המיליארדרים הגדולים בעולם מצאו לעצמם תחביב חדש ויקר במיוחד: רכישת שטחי חקלאות עצומים ברחבי ארצות הברית. מה שהחל כעיסוק צדדי של עשירי העל, הפך בשנים האחרונות למגמה כלכלית נרחבת שמשנה את פני השוק. אדמות חקלאיות הפכו לאפיק השקעה פופולרי בשווי כולל של כ-4.3 טריליון דולר, כאשר ענקי הטכנולוגיה והעסקים רוכשים עוד ועוד שטחים ומזניקים את המחירים לגבהים חדשים.
למה המיליארדרים מסתערים על השטח?
עבור עשירי העל, קרקע חקלאית היא נכס פיזי מוגבל המהווה הגנה מצוינת מפני אינפלציה ותנודתיות בשווקים, בדומה לזהב בשנות ה-70. בשנה שעברה, שווי האדמות החקלאיות בארצות הברית עלה ב-4.3% והגיע לממוצע של כ-4,350 דולר לאקר. לצד היתרונות הפיננסיים והביקוש הגובר מצד חברות בינה מלאכותית, המיליארדרים נהנים גם מהערך הלא-פיננסי של השטח, כמו גידול מזון, ציד, דיג ופנאי בטבע, שהפכו למבוקשים מאוד מאז מגפת הקורונה.
חלק מהעשירים משתמשים בשטח לתחביבים חקלאיים קטנים יחסית. מארק צוקרברג מגדל בקר בשטח של 4,000 אקר בהוואי ששוויו 300 מיליון דולר, ואלכסיס אוהניאן מטפח חווה משפחתית בפלורידה. אולם אלו עסקאות קטנות לעומת ענקי הנדל"ן האמיתיים: ביל גייטס מחזיק ב-275 אלף אקר, ג'ף בזוס מחזיק ב-462 אלף אקר, וסטן קרונקי, בעלי קבוצת ה-NFL לוס אנג'לס ראמס, מחזיק ב-2.7 מיליון אקר של אדמות.
המהלך הדרמטי של ביל גייטס – והתחזית המסקרנת בוול סטריט
מי מפסיד מהתחביב החדש של העשירים?
הביקוש הגבוה והעלייה החדה במחירי הקרקעות מייצרים קושי עצום עבור חקלאים אמיתיים, ובמיוחד עבור חקלאים מתחילים המנסים לרכוש את החווה הראשונה שלהם או להרחיב פעילות קיימת. כתוצאה מכך, כמעט 40% מהשטחים החקלאיים בארצות הברית מושכרים כיום למפעילי החוות. למרות ששכר הדירה עולה בקצב מתון של כ-0.6% בשנה, המעבר למודל של שכירות פוגע קשות ביכולת של החקלאים המקומיים לשרוד ולשגשג בטווח הארוך.
השכירות מונעת מהחקלאים שליטה מלאה בקרקע ומקשה עליהם לבצע השקעות ארוכות טווח, כמו שיפור איכות הקרקע. ללא בעלות על הנכס, החקלאים אינם יכולים להשתמש באדמה כבטוחה לקבלת הלוואות לפעילותם השוטפת, למימון לימודי ילדיהם או לחיסכון לפרישה. בסופו של דבר, השליטה בנכס היא זו שקובעת אם החקלאי יצליח לשרוד.
