הדרך שבה אנחנו קונים כרטיס טיסה עשויה להשתנות משמעותית בשנים הקרובות. דלתא מנסה להשתמש בבינה מלאכותית כדי להפוך כמעט כל החלטה בחברה לחכמה ומדויקת יותר ובמרכז אחד המהלכים המסקרנים שלה נמצאת טכנולוגיה ישראלית שעשויה להשפיע על הדרך שבה נקבע המחיר שנראה כשנחפש טיסה. השאלה שמעסיקה כעת את הרגולטורים בארה"ב היא עד כמה אפשר לתת לאלגוריתם לקבוע את המחיר שהנוסע ישלם.
מנכ"ל דלתא, אד בסטיאן, הציג חזון שאפתני לשימוש בבינה מלאכותית בחברה, שלפיו לאורך מספר שנים היא עשויה לסייע להעלות את שיעור הרווח של דלתא מכ־10% לכ-15% שיפור של כ־50% ברווחיות, שעשוי להיות שווה לחברה מיליארדי דולרים.
עם זאת, חשוב לדייק: דלתא לא מתכננת להשיג את השיפור הזה רק באמצעות העלאת מחירי הכרטיסים. החברה בוחנת שימוש ב־AI במגוון רחב של תחומים, בהם תמחור, תפעול, שיבוץ צוותים, תחזוקת מטוסים וניהול צריכת הדלק. המטרה היא מצד אחד להגדיל הכנסות ומצד שני לצמצם עלויות ולייעל את הפעילות.
אחד החלקים המסקרנים במהלך, במיוחד עבור מי שמזמין טיסות, הוא שיתוף הפעולה עם חברת ה־AI הישראלית Fetcherr, שפיתחה מערכת לתמחור וניהול הכנסות בזמן אמת עבור חברות תעופה.
במקום להסתמך רק על "מדרגות מחיר" שנקבעו מראש, המערכת מסוגלת לנתח כמויות גדולות של נתונים ולבחון בזמן אמת את הביקוש לטיסה, הזמנות קודמות, מחירי המתחרים, זמינות המושבים ומצב השוק ובהתאם להמליץ מה צריך להיות מחיר הכרטיס באותו רגע.
בעבר תיאר נשיא דלתא לשעבר גלן האונשטיין את המערכת כמעין "Super Analyst", שעובד 24 שעות ביממה. החזון שהציג היה להגיע בעתיד למצב שבו ניתן יהיה לקבוע מחיר עבור "הטיסה הזו, בזמן הזה" ניסוח שעורר לא מעט שאלות בארה"ב. החשש המרכזי הוא שהטכנולוגיה לא תסתפק בניתוח השוק, אלא תנסה להבין כמה כל נוסע מוכן לשלם באופן אישי, ובהתאם לכך תקבע עבורו את המחיר. מצב כזה מכונה "Surveillance Pricing" – תמחור המבוסס על מידע אישי והתנהגות צרכנית.
בדלתא מכחישים באופן מפורש שזה המודל שבו החברה משתמשת. החברה מסרה לקונגרס האמריקני כי היא אינה משתמשת, לא בדקה ואינה מתכננת להשתמש במידע אישי של נוסעים כדי להציג לאנשים שונים מחירים שונים. לדברי דלתא, המערכת אינה מקבלת מידע אישי מהנוסעים ומתבססת על נתונים מצרפיים, בהם הביקוש לטיסה, היסטוריית רכישות בקו, התחרות, מספר המושבים הזמינים והעלויות. גם Fetcherr מציגה את הטכנולוגיה שלה כמבוססת על נתוני שוק ולא על מידע אישי של הנוסע.
למרות זאת, הוויכוח בארה"ב רחוק מסיום. חברי קונגרס וסנאטורים דורשים מדלתא שקיפות רבה יותר בנוגע לאופן שבו המערכת פועלת, אילו נתונים נכנסים אליה ומה ימנע בעתיד מעבר מתמחור דינמי רגיל למודל שבו האלגוריתם מנסה להעריך את נכונותו של אדם מסוים לשלם.
הנושא מקבל משנה חשיבות גם בגלל פעילות הרגולטורים בארה"ב. ה-FTC בוחן דרישות שלפיהן חברות יצטרכו לגלות לצרכנים כאשר מידע אישי משמש להתאמת מחיר עבורם. בתחום התעופה, משרד התחבורה האמריקני (DOT) מחזיק בסמכויות הנוגעות לפרקטיקות מסחריות ולמחירי טיסות, ויכול לפעול במקרים של התנהלות בלתי הוגנת או מטעה.
כך, המהלך של דלתא עשוי להיות הרבה מעבר לעוד שימוש ב־AI בתוך חברת תעופה. אם הטכנולוגיה אכן תאפשר לחברות לנהל את המחירים בזמן אמת בצורה מתוחכמת יותר, הכרטיס שאתם רואים היום באתר עשוי להיות רק נקודת פתיחה – והשאלה הגדולה תהיה עד כמה האלגוריתם משפיע על המחיר שתשלמו בסופו של דבר.




