה צריך להיעשות לאחר התייעצות עם הרופא המטפל.
