טרור העפיפונים חזר לפקוד את יישובי העוטף, אבל מבחינתי הסיפור הוא לא רק העפיפונים עצמם. יש כאן משוואה פשוטה מול כל האויבים שלנו: בכל זירה שבה הפגנו רפיסות וחולשה, חטפנו בראש.
הדבר הראשון ששר הביטחון צריך לשאול את עצמו, וגם בכירי צה"ל, הוא מה עשינו בחודש האחרון ברצועת עזה. דיברנו לא מעט על כך שאסור לירות, אסור לחסל ועל החמרה בנהלי הפתיחה באש. מבחינת חמאס, המסר שנקלט הוא פשוט: היהודים חזרו להיות פראיירים.
וכשזה המסר שהוא מזהה, הוא מתחיל להטריד מחדש. הפעם אלה עפיפונים, אבל אי אפשר להתייחס לזה כאילו מדובר רק בעוד מטרד נקודתי. ההתרעות בכל הנוגע לרצועת עזה עדיין חמורות. לכן, צריך לקחת בחשבון גם אפשרות שחמאס משתמש בעפיפונים כמסך עשן, כדי שישראל תתעסק בהם בזמן שהוא מתכנן משהו חמור יותר.
בסופו של דבר, השאלה היא לא רק איך עוצרים את העפיפונים, אלא מה חמאס מבין מההתנהלות שלנו. אם הוא מזהה חולשה, הוא ינצל אותה.
