קרטר גרנדבויס היה רק בן 16 כשראה את ערימת המזומנים שהבוס שלו, מפעיל עסק לפינוי פסולת בקולורדו, שמר בטנדר. תוך ימים ספורים הוא ואביו קנו נגרר והחלו לעבוד בעצמם. כיום, בגיל 18, גרנדבויס מנהל עסק עצמאי לפינוי פסולת שמכניס עד 15 אלף דולר בחודש בעונה הבוערת. הוא מעסיק את חבריו מהתיכון, וכבר לא צריך לעבוד פיזית על המשאיות אלא מנהל את העסק מביתו בעזרת תוכנות ומחשבוני תמחור שפיתח.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
משתמשים בראש ולא בידיים
גרנדבויס אינו לבד. לוי בויד, בן 20, הקים עסק גינון שהכניס השנה כ-323 אלף דולר קנדי, עם יעד של מיליון דולר לשנה הבאה. בויד, שנשר מלימודי מימון באוניברסיטה, מספר כי הוא לומד הרבה יותר מגלישה באינסטגרם מאשר מההרצאות באקדמיה. שניהם מייצגים מגמה רחבה של צעירים שמוותרים על מסלול הלימודים המסורתי לטובת יזמות בענפי הצווארון הכחול, תוך שימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים כמו בינה מלאכותית ורשתות חברתיות כדי לייעל את העבודה.
השינוי התפיסתי הזה בא לידי ביטוי גם בנתונים. סקר של חברת התוכנה ג'ובר מראה כי 77% מבני דור ה-Z רוצים להיות בעלי עסקים, ופי שניים מהם מעדיפים לעשות זאת דרך מקצועות כפיים מאשר דרך לימודים אקדמיים. גם ההורים משנים כיוון: בעוד שבעבר הרוב המוחלט דחף לתואר של ארבע שנים, כיום 92% מההורים לילדים צעירים אומרים שיעודדו את ילדיהם לפנות לקריירה מקצועית בתחומים אלו אם יביעו עניין.
הצד השני של שוק התעסוקה
מנגד, מומחי תעסוקה כמו ד"ר לי באוז מארגון "אמריקה-וורקס" מציגים תמונה מורכבת יותר. לדבריה, צעירים רבים שמגיעים לשוק העבודה חסרי מטרות ברורות, מחליפים עבודות בתדירות גבוהה וממוקדים בעיקר בדרישות לעבודה מרחוק וחופשות. מנכ"ל רשת בתי הספר המקצועיים לינקולן טק, סקוט שו, טוען מנגד כי משבר שימור העובדים נוצר דווקא על ידי המעסיקים, שאיבדו את היכולת להכשיר וללוות עובדים חדשים, מה שדוחף את הצעירים לפנות לדרך עצמאית.
בסופו של דבר, היזמים הצעירים הללו לא רק מרוויחים כסף, אלא גם משנים את פני הענף. גרנדבואה כבר מרוויח עשרות אלפי דולרים רק מאימון וייעוץ לאחרים שרוצים להיכנס לתחום, ובויד שואף לאוטומציה מלאה של עסק הגינון שלו בתוך שנתיים וחצי. עבורם, ההצלחה הכלכלית כבר אינה עוברת דרך מסדרונות האקדמיה, אלא דרך הכלים הדיגיטליים והיוזמה האישית.

