שלי יחימוביץ' חשפה היום (ראשון) כי אובחנה בסרטן הלבלב בשלב מוקדם וללא גרורות ועברה ניתוח להסרת הגידול. על רקע דבריה, מחקר שפורסם לאחרונה מצביע על קשר מסקרן בין מספר השיניים הטבעיות שנותרו בפיהם של חולי המחלה לבין משך הישרדותם לאחר הליך כירורגי. התוצאות אינן מוכיחות כי אובדן שיניים משפיע ישירות על סיכויי המטופלים, אך מעלות אפשרות שמצב הפה משמש מעין חלון לבריאות שהצטברה במהלך החיים.
המחקר נערך באוניברסיטת הירושימה שביפן ובחן 339 מטופלים שעברו כריתה רדיקלית בעקבות סרטן לבלב מסוג אדנוקרצינומה צינורית, הנחשב לצורה אגרסיבית של המחלה. כל משתתף עבר לפני ההליך בדיקה דנטלית. הצוות תיעד את כמות השיניים הטבעיות שנותרו בפיו ובחן גם את המגע בין העליונות לתחתונות בחלק האחורי, מדד המספק מידע בנוגע ליכולת הלעיסה.
יו"ר מפלגת העבודה לשעבר חושפת: "התגלה אצלי גידול סרטני"
לאחר מכן השוו החוקרים בין הנתונים הדנטליים לבין משך חייהם של המטופלים. התוצאה הייתה משמעותית: בקרב אנשים שנותרו בפיהם 21 שיניים טבעיות לפחות, חציון ההישרדות עמד על 60.7 חודשים – מעט יותר מחמש שנים. בקבוצה שבה היו 20 או פחות, הנתון הגיע ל־39.1 חודשים – קצת יותר משלוש שנים. מדובר בפער של 21.6 חודשים, קרוב לשנתיים.
למרות הפער, המחקר אינו מוכיח שמספר גדול יותר של שיניים הוא שגורם להארכת חייהם של חולי סרטן הלבלב. החוקרים מציעים הסבר אחר: אובדן שיניים עשוי לשקף שורה של תהליכים ומאפיינים שהצטברו במהלך חייו של האדם, בהם דלקת כרונית, עישון, תזונה, מחלות שונות, אורח חיים ושבריריות גופנית.
מהי המחלה ממנה סובלת שלי יחימוביץ' ומהם סיכויי ההחלמה ממנה?
לכן ייתכן שהפה אינו הגורם להבדל שנמצא, אלא מעין מדד חיצוני למצבו הכללי של הגוף. אחד ממובילי המחקר, קניצ'ירו אואמורה, תיאר זאת בפשטות: "הפה עשוי לשקף את החוסן ארוך הטווח של הגוף".
ממצא נוסף חיזק את ההשערה שהסיפור אינו מסתכם בתפקוד השיניים. הצוות בחן אם יכולת הלעיסה קשורה גם היא למשך ההישרדות, אך לא מצא קשר עצמאי בין שני המשתנים. אילו הקושי באכילה היה ההסבר העיקרי לתוצאות, ניתן היה לצפות שגם מדד זה יהיה קשור לסיכויי המטופלים. העובדה שלא נמצא קשר כזה העלתה אפשרות שאובדן שיניים מסמן תהליכים בריאותיים רחבים יותר.
גורמים רבים יכולים להשפיע על סיכויי ההישרדות של אדם המתמודד עם סרטן הלבלב. משום כך בחנו החוקרים משתנים מרכזיים נוספים, בהם שלב הגידול, מעורבות בלוטות הלימפה, שולי הכריתה, טיפולי כימותרפיה והמצב התזונתי. גם לאחר שקלול הגורמים הללו, הקשר בין מספר השיניים הטבעיות לבין משך ההישרדות נותר בעינו. הנתון אינו מסביר מדוע התופעה קיימת, אך הוא מחזק את האפשרות שמצב הפה עשוי לספק מידע נוסף בנוגע לבריאותו הכללית של החולה.
אחת האפשרויות שמעניינות את החוקרים קשורה לדלקות ולחיידקים בחלל הפה. מחקרים קודמים הצביעו על קשרים אפשריים בין בריאות דנטלית ירודה לבין תוצאות רפואיות בסוגים שונים של סרטן. בנוסף, נבדקת האפשרות שחיידקים הקשורים למחלות חניכיים עשויים להיות מעורבים בתהליכים הקשורים להתפתחות גידולים בלבלב.
עם זאת, המחקר הנוכחי לא הוכיח מנגנון כזה. ייתכן גם שהסיבה פשוטה ורחבה יותר: אנשים שאיבדו שיניים רבות במהלך חייהם עשויים לסבול במקרים מסוימים מגורמי סיכון אחרים שמשפיעים במקביל על יכולתו של הגוף להתמודד עם ניתוח גדול, כימותרפיה והמחלה עצמה.
לממצאים יש כמה מגבלות חשובות. המחקר נערך בבית חולים יחיד ביפן, ולכן לא ברור אם תוצאה דומה תתקבל בקרב אוכלוסיות אחרות. בנוסף, מדובר בקשר סטטיסטי ולא בהוכחה לסיבה ותוצאה. אי אפשר להסיק ממנו שטיפול בשיניים או מניעת אובדנן ישפרו כשלעצמם את סיכויי ההישרדות מסרטן הלבלב. השלב הבא יהיה לבחון את התופעה במחקרים גדולים ומגוונים יותר, לצד ניסיון להבין אם חיידקים, דלקת כרונית או גורמים אחרים מסבירים את הפער.
אם הממצאים יאוששו, בעתיד ייתכן שבדיקת מצב הפה תוכל לספק לרופאים עוד פיסת מידע בתמונה הכוללת של המטופל. המסר המרכזי בשלב זה אינו שמספר השיניים קובע כמה זמן יחיה אדם, אלא שהפה עשוי לשקף בצורה מפתיעה את ההיסטוריה הבריאותית של הגוף.
